תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית האפילו על כל הדברים שהובילו את הישראלים אל הקלפי ב-17 במאי 1977. לראשונה מאז הקמת המדינה מפא"י, וממשיך דרכו – המערך, איבדו את השלטון. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהפציע לבחירות בישראל המדגם שבישר לציבור על "המהפך". ynet והספרייה הלאומית במסע בין מערכות הבחירות בישראל.
- כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
חיים יבין מכריז על מהפך
(צילום: וידאו ארט - נהר שבתאי)
התקופה שקדמה לבחירות לכנסת התשיעית הייתה סוערת לא פחות מהתוצאות. ארה"ב לחצה על ישראל לשבת לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים, בזמן שאנשי גוש אמונים פעלו ליישוב יהודה ושומרון. המצב הכלכלי במדינה היה לא קל ובכירים רבים במשק הואשמו בשחיתות.
לחברי הממשלה הראשונה של יצחק רבין היה ברור שלא תאריך ימים. נקודת השבר הסופית הייתה הצבעת אי אמון שהעלתה האופוזיציה במחאה על חילול שבת שנגרם לאחר שחלק מהשרים לא הספיקו לחזור לביתם מטקס קבלת מטוסי F-15 לפני השבת. שני שרים של המפד"ל נמנעו בהצבעה, ורבין החליט לראות בהצבעתם התפטרות. הוא כינס ישיבת ממשלה שבה הודיע על פיזורה, וישראל נכנסה למערכת בחירות.
פרשת חשבון הדולרים
חודשים ספורים לפני הבחירות נחשף כי אשת ראש הממשלה, לאה רבין, החזיקה בחשבון דולרים בארצות הברית, זאת למרות שהחוק הישראלי אסר זאת על אזרחי המדינה. היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק הודיע כי הוא מתכוון להעמיד לדין את בני הזוג, אך לאחר שיצחק הודיע על יציאה לחופשה ופרש מהנהגת המערך – החליט ברק להעמיד לדין רק את אשת ראש הממשלה.
את מקומו של רבין בהנהגת המערך תפס שמעון פרס, שהפסיד קודם לכן בפער קטן את התפקיד. לאחר פרישתו של יצחק, החליט היועמ"ש שלא להעמיד אותו לדין, לאה רבין עמדה לדין וחויבה בקנס כספי של 250 אלף לירות.
הקיפוח העדתי
אחד הנושאים הבוערים במערכת הבחירות לכנסת התשיעית היה תחושת הקיפוח העדתי. מערכת הבחירות הביאה לשיא תהליך הדרגתי וממושך שקרה בעקבות השינויים הדמוגרפיים במדינה והעליות הרבות מארצות ערב. העולים החדשים שהגיעו ארצה נתקלו בהתנשאות מצד רשויות השלטון והרגישו מקופחים על ידי ממסד מפא"י.
היחס לעולים מארצות ערב בראשית ימי המדינה, הניסיון להחיל מדיניות של "כור היתוך", הדחיקה של מסורות משפחתיות ועדתיות כדי ליצור "אדם חדש" ברוח ההגות הסוציאליסטית שמשלה בכיפה תחת שלטונו של בן גוריון וממשיכי דרכו, התבטאו בסופו של דבר בהפניית גב למפלגות השמאל ובתמיכה רחבה בליכוד. גם השנים הרבות שבהן רחשו רגשות קשים כלפי היחס המתנשא של הוותיקים, אנשי הממסד האשכנזים ברובם, תמכה לבסוף במהפך.
תרומה משמעותית נוספת לתמיכה העולים מארצות ערב הייתה העובדה שבגין קידם מנהיגים צעירים שצמחו ביישובי הפריפריה והצליחו ברמה המוניציפאלית, וצירף אותם לעמדות הנהגה בממשלתו. בפעם הראשונה מאז קום המדינה חשו מזרחיים רבים שניתן להם חלק של ממש בניהול ענייני המדינה.
מה אתה עשית בשביל המדינה?
אחד האישים הססגוניים, שגם הצליח להיבחר לכנסת התשיעית, היה פלאטו שרון. יהודי צרפתי שעלה ארצה ב-1975 וזמן קצר לאחר מכן הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי בעקבות חשדות לעבירות כלכליות חמורות שהוא נחשד בהן בצרפת.
פלאטו שרון החליט להקים מפלגה ולרוץ לכנסת, ככל הנראה גם מתוך מחשבה שכחבר כנסת לא תהיה אפשרות להסגיר אותו. פלאטו שרון רץ כמפלגת יחיד עם הכינוי "האיש הבודד לכנסת" והדגיש את הצורך להציל אותו בתור "יהודי שנרדף על ידי מערכת המשפט הצרפתית".
הוא צייר את עצמו כאיש עסקים מצליח שיוכל לפתור בעיות כלכליות, בניגוד לפוליטיקאים האפורים שאליהם הוא הפנה את שאלתו הידועה "מה אתה עשית בשביל המדינה?".
פלאטו שרון הצליח לזכות בשני מושבים, אך מכיוון שהיה היחיד ברשימתו הוא כיהן כסיעת יחיד. כשנתיים לאחר השבעתו הסירה הכנסת את חסינותו בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בגין שוחד בחירות. הוא הורשע ונידון לבסוף, אחרי ערעורים, לעבודות שירות.
כמו בכל מערכת בחירות, גם זו לא הייתה חפה מבעיות. כך למשל, אנשי ועדת הבחירות המרכזית התייצבו השכם בבוקר, בשעה 05:00, והגיעו אל הכנסת – אך השערים היו נעולים ואנשי הוועדה נאלצו להמתין שעה תמימה עד שיכלו להיכנס אל הכנסת.
זו הייתה הפעם הראשונה שנערך בישראל מדגם בטלוויזיה. בשעה 23:00 החל משדר הבחירות בטלוויזיה עם פרסום המדגם והקביעה של חיים יבין: "מהפך".
"שלטון ממושך וחשבונות בנק מיותרים"
במטה הבחירות של המערך הייתה אווירת נכאים. עוד לפני פרסום תוצאות המדגם נעדרו מהמקום שני אישים בולטים במפלגה ובציבוריות הישראלית – יצחק רבין וגולדה מאיר, שמטעמם נמסר כי הם עוקבים אחר התוצאות מהבית. בסביבות השעה 03:00 מטה הבחירות של המערך היה נטוש וללא תומכים.
עוד קודם לכן, ב-01:35, התייחס מנהיג המערך שמעון פרס לתוצאות המדגם ולתוצאות הראשוניות: "אין ספק שספגנו מכה קשה. אין טעם לטשטש ולהסתיר זאת. יהיה מקום לחשבון נפש בתוך התנועה". חברו יוסי שריד הסביר את התוצאות: "גורמי הכישלון – שלטון ממושך וכמה חשבונות בנק מיותרים".
מי ששמע גם הוא את תוצאות המדגם מחוץ למטה הבחירות הוא אריאל שרון שישב במסעדה בתל אביב עם משפחתו. רעייתו לילי צלצלה אל חברתה שמסרה לה את התחזית. לדבריה, "אריק שמח מאוד והמשיך לאכול את המוסקה שלו". בסביבות 03:00 הוא הגיע למטה בתל אביב והתקבל בלחיצות ידיים חמימות.
"חל מפנה בתולדות העם היהודי"
בסביבות השעה 02:30 לפנות בוקר הגיע בגין לבית ז'בוטינסקי בתל אביב, אך נמנע מלמסור תגובה רשמית עד שתגענה תוצאות רשמיות. מרגע לרגע עלו המתח וההתלהבות בקרב תומכי המפלגה, שמספרם גדל.
מאות תומכים נלהבים של הליכוד צרו על במה מאולתרת שהוקמה, והקהל באולם ומחוצה לו פצח שוב ושוב בשירת "עם ישראל חי", שליוותה את בגין לאורך שנים רבות. לעתים הוחלפו מילות השירים במילים "בגין בשלטון".
לאחר שנחשף אל התוצאות הרשמיות נשא בגין נאום נרגש, שבראשיתו הודה לרעייתו עליזה ולילדיו. "היום חל מפנה בתולדות העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוה לא ידענו במשך 46 שנים... האזרחים הוכיחו שהם לא עבדים נפחדים למערך".
הדיווחים מאותם הימים מציירים מערכת בחירות סוערת מאוד. ביום הבחירות פורסם ב"ידיעות אחרונות" טור של העורך הראשי הרצל רוזנבלום שקרא לאזרחים לצאת להצביע: "הבחירות היום אינן בחירות רגילות, בחירות שלא היו לנו כמותן באשר למידת גורליותן. זו אינה מליצה הפעם, הפעם זוהי הרצינות בהתגלמותה. אנו על סף הכרעה היסטורית אם על המדינה הזאת, שנבנתה במאמציהם של שלושה דורות, להוסיף לעמוד על רגליה או עליה להישאר אפיזודה בלבד... יש רק שלושה סוגי אזרחים שיכולים להיעדר מהבחירות – נעדרים מהארץ, חולים, או מנועים מטעם החוק. כל היתר לא ייסלחו אם יעדרו מהקלפי, ויהיה אשר יהיה הסברם".
"מהפכה היסטורית"
בבוקר שלמחרת הבחירות הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" דיווחה על "תבוסה מוחצת למערך". "מהפך בקנה מידה בלתי צפוי נפל הלילה בהיוודע התוצאות הראשונות של הבחירות... מה שקרה בבחירות זה לא שינוי אלא מהפכה. לא היה איש שציפה לכך אפילו במקורב. המהפכה אינה רק פוליטית, אלא מהפכה היסטורית".
גם ברחבי העולם דווח כי התוצאות היכו גלים. בוושינגטון נערכו התייעצויות מיוחדות, והממשל האמריקני הודיע שיכבד כמובן את ההכרעה הדמוקרטית. באירופה התכוננו לקראת הקשחת מדיניות החוץ הישראלית.
סיבוך גדול או אותו מצב?
בקרב הפלסטינים הדעות היו חלוקות כיצד יש להתייחס לתוצאות הבחירות. ראש העיר שכם אמר ל"ידיעות אחרונות" כי ניצחון הליכוד צפוי להביא למלחמה באזור. "ירידת מפלגת העבודה הייתה צפויה, אך אני סברתי שלא רק הימין יעלה על חשבון מפלגת העבודה, אלא גם השמאל".
לדבריו, "במצב שנוצר עתה יש סיבוך גדול, ואין להוציא מכלל אפשרות שזה יגרום למלחמה קרובה באזור".
לעומתו, ראש העיר טולכרם סבור שאין כל שינוי במצב: "מפלגת העבודה הפסידה בגלל שורה ארוכה של משברים. זה היה דבר צפוי. עליית הליכוד לשלטון אין בה כדי לשנות דבר לרעה או לטובה באזור, שכן שתי המפלגות נוהגות בדרך אחת. הליכוד אינו יותר מסוכן מהמערך ולהפך".
22 מפלגות התמודדו בבחירות 1977, ו-13 מהן הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולקבל ייצוג בכנסת התשיעית.
לכאורה המערך יכול היה להקים ממשלה צרה, אבל במפד"ל מיהרו להכריז שהם רואים עצמם "שותפים טבעיים" לממשלה בראשות בגין, וכך בא הקץ לשותפות ארוכת הימים בין הציונות הדתית לתנועת העבודה, שנודעה בכינוי "הברית ההיסטורית".
מלבד המפד"ל, גם אגודת ישראל הצטרפה לקואליציה מבלי לקחת תפקיד שר. משה דיין, שהתמודד לכנסת ברשימת המערך, חצה את הקווים ומונה לשר החוץ. הממשלה יצאה לדרך בתמיכתם הפרלמנטרית של 62 חברי כנסת בלבד.
המשא ומתן הקואליציוני עם מפלגת ד"ש לא היה קל, והממשלה החלה את כהונתה בתחילה בלעדיהם. לאחר ארבעה חודשים של שיחות ומאמצים צורפה גם ד"ש לממשלה, וכך גדל בסיס התמיכה בה ל-77 חברי כנסת.
