הכלים שבהם השתמש שב"כ לסיוע בחקירות האפידמיולוגיות היו מוגבלים ולא אפשרו לו לעמוד במשימות המרכזיות, שעמדו בבסיס ההחלטה להטיל עליו לסייע למשרד הבריאות בחקירות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אחר הצהריים (ב'). כמו כן, פעילות מחלקה בשב"כ נפגעה בעקבות פעולות הסיוע.
לפי הדו"ח, כ-3.5% מהאנשים שהיו במגע עם חולי קורונה בין תחילת יולי לאמצע אוגוסט, ונדרשו בהתאם לאיכון שב"כ להיכנס לבידוד, התגלו בסופו של דבר כחולים. כתוצאה מהאיכונים נכנסו לבידוד אנשים רבים, בהם גם כאלו שכלל לא היו במגע קרוב עם חולה.
מהנתונים שפורסמו בדו"ח עולה כי פרטים של 62,219 נדבקים בקורונה הועברו ממשרד הבריאות לשב"כ. השירות עצמו בדק מגעים של 43,250 מהם, ואיתר 499,577 מגעים כביכול של החולים, כלומר 11.55 אנשים בממוצע קיבלו הודעה בעקבות חולה אחד. מתוך קרוב לחצי מיליון מגעים שאיתר שב"כ, 17,719 התבררו כחולים. בשב"כ אמרו כי שיפרו את פעילותם והנתון עלה ל-4.6%.
לעומת 3.5% באיתורים של שב"כ, שגרמו למאות אלפי ישראלים להיכנס לבידוד, המבקר מצא כי החקירה האפידמיולוגית שמתבצעת על ידי תשאול החולה יעילה במידה ניכרת מפעילות הסיוע של שב"כ – ועומדת על כ-24% בתקופה המקבילה.
מבקר המדינה כתב כי מהשוואת נתוני היעילות של החקירות האפידמיולוגיות לפעולות הסיוע של שב"כ עולה כי יעילות החקירה האפידמיולוגיות גבוהה בהרבה. הוא הוסיף כי כפועל יוצא מהחקירה אפידמיולוגית שמבוצעות על ידי תשאול החולה פחת במידה ניכרת מספר האנשים שנדרשים להיכנס לבידוד.
המבקר ציין כי אמנם הכלי שבשימוש שב"כ הצליח להניב מספר לא מבוטל של מגעים שעשו החולים המאומתים, אך בתהליך בכללותו אין כדי למצות את יכולות השירות שהוקצו לטובת הסיוע למשרד הבריאות וממילא אין בו כדי להביא לידי "סגירת מעגל" של תהליך החקירה האפידמיולוגית במלואו ולמיצוי היכולת הנדרשת לקטיעת שרשרת ההדבקה.
הוא הוסיף כי לשירות לא הייתה יכולת לספק, באמצעים שהופנו לטובת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. לדברי המבקר, זה השפיע ישירות על יעילות הפעילות ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר, וכפועל יוצא מכך, על המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, כולל אלו שלא היו במגע קרוב עם חולה.
המבקר כתב כי מיצוי חלקי של יכולות שב"כ בולט במיוחד בהתחשב במחיר שהציבור נדרש לשלם בפגיעה בפרטיותו, במספר הרב של הנדרשים להיכנס לבידוד ובהשפעות שיש לפעילות הסיוע על פעילות הארגון.
במהלך הביקורת מצא צוותו של המבקר כי נרשמה פגיעה בפעילות השירות כפועל יוצא מהסיוע למשרד הבריאות. לפי הדו"ח, נפגעה הפעילות השוטפת של מחלקה מסוימת בשב"כ, כמו כן, פעולות הסיוע הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות שעלולה לפגוע בו בעתיד כשיידרש למלא את תפקידו.
מבקר המדינה הזכיר גם את יישומון "המגן". לפי דיווחי משרד הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה, ב-5 באוגוסט היו כ-900 אלף משתמשים בגרסאות יישומון המגן, מתוך 6 מיליון בעלי מכשירים בישראל. בין 29 ביולי ל-5 באוגוסט הורידו את היישומון 71,600 משתמשים, אך במקביל הוא נמחק על ידי 74 אלף משתמשים.
שב"כ: "הנתונים העדכניים מציגים תמונה שונה לחלוטין"
משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: " ב-17/3/2020 הסמיכה ממשלת ישראל את שב"כ להעמיד את יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות לטובת המאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה בישראל. לצד האחריות של שב"כ לסיכול טרור וריגול, השב"כ נענה לבקשה מתוך אחריות לאומית והבנה שיש בידי הארגון לסייע בהצלת חיים של אזרחי ישראל בשעת משבר זו.
"בראשית הדברים יש לציין כי מרבית הנתונים המוצגים בדו"ח רלוונטיים לתאריך 3.8.2020 ואין בהם כדי לשקף את הנתונים העדכניים אשר מציגים תמונה שונה לחלוטין מזאת שהובאה לציבור, אודות תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה, כפי שעולה מהנתונים העדכניים.
"בנוסף, חוות הדעת העדכנית שהוגשה על ידי משרד הבריאות ב-25/10/20 לוועדת השרים, מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית, הן בהיבט הנתונים, והן בהיבט היעילות.
"בשונה מהנתונים הלא מעודכנים המוצגים בדו"ח, חוות דעת העדכנית של משרד הבריאות קובעת כי 59,326 חולים אותרו ע"י השב"כ, ומהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית.בהתייחס ליעילות מנגנון הסיוע קובע משרד הבריאות בחוו"ד שלו כי כתוצאה ממנגנון האיתור של שב"כ 'נמנעו 40,546 חולים חדשים, 860 מקרי תחלואה קשים ו-304 מקרי תמותה'
"בשונה מהנקבע בדו"ח המבקר, קובע משרד הבריאות בחוו"ד העדכנית הנ"ל כי 'בהשוואה בין שתי שיטות החקירה, ברור כי מנגנון הסיוע של שב"כ לא נופל מהחקירות האפידמיולוגיות...'. עוד כתב כי 'איתור המגעים ע"י שירות הביטחון הכללי הוא מנגנון יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים, בין היתר בעשרות אלפים של מקרים של חולים מאומתים, שלא היו מאותרים ככל, או בזמן ללא סיוע זה'.
"על פי הדו"ח העדכני של משרד הבריאות, 'אי בידוד חולים אלו מבעוד מועד, טרם אבחונם, היה גורם לעשרות אם לא מאות אלפי נדבקים וחולים נוספים, מעלה את מקדם ההדבקה וגורם לתחלואה קשה ותמותה נוספת'.
"פעילות השירות מבוצעת כל העת תחת פיקוח, מגבלות וריסונים ברורים אשר סוכמו ע"י היועמ"ש לממשלה, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת וועדת השרים.
"הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ מבוצעות באופן ממוכן, תוך הקפדה יתרה על אי חשיפה של מידע אישי ועל מחיקת הנתונים מהמערכות כפי שנקבע חוק. ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדו"ח תחת סעיף "תקלות בפעילות" מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו ע"י השב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים (גיבויים אוטומטיים שנמחקו מיד) או לטובת מו"פ להגברת האפקטיביות. בפועל לא הובילו לפגיעה בפרטיות. חריגות בודדות אלו, כחלק ממדיניות התחקור והשקיפות הנהוגה בשירות, דווחו ביוזמת השירות ובזמן אמת ליועמ"ש לממשלה.
"לציין כי במהלך תקופת הפעילות, 'שב"כ ביצע שיפורים ודיוקים משמעותיים אשר הביאו לצמצום מספרי המגעים הפוטנציאלים של כל חולה - שיפורים אלה הורידו משמעותית את מספר הנדרשים בבידוד. לצד כל אלה, המליץ שב"כ על צמצום ימי הבידוד ועל מהלכים לשיפור אפקטיביות התהליך הכולל לקטיעת השרשרת".