ב-30 בינואר קיבל החוקר התורן של יחידת דימונה, רס"ר חליל אלסייד (28) מחורה, מספר קריאות על מקרי פריצה. אלה לא קריאות ייחודיות, ובאזור הנגב אפשר אפילו לכנותן שכיחות. אלא שבאותו הלילה, אחרי חצות, התקבל גם דיווח חריג במיוחד ובו הפרטים הראשוניים על ילדה בת 10 שנאנסה על-פי החשד במיטתה על ידי פורצים.
"אני לא רגיל לשמוע על מקרים של פריצות ועבירות מין יחד", הסביר אלסייד. "בדרך כלל אין קשר בין שתי העבירות". תוך זמן קצר הקימו בתחנת דימונה צוות חקירה מיוחד שהורכב מרס"ר אלסייד, רס"ב אלכס קלנדרוב (50) והחוקרות ממשרד אלימות במשפחה, מין וחסרי ישע - רס"ר אוריין אדרי (26) ורס"מ אלינור דהן (40).
השעון החל לתקתק, כשכל דקה מבוזבזת עובדת לטובת החשודים. "ישבנו מול אביה של הילדה והבטחנו לו לעשות כל שביכולתנו ובצורה הטובה ביותר", סיפרה רס"מ דהן. "האב אומנם לא קורבן העבירה, אבל ברגע שפוגעים לך בילד - פוגעים גם בך. כולנו יצאנו מנקודת הנחה שכדאי שנתייחס למשפחה בדיוק כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו, אם זה היה קורה לנו או למישהו קרוב".
"אספנו ראיות והבנו שיש מכנה משותף לפריצה הזו ולפריצות נוספות שהיו באזור", אמר רס"ב קלנדרוב. "ידענו לאפיין את החוליה והגדרנו בדיוק מה אנחנו מחפשים. הבית שנפרץ הוא הראשון ביישוב, ובגלל זה הם בחרו אותו. לא עניין אותם שיש מישהו בבית, או שחדר ההורים צמוד לחדר הילדים".
מה ששיחק לטובת החוקרים היה העובדה שהחשודים הם כנופיה צעירה יחסית. על פי החשד, ג'מאל אל טוחי (21) הסיע את שני הנערים, בני 16 ו-17, ליישובים ברחבי הדרום, שם הם פרצו לדירות, לעסקים ולרכבים. החוקרים הצליחו לאסוף ראיות שקושרות אותם לשמונה מקרי פריצה. "כולם עושים טעויות", אמרה רס"ר אדרי. "רק צריך לתפוס אותן. אף אחד לא עושה את הפשע המושלם, כולם נופלים במשהו. הבנו שמדובר בכנופיה צעירה, פזיזה יותר".
שני הנערים שפרצו לבית ונכנסו לחדר הילדים גנבו משחקים. "לא נגנב שם שום דבר בעל ערך", אמר אחד השכנים. "הם נסעו כל הדרך הזו עד לפה בשביל לפגוע בילדה ולגנוב משחקים".
רס"מ דהן, שומרת שבת, עודכנה על האירוע בצאתה. "אני אמא לארבע בנות. אירוע כזה מיד לוקח אותך הביתה, למחשבות על פגיעה אפשרית בדבר הכי יקר לך. היה ברור שאנחנו הולכות להיכנס לעבודה אינטנסיבית. אני בטוחה שמה ששאב אותנו היה הכאב סביב הפרשה. אנחנו הורים, והמחשבה שמישהו פוגע בתמימות של ילדה כל כך קטנה, אחרי ארוחת שישי שמסמלת את המשפחתיות - היא בלתי נסבלת".
במשך ימים היו החשודים תחת עיניהם הפקוחות של לוחמי יחידת מג"ן. הלוחמים עקבו אחריהם, ולאחר שפרצו למו"פ רמת נגב (מרכז ניסויים לחקלאות מדברית), הבריחו אותם מהמקום. הצוות טמן להם מארב בדרך הביתה, לביר הדאג'.
"מעולם לא נכחתי במעצר כל כך אמוציונלי. התחושות של השוטרים היו שאסור שהחבר'ה האלה ייעלמו ויגיעו אולי לעוד בית", סיפר מפקד יחידת מג"ן, סגן ניצב רונן כלפון. "אנחנו סוחבים את הילדים שלנו איתנו למשימה הזו. יצאה קריאה בקשר: לא משנה מה המחיר - אף אחד לא בורח". החשודים פרצו מחסום שלוחמי מג"ב פרסו וניסו להימלט, אך נעצרו. "את הכאב של הילדה והאבא לקחנו איתנו דקה אחרי דקה. הילדה הייתה לנו כל הזמן מול העיניים במשימה הזו".
נקודת המפנה הגיעה כשהחשוד המרכזי בן ה-17 ביקש להתוודות. הוא הודה בחלק מהאירוע, ולאחר מכן הודו גם שני החשודים הנוספים. בחקירה הוא בכה מעט, אך לא הביע חרטה על התקיפה של הילדה, ולא הביע אמפתיה לקורבן או צער על הנזק שעשה. "ברגע שיש הודאה רק מתחיל התיק", ציין קלנדרוב. "צריך לבדוק האם מה שאמר הוא אמת. זה הרבה יותר קשה מאשר אדם שמכחיש ואנחנו אוספים נגדו ראיות".
"החקירה עשתה לי תיקון עם המשטרה", אמר אביה של הילדה. "אבל הבנתי שאין להם תקציבים. האירוע שלנו היה זעזוע עמוק לכולם, אבל אני לא רוצה לשדר חולשה, אנחנו חזקים".
עורכת הדין של המשפחה, רוני אלוני-סדובניק, אמרה כי "הגיעה העת שהממשלה תעמיד תקציבים, משאבים ותקנים למשטרה, שיאפשרו את ביצוע המשימה החשובה, מכיוון שלא ניתן לשמור על שלום הציבור בנגב במצב הקיים, ולא ניתן לצפות מהמשטרה להילחם בצבא גרילה חמוש ומסוכן". בשבוע הבא יוגש נגד שלושת הצעירים כתב אישום בגין התפרצות ומעשה סדום.