כמו סרדינים: הישראלים באוטובוסים העמוסים
(צילום: שחר גולדשטיין, אבי חי)
הגבלות התפוסה בתחבורה הציבורית הוסרו מהבוקר (חמישי) רשמית, והנוסעים באוטובוסים המשיכו להרגיש בצפיפות, שכן ההגבלות מעולם לא נאכפו. העומסים והצפיפות הורגשו ביתר שאת, ובעיקר באזור מרכז הארץ.
בקו 1 של דן בין פתח תקווה לבת ים היה כה צפוף, עד שהנהג התקשה לסגור את הדלתות ונאלץ לבקש מהנוסעים ברמקול להתרחק מהיציאה. מרינה מבת ים שנסעה לעבודה אמרה בתסכול: "העומסים האלו זה בכלל לא בסדר. רק עכשיו ירדה התחלואה והתחסנו. אני לא מסכימה לשבת באוטובוס כזה עמוס, אבל אין לי ברירה. ביטלו לי רכבת ונאלצתי לעלות לאוטובוס. זה לא נעים לנסוע ככה".
תחנות הרכבת והאוטובוס, הבוקר
(צילום: ליהי קרופניק, אסף זגריזק )
הקו הזה מוגדר "קו מכין", כלומר הוא נוסע במסלול דומה לזה שבו יעבור הקו הראשון של הרכבת הקלה, הקו האדום, שייפתח באיחור בסוף 2022. מומחים מעריכים כי כבר מיום פתיחתו הוא יהיה עמוס ודחוס בשל הביקוש הרב וההזנחה רבת השנים.
העומסים והצפיפות בתחבורה הציבורית הם אחד מסימניו של משבר התחבורה הכלי בישראל, שמשתקף גם בעומסי התנועה והפקקים בכבישים. ישראלים רבים נרתעים מלעבור להשתמש בתחבורה ציבורית בגלל רמת השירות הירודה בה.
4 צפייה בגלריה
נדחסים בקו 56 מיהוד לתל אביב. "הסכנה הבריאותית שבצפיפות עדיין מרתיעה נוסעים רבים"
(צילום: אסף זגריזק)
בארגון צרכני התחבורה הציבורית "15 דקות" אמרו כי על סמך תלונות הנוסעים, "סוגיית הצפיפות היא מהגורמים המרכזיים שגורמים לנוסעים לוותר על הנסיעה באוטובוסים". בארגון הוסיפו: "הסכנה הבריאותית שבצפיפות הגדולה עדיין מטרידה נוסעים רבים. על משרד התחבורה לדאוג לתגבור האוטובוסים, כדי לאפשר לנוסעים להגיע ליעדם בבטיחות ובכבוד".
מבקר המדינה פרסם ב-2019 דו"ח חמור על התחבורה הציבורית בישראל וכתב כי "התלות הרבה והגוברת ברכב הפרטי היא בעיקר תוצאה של שירותי תחבורה ציבורית לא מספקים: הצפיפות בחלק גדול מאמצעי התחבורה הציבורית היא גבוהה עד בלתי נסבלת; תדירות נמוכה של קווי אוטובוסים ורכבות; זמני נסיעה ארוכים הן באוטובוסים והן ברכבות, המוגדרות מהירות אך בפועל מתנהלות כרכבות פרבריות; היעדר שילוביות מספקת בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים; נגישות נמוכה של תחנות לחלקים גדולים יחסית באוכלוסייה".
בדו"ח של משרדי הממשלה ומומחים שפורסם ביולי בעניין קידום הקמת המטרו בישראל נכתב כי המהירות הממוצעת של נסיעה בתחבורה הציבורית בגוש דן היא 15 קמ"ש. עוד נכתב כי שיעור הנסיעות המבוצעות בתחבורה הציבורית מבין כלל הנסיעות בישראל הוא 20-10 אחוזים, לעומת 40 אחוזים במדינות אירופה. הפער בהשקעות בתחבורה הציבורית בין ישראל לבין המדינות המפותחת נאמד בכ-250 מיליארד שקל. הממשלה משקיעה בממוצע 2,000 דולר בשנה לכל אזרח בקידום התחבורה הציבורית, לעומת השקעה של יותר מ-20 אלף דולר לאזרח במינכן או ברומא - פי עשרה.
בסדרת הכתבות "תקועים בפקק" הסבירו מומחים כי רבות מערי ישראל מתוכננות כך שאזורי המסחר והתעסוקה מופרדים משכונות המגורים, מה שגורם לנסיעות ארוכות בכלי רכב פרטיים במקום נסיעות קצרות בתחבורה ציבורית, באופניים או בהליכה רגלית. הפתרונות שהנהיגה המדינה במשך עשרות שנים, של הרחבת כבישים ובניית מחלפים רק הגבירו את הבעיה והובילו להתפתחותם של יישובים נוספים בסמיכות לצירים הראשיים - שהעמיסו מחדש כלי רכב רבים על הכבישים המתפקעים.
אמנם המדינה מקדמת פתרונות של הסעת המונים בגוש דן ובמטרופולינים האחרים, אך המיזמים הללו יבשילו רק בעוד שנים רבות. בינתיים הישראלים שתלויים בתחבורה הציבורית נדחסים לאוטובוסים שעומדים בפקק, וכשכמעט 90 אחוזים מהנסיעות בתחבורה הציבורית מבוצעות באוטובוסים - נדרשים לכך פתרונות מידיים. מכרזים לרכש של אוטובוסים נוספים נתקעו במשך שנים בשל ויכוח בין משרדי הממשלה, אך בשנים הקרובות יתווספו אוטובוסים לשירות. עם זאת נמשך המחסור בנהגים ובנתיבי העדפה לתחבורה ציבורית.
מתכננת הערים גלי פרוינד המתמחה בתחבורה ציבורית ציינה כי הצפיפות באוטובוסים היא תוצאה של תדירות נמוכה. "כשיש פחות אנשים קשה יותר להצדיק תדירות גבוהה, אבל אם תעשה תדירות גבוהה - אנשים יבואו", היא הוסיפה.
פרופ' אראל אבנרי ממכללת אפקה אמר כי לצד ההשקעה במיזמי תחבורה ארוכי טווח כמו מטרו ורכבת קלה, יש להשקיע גם בפתרונות מהירים לשיפור מיידי של רמת השירות. "צריך יותר אוטובוסים, יותר נהגים, לשפר את רמת השירות, את הרציפות - דברים שתקועים שנים. התחבורה הציבורית עדיין בתחתית סדר העדיפויות והיא לא מספיק מנוהלת. התעדוף של התחבורה הציבורית נמוך וחייבים לבצע פתרונות זריזים ולהכשיר נתיבי העדפה לאוטובוסים".
משרד התחבורה מסר בתגובה כי הוא "פועל באופן אינטנסיבי להגברת שירותי התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ. בשנה האחרונה בוצעו פעולות רבות שנועדו לשפר את התחבורה הציבורית וניתנו תוספות שירות רבות שכללו בין היתר תוספת של 15% במספר הנסיעות היומיות בכל הארץ. מאז 2016 נרשם גידול של כ-25% בהיקף הנסיעות היומי של התחבורה הציבורית, מ-77 אלף נסיעות ביום בשנת 2016, ל-96 נסיעות בשנת 2020. גידול זה מתייחס לשירות התחבורה הציבורית ביישובים עירוניים גדולים וביישובים כפריים".
