למרות חיסול קאסם סולימאני, מגפת הקורונה והסנקציות האמריקניות, איראן לא חדלה ממאמציה להתבסס בסוריה ולהקים חזית נוספת נגד ישראל. היא רק עשתה זאת בפרופיל נמוך ושינתה את היערכותה בסוריה ובעיראק כדי לצמצם את יכולתה של הזרוע האווירית של ישראל לפגוע בתשתיות הצבאיות שהיא מקימה בסוריה.
דיווח בטלוויזיה האיראנית: פיצוץ בסוריה בתקיפה הישראלית
התקיפה המיוחסת לחיל האוויר הישראלי הלילה במזרח סוריה סמוך לגבול עם עיראק – אם נכונים הפרסומים – הייתה שלב חשוב במאמץ של צה"ל לסכל את ההיערכות האיראנית החדשה בסוריה. מי שיזם, תכנן ופיקח על ההיערכות הזאת הוא אסמאעיל קאאני, יורשו של סולימאני, המפקד המיתולוגי של כוח "קודס" האיראני שחוסל לפני שנה בתקיפת מל"טים אמריקניים בעיראק.
ההערכות במערב כי קאאני התקשה להיכנס לנעליו הגדולות של סולימאני התבדו. אחרי כמה חודשים קאאני, שהיה סגנו של סולימאני וחברו הקרוב, המשיך במפעל ההתפשטות של איראן במזרח התיכון באמצעות שליחים. הוא רק עשה זאת בפרופיל תקשורתי נמוך ובזהירות רבה מאשר קודמו בתפקיד.
קאאני נאלץ גם להתחשב באילוצים לא מעטים. אחד מהם הייתה הבקשה של ממשלת עיראק שלא לבצע על אדמתה פעולות שיגרמו להרחבת הקרע בינה לבין ממשלו של דונלד טראמפ ושלא יגרמו לחיל האוויר הישראלי לתקוף על אדמתה.
אילוץ נוסף היה המב"ם הישראלי – המערכה שבין המלחמות – שצה"ל מנהל מאז 2014 נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. המערכה הזאת, שצה"ל מנהל בחשאי ובגלוי, נחלה הישגים ברורים כמו מניעת פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה בסיוע התעשייה הצבאית הסורית וצמצום הנוכחות של לוחמי משמרות המהפכה ושל המיליציות הזרות הנאמנות לאיראן בסוריה.
קאאני הגיע למסקנה שעליו לעשות שינוי יסודי בהיערכות הכוחות הנאמנים לאיראן בסוריה כדי להגביר את שרידותם, ובאופן שימסד את נוכחותם שם ויקבע את הציר הקיצוני המתחיל בטהרן, עובר בשטחה של סוריה ומסתיים בלבנון. במסגרת זו, קאאני צמצם את נוכחות אנשי משמרות המהפכה של איראן בתוך סוריה וכן את נוכחות אנשי המיליציות השיעיות מעיראק, מאפגניסטן ומפקיסטן סמוך לגבול עם ישראל.
במקום עשרות אלפי לוחמים ממשמרות המהפכה, חיזבאללה והמיליציות השיעיות הזרות שסולימאני תכנן להחזיק בסוריה, קאאני הוריד את מספרם ל-2,000 עד 2,500 איראנים ומיליציונרים זרים והרחיק אותם לצפון סוריה לחזיתות חלב ואידליב. קאאני יודע כנראה שהמשטר באיראן מאוד רגיש ללוחמים איראניים וזרים שחוזרים הביתה בארונות מסוריה ומהרפתקאות אחרות ברחבי המזרח התיכון.
הארונות האלו גורמים להפגנות ולמחאות נגד המשטר ולכן כבר בימי סולימאני החל כוח קודס של משמרות המהפכה לצמצם את נוכחות אנשיו בסוריה. קאאני המשיך במגמה זו ושלח את אנשיו להילחם הרחק מהגבול עם ישראל שבו הם חשופים לפגיעה, להילחם בצפון ובמזרח סוריה נגד המורדים ונגד דאעש. שם הם נחוצים באמת.
ואולם, קאאני לא ויתר לחלוטין על נוכחות איראנית בקרבת הגבול עם ישראל. לשם כך הוא מטפח את הזרוע של חיזבאללה הפועלת ברמת הגולן ובדרום סוריה והקים מיליציות חדשות שלוחמיהן הם צעירים סורים שמוכנים להילחם עבור איראן כדי לפרנס את משפחותיהם או שיעים ותומכים דתית באיראן. המיליציות הסוריות שהקים הן שהניחו את המטענים ליד גדר המערכת ברמת הגולן בשנה שעברה.
אבל הנדבך המרכזי של ההיערכות האיראנית החדשה הייתה ההתבססות במזרח סוריה, באזור מעבר בין שתי המדינות, במקום שבו נהר הפרת חוצה את הגבול מסוריה לעיראק. מעבר הגבול באזור זה, בצד העיראקי, נמצא סמוך לעיירה אל-קאים ובצד הסורי סמוך לעיירה אל-בוכמאל.
6 צפייה בגלריה
עורף לוגיסטי לחזיתות בסוריה ובלבנון. בסיס "אימאם עלי" ליד אל-בוכמאל
(ImageSat International (ISI))
סולימאני בשעתו הקים סמוך לאל-בוכאמל מחנה לוגיסטי וצבאי ענק בשם "אימאם עלי" שנועד לשמש תחנת מעבר חשובה במסדרון היבשתי מטהרן לדמשק ולבקעת הלבנון. המחנה הזה נועד גם לשמש עורף לוגיסטי לחזיתות שאיראן פתחה מול ישראל בסוריה ובלבנון. הסיבה לכך הייתה ריחוק של כמעט 600 קילומטרים מצפון-מזרח לגבול עם ישראל שמקשה על חיל האוויר לפגוע בו בגלל טווח הטיסה בעומק שטחן של סוריה או עיראק, שבו יש מערכי הגנה אווירית רבים של צבא סוריה.
מחנות צבאיים בלב הערים
יורשו של סולימאני הפך את מחנה "האימאם עלי" ואת כל המחוז שבו נמצאות הערים אל-בוכאמל ודיר א-זור למרכז ההתבססות האיראנית בדרום סוריה. באזור הזה ריכז לאחרונה קאאני עשרות אלפי לוחמים שיעים זרים, במיוחד מחטיבת "פאטמיון" האפגאנית הפועלת במימון ועל פי הוראות משמרות המהפכה. בנוסף לכך, הקים קאאני מיליציה עיראקית חדשה שנקראת "ליואא אל-מונתטר" שגם היא הוצבה באזור אל-בוכאמל – דיר א-זור.
אנשי המיליציות הללו, מאפגניסטן ומעיראק, נכנסו לסוריה במרץ האחרון אחרי שעברו אימוני לחימה בעיראק. הם הקימו לעצמם בסיסים נוספים באזור ובדומה לחיזבאללה בלבנון, הם מרבים להשתלט על בתים באזורים הבנויים בערים דיר-אזור ואל-בוכאמל בהנחה שחיל האוויר הישראלי יימנע מלהפציץ בתים אלה.
חוקר איראן ד"ר רז צימט חשף שהמיליציות השיעיות שפועלות בחסות איראן הפכו את בתי המגורים בלב הערים הללו למחנות צבאיים מבלי לשלם פיצויים לבעלי הדירות, וכי הצבא הסורי הורחק מהמקום שבו האיראנים ושלוחיהם התבססו. באזור הזה פועל דאעש נגד צבא סוריה, אבל האיראנים ושלוחיהם אינם מתעמתים עם אנשי דאעש אלא מתרכזים בשמירה על המחסנים הלוגיסטיים שלהם ועל המחנות שלהם, שנועדו לשמש כוח עתודה בעורף לוגיסטי למערכה הגדולה עם ישראל, אם וכאשר תיפתח.
במקביל, לדברי ד"ר צימט, חידשו האיראנים את טיסות המטען שלהם לסוריה ואת מאמציהם לייצר רקטות מדויקות במפעלי התעשייה והמחקר הצבאיים של ממשלת סוריה. כל זה בהסכמת סוריה שגם חתמה על הסכם הגנה עם איראן בקיץ שעבר.
שינויי ההיערכות האלו הדליקו אור צהוב מהבהב באגף המודיעין של צה"ל, בהנחה שאם קאאני יצליח לממש את תוכניתו בלי הפרעה, צפוי הדבר להקשות על צה"ל את ההתמודדות בחזית הסורית, ואולי גם בחזית הלבנונית במלחמה הבאה, אם תתרחש. לא מן הנמנע שהמב"ם שצה"ל מפעיל צריך לשבש גם היערכות זו, למרות שהאיראנים התרחקו מזרחה וצפונה מהגבול ברמת הגולן. העורף הלוגיסטי באזור דיר א-זור ואל-בוכאמל מסוכן לישראל לא פחות, ואולי אף יותר מהמערך של חיזבאללה והמיליציות הסוריות הסמוך לגבול ישראל.
ולכן, אפשר להעריך, שכאשר התמסד המערך הזה שקאאני הקים ונעשה מבצעי, נעשה דחוף לצה"ל לפגוע בו ולשבש אותו. התקיפות הרבות יחסית בשבועות האחרונים בשטחה של סוריה ויוחסו לישראל נועדו כנראה למטרה זו והם כללו מגוון מטרות, הן סמוך לגבול עם ישראל והן בצפון סוריה.
הלילה הגיע תורו של המערך העורפי האיראני המרכזי במזרח סוריה, על גדות נהר הפרת, סמוך לגבול עיראק. ממבט על המפה, ברור שזה לא היה מבצע פשוט. הוא היה גם קטלני יותר מהתקיפות הקודמות. האופוזיציה הסורית דיווחה על מספר רב של מטרות שהותקפו בדיוק רב ועל אנשי צבא סורים ואנשי מיליציות שיעיות זרות שנהרגו בתקיפות, שהיו בין השאר בשטח העירוני של העיירות אל-בוכאמל ודיר א-זור, שם התמקמו השלוחים האיראנים בלב האוכלוסייה הסורית.
אפשר להעריך גם שמטוסי חיל האוויר שטסו מאות קילומטרים במרחב האווירי של סוריה כללו בין השאר מטוסי F-35 חמקניים. כמו כן, אפשר להעריך שנעשה שימוש בחימושים מונחים מדויקים כדי לפגוע בלפחות עשר מטרות, שחלקן היו בשטח העירוני, במטרה להימנע מנזק אגבי לאוכלוסייה הסורית. ואכן, אין דיווח על אזרחים סורים שנפגעו בתקיפה הלילה.
לפי דיווחי האופוזיציה הסורית, המחנה "אימאם עלי" הותקף והושמדו בו ובסביבת העיר דיר א-זור מחסנים של טילים וציוד לחימה אחר, שנועדו להישלח ללבנון ולמחוזות אחרים בסוריה בזמן מלחמה. נראה שהפגיעות היו מדויקות וכי המהלומה האווירית הנרחבת מאוד השיגה את מטרתה. מותר להניח שהעיתוי לתקיפה נקבע בשל שני שיקולים נוספים, מזג האוויר הבהיר בשבועות האחרונים שמקל על תקיפה מדויקת בתנאי ראות טובים וחילופי הממשלים בוושינגטון.
בישראל מעריכים כי ממשל ביידן עלול לצמצם את חופש הפעולה המדיני שלה להפעיל את צה"ל במסגרת המב"ם. ממשל טראמפ נתן חופש פעולה מלא ואף הרבה לשתף פעולה במסגרת המב"ם עם ישראל, הן בתחום המודיעיני והן בתחום המבצעי. ממשל ביידן יהיה אוהד לישראל, אבל עדיין קיימת בקריה חוסר ודאות לגבי המדיניות שבה ינקוט ביחס לפעילות צבאית המיוחסת לישראל במדינות שכנות. התקיפה הלילה הייתה איתות לממשל ביידן ולנשיא סוריה בשאר אסד שישראל תמשיך לסכל את כוונותיה החתרניות של איראן באזור.
קאאני שביקר כבר ארבע פעמים בסוריה מאז פברואר 2020 אולי ייאלץ לבוא לביקור דחוף נוסף כדי לחשב מסלול מחדש. אבל נראה שאיראן אינה מתכוונת לוותר על תוכניותיה לכיבוש והשגת הגמוניה במזרח התיכון ועל מערכה רבתי נגד ישראל.
