נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ניפק אחר הצהריים (יום א') את מה שנשמע לשעה קלה כהכרה הראשונה שלו בכך שיריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן ניצח בבחירות לנשיאות. בציוץ בטוויטר כתב טראמפ מבלי לנקוב בשמו של ביידן: "הוא ניצח כי הבחירות היו מזויפות". אלא שטראמפ לא כלל בציוץ הכרה בלגיטימיות הניצחון של ביידן, וזמן קצר אחר כך פרסם ציוץ הבהרה שבו כתב כי ביידן "ניצח רק בעיני תקשורת הפייק ניוז", והוסיף: "אני לא מודה בשום הפסד".
אחרי הציוץ הראשון של טראמפ, זה שבו נראה לרגע כאילו הוא מכיר במרומז בניצחון ביידן, אמר רון קליין, מי שמיועד להיות ראש הסגל של ביידן בבית הלבן, כי ציוצו של הנשיא היוצא מאשר את המציאות שביידן ניצח בבחירות. קליין אמר את הדברים בריאיון ל-NBC, אבל אז הגיע כאמור ציוץ ההכחשה של טראמפ.
יצוין כי כמעט שבועיים אחרי הבחירות טראמפ ואנשיו טרם סיפקו ראיות משמעותיות להונאה בקנה מידה רחב, ובתי המשפט שאליהם הגישו הרפובליקנים עתירות נגד ההליך דוחים אותן שוב ושוב בטענות שלא נמצאו כשלים של ממש.
במחנה הדמוקרטי מציגים את שטף העתירות שמגישים אנשי טראמפ כצעד שנועד רק לערער את לגיטימיות הממשל הבא, ולא כזה שנובע מתוך אמונה אמיתית של הרפובליקנים שיש בסיס משפטי לטענותיהם. גורמים בסביבתו של טראמפ הודו בשבוע האחרון כי המשך המאבק המשפטי הוא דרך לאפשר לטראמפ לעזוב את הבית הלבן "בכבוד", כפי שהוא תופס זאת, כלומר כאדם שסולק ממעון הנשיא בדרכי מרמה, ולא נחל הפסד אמיתי בהצבעת העם.
הצהרתו הראשונה של טראמפ אחר הצהריים עוררה עניין משום שהיא הצטרפה להצהרה שנתן ביום שישי בערב בבית הלבן, ושממנה השתמע כי הוא מתחיל להבין שייאלץ לפנות בינואר את תפקידו. בנאום שעסק במגפת הקורונה ובחיסון לנגיף אמר אז טראמפ: "בתקווה שמה שיקרה בעתיד – מי יודע איזו ממשל יהיה? אני מניח שעם הזמן נדע".
ביידן, נזכיר, ביסס בסוף השבוע את ניצחונו, כשהוכרז כי זכה ברוב הקולות גם בג'ורג'יה ובאריזונה. טראמפ מצדו צירף לטור הניצחונות שלו את צפון קרוליינה, אך לא די לו בכך: כעת, משהוכרזו המנצחים בכל מדינות ארה"ב, עומד מספר האלקטורים שצבר ביידן על 306 וזה של טראמפ על 232. אלה אותם מספרים בדיוק שבהם ניצח טראמפ את המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות לפני ארבע שנים.
ספירה חוזרת עוד אמורה להתבצע בכמה מדינות, ובראשן וויסקונסין וג'ורג'יה, אבל בכולן נהנה ביידן מפער ששום ספירה חוזרת לא מחקה בעבר. בג'ורג'יה עומד יתרונו על יותר מ-14 אלף קולות, ובוויסקונסין על כ-20 אלף. ספירות חוזרות מובילות בדרך כלל לכל היותר למעבר של כמה מאות קולות מצד לצד. יתרה מכך, גם בתרחיש הקיצוני שבו ביידן יאבד את ניצחונותיו בוויסקונסין ובג'ורג'יה – תרחיש שסיכוייו אפסיים – הוא עדיין יישאר עם יותר מ-270 אלקטורים, המספר הדרוש לניצחון בבחירות.
הערעורים של טראמפ: צעד ידוע מראש
טראמפ, נזכיר, מבסס חלק גדול מהמאבק המשפטי שלו על ההצבעה בדואר: מדינות ארה"ב נותנות לרבים מתושביהן כבר שנים את האפשרות להקדים ולהצביע בשבועות שלפני יום הבחירות הרשמי, בין השאר באמצעות שליחת טופס ההצבעה שלהם בדואר, והשנה, בצל מגפת הקורונה והרצון של בוחרים להימנע מהסכנה שבהצטופפות בקלפיות, הרחיבו רוב המדינות את האפשרות הזו, ומספר שיא של מצביעים נתנו את קולם דרך הדואר.
בדיוק כפי שחזו הסקרים, ביום הבחירות עצמו אפשר היה לראות שרוב המצביעים בדואר היו דמוקרטים, ואילו רוב המצביעים בקלפיות היו רפובליקנים. הפער הזה נובע כנראה בין השאר מכך שדמוקרטים נוטים לחשוש יותר מהנגיף ומכך שטראמפ הזהיר את הרפובליקנים שלא להצביע בדואר, בטענה שקולות שם יזויפו.
ההבדל בדפוסי ההצבעה של שני הצדדים יצר חוסר איזון לא שגרתי גם באופן שבו פורסמו התוצאות: מכיוון שבחלק מהמדינות והמחוזות בארה"ב נוהגים לספור ראשית את הקולות שניתנו בקלפי ביום הבחירות הרשמי, ורק אחר כך את הקולות שהגיעו בדואר בשבועות שלפני כן, במקרים רבים בליל הבחירות פתח טראמפ פער ראשוני גדול ומתעתע, אבל ככל שהתקדם הלילה והחלה ספירת ההצבעות מהדואר יתרונו הצטמצם ובחלק מהמקרים גם נמחק.
עיתונאים ופרשנים בארה"ב הזהירו במשך שבועות מתרחיש שבו טראמפ ינצל "גל אדום" (רפובליקני) של קולות בראשית הלילה כדי להכריז על ניצחונו, ואז כשיגיעו הקולות מהדואר והדמוקרטים יצמצמו את הפער ("גל כחול"), יטען שהבחירות נגנבות ממנו בדרכי מרמה. זה בדיוק מה שהוא עשה בליל הבחירות: במסיבת עיתונאים בבית הלבן יצא טראמפ והכריז כי ניצח אף שהספירה הייתה באותה העת בעיצומה, ובסדרת ציוצים בהמשך היום טען כי מעשה הגניבה-כביכול נמשך, ושהדמוקרטים עמלים על זיוף קולות, למשל בפנסילבניה, כדי למחוק את יתרונו המוקדם בדרכים לא כשרות. מאז הוא מבטיח להיאבק משפטית בתוצאות.