הכור הגרעיני בדימונה עובר שדרוג משמעותי והיום (ה') פרסמה סוכנות הידיעות AP צילומי לוויין באיכות גבוהה המוכיחים כי זה פרויקט שדרוג התשתיות הנרחב ביותר שעבר הכור זה עשורים. בין היתר תועדו במקום חפירות בעומק של כמה קומות ובגודל של מגרש כדורגל.
בתמונות לוויין שצולמו ביום שני האחרון, נראה שמדרום-מערב לכור, נחפר בור באורך 150 מטר ו-60 מטר רוחב. לצד הבור, נראות שאריות חול ועפר. במקביל, נראית גם תעלה באורך 330 מטר בסמוך לחפירה.
כשני קילומטר ממערב לכור, נראות קופסאות שנערמו בשני בורות שנראים כמו בסיסי בטון. גם שם נראות שאריות חפירה. ב-AP אומרים כי בדרך כלל נעשה שימוש בבסיסי בטון כאלה לטובת קבורת פסולת גרעינית. תמונות לוויין קודמות מובילות להערכה כי החפירות החלו בתחילת 2019, ומאז התקדמו באיטיות.
בדיווח בסוכנות הידיעות הובהר כי הנסיבות לבנייה, או השימוש הצפוי בתשתיות שנבנות, אינו ברור. בישראל לא השיבו לפניית סוכנות הידיעות בנוגע לעבודות. ישראל, נזכיר, שומרת כל העת על עמימות גרעינית – כלומר לא מאשרת או מכחישה שבידיה נשק בלתי-קונבנציונלי. הפעם הראשונה שבה נחשף מידע על כך הייתה כשמרדכי ואנונו, טכנאי שעבד בקריה למחקר גרעיני, הדליף מידע מסווג לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס".
מומחים לענייני גרעין ששוחחו עם סוכנות AP ניסו להעריך למה יכולה לשמש הבנייה החדשה. "אני מאמין שממשלת ישראל דואגת לשמר ולתחזק את היכולות הגרעיניות הנוכחיות שלה", אמר אבנר כהן, שחקר רבות לאורך השנים את מדיניות הגרעין הישראלית. "אם הכור בדימונה אכן מתקרב ליציאה מכלל שימוש, כפי שאני מאמין שאכן יקרה, אפשר לצפות שישראל תוודא שכמה ממשימות הכור, שעדיין נחשב הכרחי, יוחלפו במלואן".
מנגד, מומחה אחר אמר כי ייתכן שישראל רוצה להפיק עוד טריטיום – שהוא תוצר לוואי רדיואקטיבי ובעל ריקבון מהיר יחסית, שבדרך כלל משמש להגברת הפיצוץ בראשי נפץ גרעיניים. הוא הוסיף כי ייתכן שישראל גם רוצה לייצר מעט פלוטוניום טרי, "כדי להחליף או להאריך את חיי ראשי הנפץ שכבר בארסנל הנשק הגרעיני הישראלי", כלשונו.
בסוכנות הידיעות AP אמרו כי הבנייה בקריה למחקר גרעיני בדימונה מגיעה בזמן שישראל מבקרת בכל עת את תוכנית הגרעין של איראן. זאת, בזמן שבכורים שבידי טהרן מבקרים פקחים מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, בעוד שבישראל לא.
מומחים קראו לממשלת ישראל בימים אלה לחשוף מה קורה ב"כורים הגרעיניים הסודיים שלה", כלשונם. "מה שממשלת ישראל עושה שם זה דבר שהיא צריכה להודות בו", אמר אחד המומחים מאיגוד לבקרת נשק בוושינגטון.
מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל סופגת ביקורת גם מאיראן לאורך השנים האחרונות. שר החוץ האיראני מוחמד זריף התייחס השבוע לדיווח שנחשף מוקדם יותר על הבנייה בכור בדימונה, בזמן שארצו מפרה את ההתחייבויות שבהסכם הגרעין עם המעצמות מ-2015, ממנו פרשה ארה"ב ב-2018. "כל שיח על חשש מתוכנית הגרעין האיראנית הוא שטות", אמר זריף. "למען האמת, זו גם צביעות".
5 צפייה בגלריה
זריף עם ראש סבא"א, השבוע. השיח על תוכנית הגרעין של טהרן הוא צביעות בעיניו
(צילום: AFP)
חוקרת אחרת לענייני נשק גרעיני, ולרי לינסי, אמרה כי הופתעה מתזמון הבנייה שנחשפה בדימונה. "הדבר הכי מפליא הוא שיש כאן מדינה שמודעת היטב לכוח של תצלומי לוויין ולאופן שבו מטרות כאלה (כמו הכור בדימונה) מנוטרות. אפשר להאמין שאם יש דבר שהם היו רוצים לשמור מתחת לרדאר, הם היו עושים את זה", אמרה.
חוקר נוסף ניסה לנתח את מדיניות ישראל בעניין הגרעין האיראני בתקופה האחרונה. "אם אתה ישראל, ואתה הולך לבצע שיפוץ נרחב בדימונה שיגרור תשומת לב, זה כנראה יהיה בזמן שאתה צורח הכי הרבה בנוגע לאיראנים", אמר ג'פרי לואיס, מרצה בקולג' במידלברי שבמדינת ורמונט בארה"ב.
מפעל טקסטיל עוד משנות ה-60'
כור המים הכבדים בקריה למחקר גרעיני בדימונה פעיל משנות ה-60', שנים רבות מאוד ביחס לכורים שנבנו באותו העידן. ב-AP אמרו כי זה מעלה שאלות בנוגע לבטיחות וליעילות הכור, והזכירו גם כי בשנת 2004 חילקו חיילים ישראלים כדורי יוד לתושבים בדימונה, למקרה שתתרחש דליפה רדיואקטיבית.
ישראל נמנית על ארבע המדינות שלא חתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. יחד עמה הודו, פקיסטן וצפון קוריאה שעזבה את ההסכם בשנות ה-2000.
ישראל החלה לבנות את הקריה למחקר גרעיני בדימונה בסוף שנות ה-50' בסיוע צרפתי. הבנייה הגיעה בשנות מתיחות מול המדינות הערביות השכנות, וייתכן שנועדה גם להרתיע אותן - אף שישראל מעולם לא הצהירה על קיומו של נשק גרעיני בידיה. ב-1998 אמר שמעון פרס, שהוביל את בניית תוכנית הגרעין הישראלית, כי "בנינו את האופציה הגרעינית לא לטובת יצירת הירושימה, אלא כדי שיהיה לנו אוסלו".
ישראל הסתירה במשך שנים כל כוונה צבאית במקום, גם מפני ארה"ב, בעלת הברית המרכזית של ישראל בימים אלה, ואף הגדירה את המקום בזמנו "מפעל טקסטיל".
