כתבות תדמית, תמונות עם ח"כים ופוליטיקאים מהימין הקיצוני, וגם מימון כספי לא מבוטל – כל אלה הפכו את שפי פז לדמות הנחזית כבעלת כוח רב, ונחשבת בחוגים מסוימים כמייצגת את קולם האותנטי של תושבי דרום תל אביב. האומנם?
השבוע הוגש כתב אישום נגדה ונגד שותפיה דורון אברהמי ואיליה גרנטובסקי, בשל פעילותם הגזענית נגד מבקשי מקלט המתגוררים באזור. 14 הסעיפים כוללים אישומים בגין ריסוס כתובת גרפיטי מחוץ לגנים ובתי ספר שבהם לומדים ילדים של מבקשי מקלט ופליטים, פגיעה בפרטיות של ילדים שתועדו בצורה מבזה ופריצה לגן של מבקשי מקלט בזמן שהילדים שיחקו עם הגננת.
בנוסף, כתב האישום מצטט התכתבות שבמסגרתה תכננה לכאורה פז לשים דבק במנעולים של גני ילדים, ואילו גרנטובסקי הציע להשחית מתקנים בגני שעשועים ולפזר נעצים על הדשא. לבסוף החליטו שעדיף לפזר נעצים בגנים ולא על הכביש, "כדי לא לפגוע 'בתושבים הלבנים'". להגנתה טוענת פז שמדובר היה בהתלוצצות בווטסאפ.
שפי פז היא דמות טרגית, אבל את הטרגדיה היא הביאה על עצמה. היא אינה קורבן ולא נקלעה לסיטואציה. בעצמה התגאתה ופרסמה לא מעט מהמעשים המיוחסים לה בכתב האישום
שפי פז היא דוגמא מצוינת לביטוי "כלב נובח לא נושך". זה לא שהגזענות והמעשים מעוררי הבחילה שלה לא גרמו כאב ונזק רב הן למבקשי המקלט והן לתושבי דרום תל אביב, אבל ההתמחות שלה היא בעשיית רעש ופרובוקציות תוך ניצול יכולותיה הוורבליות וזהותה האשכנזית, ללא גיבוי ציבורי ממשי אבל בסיוע תקשורת המיינסטרים, המתארת את התנהלותה העבריינית לכאורה כ"פעילות חברתית למען תושבי דרום תל אביב".
אבל מי היא באמת שפי פז?
שפי פז לא גדלה בשכונות דרום תל אביב. היא עברה להתגורר באזור כדי לנצל את מצב השוק לרכישת דירה. את שותפיה הקרובים ניתן לספור על כף יד אחת. אף שהיא פועלת כמעט עשור, היא די בודדה במערכה וכפי שניכר בבית המשפט – אין לה תמיכה משמעותית, בדומה לפעילותה ברחוב.
הלייקים לפוסטים שלה ברשתות החברתיות מגיעים מציבור שרובו לא מתגורר בדרום תל אביב, ולכן אינם מתורגמים לכוח והשפעה פוליטית ברמה השכונתית, המוניציפלית והלאומית. לראייה, בבחירות לראשות ועד שכונת נווה שאנן זכתה חברת מועצת העיר תל אביב וילידת השכונה, הפעילה החברתית שולה קשת, בעוד שהנציג שנתמך על ידי פז נחל כישלון מוחץ.
בבחירות האחרונות למועצת העיר תל אביב תמכה פז נמרצות ברשימה בראשות סוזי צמח, שביקשה "לייצג את תושבי דרום תל אביב" וחרטה על דגלה את "המאבק במסתננים". התוצאה: היא זכתה לאחוזי הצבעה זעומים ולא הצליחה להכניס אפילו מושב בודד למועצה.
גם בבחירות לכנסת, כאשר פז שיתפה פעולה עם איילת שקד ומפלגת "ימינה", והציגה תוכנית פעולה משותפת "להחזרת הריבונות בדרום העיר" - המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
ההתארגנות שהקימה פז גייסה עד היום מאות אלפי שקלים מהציבור ומגורמים עלומים, אבל לא הצליחה לארגן הפגנות של יותר מכמה עשרות משתתפים, חלק לא מבוטל מהם, כאמור, כלל לא מתגוררים בשכונה.
שפי פז עם בצלאל סמוטריץ', השבוע בבית המשפט
(צילום: מוטי קמחי)
לעומת זאת, ב-2018, בשיא המאבק נגד הגירוש, כפעילה חברתית המתגוררת באזור כבר שנים, הייתי ממייסדות ההתארגנות "דרום תל אביב נגד הגירוש", ויחד עם מבקשי מקלט ותושבים ותיקים הצלחנו לארגן עצרות ענק של יותר מ-20 אלף איש ואישה בשכונת נווה שאנן ובכיכר רבין, נגד המדיניות הגזענית של המדינה כלפי מבקשי מקלט, ההתעמרות בתושבים המזרחים הוותיקים וההזנחה הפושעת.
שפי פז היא דמות פוליטית עלובה, אפילו קצת טרגית, שנחשפת כעת במערומיה. האין זה מחזה פתטי לראות אישה בת 68 רודפת ומקניטה ילדים שיכולים להיות הנכדים שלה? היא הרי הייתה יכולה לנצל את כישוריה כדי להיאבק עבור תשתיות נאותות, חינוך ראוי ודיור עבור תושבי השכונות, אבל בחרה להקדיש את זמנה לפעול בבריונות כנגד אחת מהקבוצות המוחלשות ביותר בישראל.
אז כן, שפי פז היא דמות טרגית, אבל את הטרגדיה היא הביאה על עצמה. היא אינה קורבן ולא נקלעה לסיטואציה. בעצמה התגאתה ופרסמה לא מעט מהמעשים המיוחסים לה בכתב האישום. בראייה היסטורית, הפעילות שלה ושל חבריה המועטים תיזכר ככתם גזעני במאבק למען חיים טובים יותר עבור כל תושבי דרום תל אביב.
- עו"ד ספיר סלוצקר עמראן היא מייסדת שותפה של "שוברות קירות" - תנועה אזרחית פמיניסטית במימון הציבור. מארגנת קהילתית וקמפיינרית בתחומי עוני, אסירות שורדות ואלימות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
