הפיילוט לשימוש בצמידים אלקטרוניים לאכיפת בידוד על חוזרים מחו"ל שיתחיל בשבוע הבא מעורר ביקורת קשה, וטענות לפגיעה בזכויות הפרט, לצד קולות שלפיהם נוכח מגפה כה חריגה יש לשקול אמצעים טכנולוגיים כדי לשמור על בריאות הציבור.
פרופ' חגי לוין, שהיה עד לאחרונה יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, סבור שהן הבידוד במלוניות והן השימוש בצמיד אלקטרוני הם צעדים דרקוניים. לדבריו, אין היגיון לנקוט כלפי חוזרים מחו"ל שייתכן כי הם בריאים אכיפה נוקשה יותר מזו שנוקטים כלפי חולים מאומתים. "אבסורד לקחת אנשים שחוזרים מחו"ל, שעשו בדיקה ויצאו שליליים, ובגלל סכנה תיאורטית לחלוטין שאולי הם חולים ואולי יש להם וריאנט, כופים עליהם מלונית או איזוק אלקטרוני - כשלא עושים את זה על חולה מאומת. לא צריך לנקוט בצעדים יותר דרקוניים ממה שאנחנו נוקטים כלפי חולים מאומתים. הצמיד הזה יכול להיות למי שכבר הוכח שהוא הפר את הבידוד - אבל לא להשתמש בו לכולם", הוא אומר.
עם זאת פרופ' לוין מוסיף כי ייתכן שרופאי בריאות הציבור לא יתנגדו לצמידים האלקטרוניים, אם יגיעו למסקנה שהם עדיפים על בידוד חלקי במלוניות. "צריך היה לבנות מערכת יעילה לבידוד, אבל במקום זה כלאו אנשים במלוניות, ואת זה היה אפשר להציע רק למי שלא הייתה לו אפשרות לבצע בידוד ביתי. במצב שבו כולאים אנשים במלוניות בניגוד לרצונם, ועושים את זה באופן סלקטיבי כי רק שני שליש מגיעים למלוניות, יכול להיות שצמיד אלקטרוני זו אפשרות פחות גרועה, ולכן לא בטוח שאנחנו כאיגוד נתנגד אליה. אבל צריך לבדוק מי מנהל את השירות הזה, האם זה שירות מקצועי, והאם עושים את זה בצורה שהיא מקצועית ושהיא לא פולשנית", הסביר.
הפיילוט בשימוש בצמידים אלקטרוניים לאכיפת הבידוד של נוסעים החוזרים מחו"ל יתחיל ביום שני. נוסעי טיסת ארקיע 232 שתגיע מפרנקפורט יוכלו לבחור בין שתי חלופות: לשהות בבידוד במלונית, או ללכת לבידוד בביתם עם צמיד אלקטרוני שיפקח כי הם ממלאים אחר הנחיות הבידוד.
בשלב הראשון ישתתפו בפיילוט רק כמאה נוסעים. הרחבתו כפופה לחקיקה שלא ברור מתי תושלם. הכוונה היא להרחיב את הפיילוט בהמשך לאלף מבודדים.
השרה מירי רגב מתייחסת לטיפול בנתב"ג
(צילום: שחר גולדשטיין)
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית לפרטיות וטכנולוגיה ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה סבורה כי "במקרה המדובר עדיפה הפגיעה בפרטיות, על פני פגיעה בחרות. אם אפשר להשתמש באזיק במקום לחייב אדם להיות בבידוד מחוץ לביתו במלונית - ברור שאמצעי זה עדיף".
"עם זאת", מדגישה ד"ר שוורץ אלטשולר, "חשוב למתן ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות באמצעות קביעה מפורשת של התכלית שלשמה נועד השימוש באזיקים, והגדרה והגבלת הגישה למידע, וכל זאת תוך אבטחת המידע האישי הרגיש. יהיה צורך בעיגון ההחלטה בחקיקה ובנוהל שיספקו תשובות לשאלות הפרטיות".
לדבריה האזיק לא מהווה חידוש של ממש, שכן גם איכוני השב"כ עוקבים אחר המיקום שלנו כל העת, אך חודרני ומדויק יותר. לדבריה ההסתייגות מהאזיק קשורה במידה רבה לעובדה שניתן לראות ולחוש אותו. היא גם מצביעה גם על שאלות שהפיילוט מעורר. "למי יעבור המידע כל העת - למשרד הבריאות? למשטרה? מי יאבטח את המידע הזה? למי תהיה גישה אל המידע ולאלו שימושים? מה ייעשה במידע לאחר סיום תקופת הבידוד? וגם שי שאלות של חוזים - מי זו החברה המסחרית שנבחרה לספק את המחשוב הלביש של האזיקים, מדוע דווקא היא ואיך מוודאים שהיא מטפלת נכון במידע שהיא אוספת?".
היא מצביעה על סינגפור, שבה מידע שנאסף תוך שימוש באזיקים אלקטרוניים גלש לשימוש של המשטרה למטרת חקירות פליליות. עם זאת, בניגוד לישראל, סינגפור איננה דמוקרטיה.
בדיון של ועדת חוקה בכנסת התברר שהמשטרה לא רוצה להיות אחראית על צמידי המעקב - אך מסתמן שהיא זו שתוזעק בכל פעם שתופיע התרעה על מפירי בידוד. בשל כך משרד הבריאות החליט להתקשר עם חברה חיצונית, שתפעיל את הפיילוט. בינתיים, משרד הבריאות בוחן פתרונות טכנולוגיים נוספים כמו איכוני טלפונים, ושוקל גם להיעזר בשב"כ.
יובל כהן, בן 37, נמצא בבידוד במלונית בתל אביב לאחר שחזר מטייוואן. לדבריו, הוא היה מעדיף להעביר את הבידוד בביתו, על אף אותו צמיד אלקטרוני. "אני גם ככה לא מפר בידוד", אמר. "הבעיה שבארץ אנשים מתנהגים איך שהם רוצים ומשחקים משחקים ולא ממושמעים ולכן הגענו למצב של צמיד אלקטרוני. אני מת לראות כבר את המשפחה שלי. זה שיידעו איפה אני בכל רגע נתון בבית שלי לא פוגע בפרטיות שלי. מה הם יראו, שהלכתי מהמטבח לחדר?".
