ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד הודיע הבוקר (ה') כי הורה לצבאו לפתוח במתקפה על בירת המחוז הסורר תיגראי שבצפון המדינה, אחרי שפג תוקף האולטימטום שהציב למורדים מתנועת "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF) – להיכנע בתוך 72 שעות. אביי מסר כי מדובר ב"שלב האחרון" של הלחימה הקשה שפרצה לפני שלושה שבועות ויצרה משבר הומניטרי חמור ביותר, עם אלפי הרוגים ורבבות פליטים שברחו לסודן השכנה.
המלחמה באתיופיה – העדכונים האחרונים:
• אתיופיה: "המורדים נכנעים", מנהיגם: "מוכנים למות בקרב"
• פליטים שברחו: "אנשים נשחטים כמו כבשים"
• תשעה ישראלים חולצו מאזורי הקרבות
• אריתריאה נגררת למלחמה, פליטים בורחים דרך הנהר
"72 השעות שניתנו לחונטת ה-TPLF העבריינית להיכנע באופן לא-אלים חלפו, וכעת מבצע אכיפת החוק שלנו הגיע לשלבו הסופי", מסר אביי. "השער הלא-אלים האחרון שהחונטה יכלה לעבור דרכו נסגר כעת לחלוטין".
צבא אתיופיה איים לפני תום האולטימטום כי במתקפה על מקלה – עיר בת חצי מיליון תושבים – "לא יהיו רחמים", וקרא לאזרחים לברוח משם לפני תחילתה. אולם ראש הממשלה אביי הדגיש בהודעתו הבוקר שהלוחמים ישתדלו להימנע מפגיעות באזרחים, באתרי מורשת ובבתי תפילה. הוא קרא לתושבי העיר "לפרוק את נשקם, להישאר בבית ולהתרחק מיעדים צבאיים".
אביי טען גם כי אלפי לוחמים מהכוחות התיגריניים כבר נכנעו בימים האחרונים. נציגי האו"ם דיווחו אמנם על אנשים הנמלטים ממקלה, אולם בכלי התקשורת המדווחים מהמתרחש בתיגראי מציינים עוד מתחילת המשבר כי קשה לאמת את הטענות שמשמיעים שני הצדדים במלחמה, כיוון שרשתות הטלפונים והאינטרנט באזור נותקו. לפיכך לא ברור כמה אנשים נמלטו מהעיר, ואם יש בהם גם לוחמים תיגרינים.
את הטענה שהמורדים התיגרינים נכנעים השמיעה כבר שלשום הממשלה באדיס אבבה, אך ב-TPLF הכחישו אותה. מנהיג המורדים, דברציון גברמיקאל, אמר אז על האולטימטום של אביי: "אנחנו אנשים של עקרונות ומוכנים למות בהגנה על זכותנו לנהל את האזור שלנו".
אתיופיה, נזכיר, היא פדרציה המורכבת ממדינות מחוז, ותיגראי, שבה גרים יותר מ-5 מיליון תושבים, היא אחת מהן. תנועת ה-TPLF היא הכוח השולט בתיגראי, ובתחילת החודש יצא הצבא האתיופי למתקפה שם נגדה. ראש הממשלה אביי טען כי זו תגובה על מתקפה שביצעו אנשי "החזית" נגד שני בסיסים של הצבא ועל כך שמנהיגי המחוז מורדים בממשל הפדרלי ואינם סרים למרותו.
ה-TPLF כינתה את המבצע של צבא אתיופיה "פלישה", ובהפצצות ובקרבות על הקרקע נהרגו שם לפי ההערכות כבר אלפי בני אדם. דווח גם על מעשי טבח בסכינים נגד תושבים תמימים ובהוצאות להורג ללא משפט. יותר מ-44 אלף פליטים כבר ברחו לסודן השכנה.
הלחימה באתיופיה מעוררת חשש בעולם מערעור האזור כולו ומהחרפת המשבר ההומניטרי. זמן קצר לפני הכרזתו של אביי על תחילת המתקפה על מקלה התריע הבוקר האו"ם ממחסור חמור של מזון ודלק בתיגראי, כשלדבריו מיליון איש נעקרו מבתיהם. יותר מ-600,000 תושבים באזור הנסמכים על משלוחי מזון של האו"ם לא קיבלו אותם החודש. באו"ם טענו כי מחסומים שהוצבו בדרכים בתיגראי מונעים מאנשיו להביא את המזון לפליטים ולתושבים העניים.
לפני תום האולטימטום הגיעו שליחים אפריקנים לאתיופיה בניסיון אחרון למנוע הסלמה נוספת. אולם אביי בן ה-44, שרק לפני שנה זכה בפרס נובל לשלום בשל צעדי הדמוקרטיזציה שנקט בארצו והסכם השלום שעליו חתם עם אריתריאה אחרי שנים של סכסוך, ממשיך לדחות את הקריאות הבינלאומיות להפסקת אש ואמר אתמול שמדובר ב"התערבות" בענייני ארצו. הוא טוען כי על העולם להבין את מצוקתו, וכי המבצע נועד לשמור על שלמותה הטריטוריאלית והשלטונית של אתיופיה.
אביי הוא בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, ועד לעלייתו לשלטון ב-2018 שלטה ה-TPLF התיגרינית בפוליטיקה הארצית של אתיופיה במשך כמעט שלושה עשורים. במסגרת השינויים שהנהיג נדחקה ה-TPLF לשוליים, ובהמשך היא פרשה מהקואליציה. בספטמבר השנה קיימה תיגראי בחירות מקומיות בניגוד להוראת הממשלה הפדרלית, צעד שהעמיק גם הוא את המתיחות בין הצדדים: ב-TPLF התעקשו על קיום הבחירות בטענה שאביי כבר איננו המנהיג הלגיטימי של אתיופיה, משום שהבחירות הכלליות שהיו אמורות להתקיים באתיופיה באמצע השנה נדחו בשל מגפת הקורונה.