פרקליטיו של מיקי גנור, שהיה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בישראל, פנו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולשר הביטחון בני גנץ, בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא פרשת הצוללות. בפניה נטען כי חלק מנותני התצהירים שהוגשו במסגרת העתירה של התנועה לאיכות השלטון, שדרשה לפתוח מחדש את החקירה, כמו גם חלק מחברי ועדת הבדיקה שהוקמה השבוע, היו עמו ב"קשר קדם-עסקי".
במכתב טענו פרקליטיו כי מחומרי החקירה עולה שגנור מינה את מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום ליועצו לאחר ששקל ובחן עם גורמים בכירים את איוש התפקיד. לטענתם, רוב המועמדים שנבחנו לתפקיד היו יוצאי חיל הים, ובהם חלק ממוסרי התצהירים במסגרת העתירה, כמו למשל מפקד החיל לשעבר, האלוף במיל' אברהם בן שושן, שהוא יו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית.
הם טוענים שהתקשורת עם יועצים כאלה ואחרים היא דבר שבשגרה בתחום תעשיות הרכש הביטחוני וכי אין בה פסול. "הבחינה שנעשתה עם האלוף במיל' בן שושן לא חרגה מההילוך הרגיל של הדברים", נכתב במכתב ששיגרו עורכי הדין בעז בן צור, אורי קורב ומאיר ארנפלד.
פרקליטי גנור מדגישים כי "הבהרה דומה נדרשת גם בעניינם של חלק ממוסרי התצהירים לבג"ץ שהיו גם הם מיועדים לתפקיד יועצים בשירותו של גנור, שאותם הוועדה מתכוונת לזמן לעדות בפניה". לטענת גנור, משרד הביטחון אינו רק הרגולטור בתחום, אלא גם צד קשור ובעל אינטרס. "הוועדה תצטרך להידרש לבחינת אופן תפקודם ופועלם של גורמים מרכזיים במשרד", נכתב על ידי פרקליטיו.
בתחילת השבוע הודיע שר הביטחון גנץ על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט. זאת, לדבריו, לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה במשרד הביטחון. פרקליטי גנור טוענים כי משרד הביטחון לא יכול לבחון את עצמו, ולכן יש צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית. נמסר כי גנור אף ישקול להעיד בפני הוועדה.
3 צפייה בגלריה
מקורבי ראש הממשלה פעלו כדי לקדם את עסקת רכישת הצוללות מחברת "טיסנקרופ". נתניהו
(צילום: רויטרס)
גנור נעצר עם פתיחת החקירה בפרשת הצוללות לפני כשלוש שנים בחשד ששיחד עובדי ציבור בכירים. הוא חתם על הסכם עד מדינה, ומסר עדות מפורטת שבה הפליל אישי ציבור אותם שיחד לכאורה. בתמורה לעדותו נקבע כי ישלם קנס של עשרה מיליון שקלים וירצה שנת מאסר.
עדותו חיזקה את התשתית הראייתית נגד בכירים בשירות הציבורי, בהם המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לשעבר אבריאל בר יוסף; מפקד חיל הים לשעבר, אלוף במיל' אלי (צ'ייני) מרום; דוד שרן שכיהן כראש לשכת ראש הממשלה; מודי זנדברג, שעמד בראש קרן היסוד; ושייקה ברוש, איש עסקים פרטי ומקורבו של גנור.
בנוסף, גנור נחשד שפעל בשותפות עם מקורבי ראש הממשלה, עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו, כדי לקדם את עסקת רכישת כלי השיט והצוללות מהחברה הגרמנית. התיק נגד עו"ד מולכו נסגר, אולם המשטרה המליצה להעמיד לדין את עו"ד שמרון. בעקבות חזרתו של מיקי גנור מהסכם עד המדינה בתיק לפני כשנה וחצי, הפרקליטות החליטה להעמידו לדין בעבירות של הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות.
