כוחות צה"ל ומג"ב הגיעו בצהריים (רביעי) לכפר טורא שבאזור ג'נין כדי להרוס את שתי הקומות שבהן התגורר המחבל מוחמד כבהא, שרצח את אסתר הורגן.
הבית ייהרס באמצעות פיצוץ ולא באמצעות דחפור. כוחות הנדסה ולוחמים מיחידת "יהל"ם" עובדים בבית המחבל ומטמינים בו את חומרי הנפץ שיופעלו לאחר מכן.
בעלה של אסתר במעמד הגשת כתב האישום נגד המחבל
(צילום: רענן בן צור)
אופן הריסת הבית שונה מבעבר. הוא נובע מרצון לאזן בין שתי מטרות: מצד אחד, הגברת ההרתעה נגד מחבלים פוטנציאלים עתידיים, שבגללה הבית יפוצץ לאור יום ובעוצמה גדולה. מצד שני, הצורך לפעול בזהירות ולמנוע פגיעה בבלתי מעורבים, בהתאם להחלטת בית הדין הבינלאומי. לכן יפעלו הכוחות להרחקת עשרות פלסטינים מאזור הבית, כולל עיתונאים מקומיים שהגיעו לתעד את ההריסה.
הפעם בג"ץ איפשר את ההריסה במהירות יחסית, כחודש וחצי בלבד אחרי הפיגוע, ודחה את העתירות נגדה. משפחתו טענה כי בקומה השנייה מתגוררים אשתו ושלושת ילדיו, שלא היו מודעים למעשיו ולא היו יכולים למנוע את הפיגוע. בג"ץ לא אישר להרוס את הקומה שבה מתגורר אביו של המחבל.
המשפחה טענה כי הריסת הבית נעשית ממניע של נקמה וענישה ולכן היא בלתי חוקית. עוד טענה המשפחה שהריסת הבתים אינה מרתיעה, אלא להיפך - מניעה אנשים לבצע פיגועים, וכי מדובר בענישה קולקטיבית שמנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי ואף לכללי המשפט העברי.
בדיון הוצגה בפני בית המשפט חוות דעת עדכנית של מערכת הביטחון על אפקטיביות ההרתעה של הריסת בתי מחבלים, והשופטים, ברוב של שניים מול אחת, לא ראו מקום להתערב בהחלטת גורמי הביטחון.
לפני שבוע הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום נגד המחבל הפלסטיני. לפי האישום, הכולל שישה סעיפים, המחבל אסף פטריות ביער ואז פגש בהורגן. מבטיהם הצטלבו, היא החלה לברוח והוא דלק בעקבותיה. אחרי כ-15 מטרים הוא השיג אותה. המחבל אחז בידיה תוך שהיא צועקת, השליך אותה לעבר גל אבנים, הרים אבן והיכה בראשה עד שגופה הפסיק לזוז וקולה נדם. לאחר מכן חזר הפלסטיני לביתו, התקלח, החליף בגדים ונמלט להרים.
