במבצע חילוץ מורכב שנוהל על ידי משרד החוץ הישראלי בשיתוף ממשלת אתיופיה והצבא המקומי, האו"ם וארגוני הסיוע הבינלאומיים, חולצו אמש ׁ(יום ב') תשעה ישראלים מאזורי הקרבות במחוז תיגראי שבאתיופיה. במקום מתחוללת לחימה בין צבא אתיופיה לבין מחוז תיגראי שנשלט על-ידי כוחות החזית העממית לשחרור תיגראי שהכריזו על מרד. לפי דיווחים שונים, בין עשרות למאות אזרחים נטבחו במחוז.
מבצע פינוי תשעת הישראלים נוהל על-ידי אגף אפריקה במשרד החוץ, סגן ראש האגף לעניינים קונסולריים, אייל סיסו, והמחלקה לישראלים בחו"ל. המבצע התאפשר הודות לפעילות משרד החוץ מול הרשויות באתיופיה ומול מטה האו"ם באמצעות שגרירות ישראל באתיופיה והמשלחת הישראלית לאו"ם בניו יורק.
ביום חמישי שוחח שר החוץ, גבי אשכנזי, עם מקבילו באתיופיה וביקש ממנו לפעול לשחרור הישראלים מאזורי הקרבות ולדאוג לביטחונם האישי. שגריר ישראל באתיופיה, רפאל מורב, עמד בקשר רציף עם לשכת ראש ממשלת אתיופיה אביי מוחמד ועם מפקד הצבא האתיופי.
בין המפונים - חמישה עובדים של החברות "נטפים" ו"ברן" שעבדו בפרויקט השקייה בצפון תיגראי שבאזור שירה. הם פונו על-ידי הצבא האתיופי. ארבעת הישראלים הנותרים - מתנדבים של החברה לתועלת הציבור "קולטיבאייד", פונו מהעיר מקלה - בירת מחוז תיגראי - באמצעות שיירת פינוי מיוחדת של האו"ם. לכל אורך המבצע עמד המשרד בקשר עם משפחות המפונים, ועם שלושת החברות.
אייל סיסו אמר: "הישראלים שהיו בצפון היו בסכנה גדולה. אש מרגמות ורובים נורתה לידם. הם היו סגורים בתוך המתחם ושמו סביבם דגלים לבנים. בשלב מסוים הם שלחו אותות מצוקה - מה שיצר לחץ. בשלב מסוים המזון והמים החלו לאזול".
עוד אמר סיסו בהתייחסו לישראלים שחולצו ממקלה כי הם "היו בסכנה פחות מוחשית, אך הם נותרו ללא חשמל, אינטרנט או תקשורת טלפונית. היה נתק מוחלט בינינו לבינם והשיח עמם התנהל דרך נציגת האו"ם שקישרה בינם לבין הנציגות הישראלית באתיופיה".
כמו כן, בישראל התעורר חשש לגורלם של 7,000 היהודים שממתינים בגונדר שבצפון אתיופיה לאחר שבמהלך הקרבות במדינה נורה טיל לשדה התעופה בגונדר. במשרד החוץ מסרו כי מצבם של היהודים שם טוב ולא נשקפת להם סכנה.
על מה נלחמים באתיופיה?
אתיופיה, נזכיר, היא פדרציה המורכבת ממדינות מחוז, ותיגראי, שבה גרים יותר מ-5 מיליון תושבים, היא אחת מהן. תנועת ה-TPLF ("החזית העממית לשחרור תיגראי") היא הכוח השולט בתיגראי, ובתחילת החודש יצא הצבא האתיופי למתקפה שם נגדה. ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד טען כי זו תגובה על מתקפה שביצעו אנשי "החזית" נגד שני בסיסים של הצבא ועל כך שמנהיגי המחוז מורדים בממשל הפדרלי ואינם סרים למרותו.
ה-TPLF כינתה את המבצע של צבא אתיופיה "פלישה", ובהפצצות ובקרבות על הקרקע נהרגו שם כבר מאות בני אדם. ביום חמישי דווח גם על טבח שביצעו לוחמי ה-TPLF באזרחים תמימים.
רק בשנה שעברה זכה אביי בפרס נובל לשלום בשל צעדי הדמוקרטיזציה שנקט בארצו והסכם השלום שעליו חתם עם אריתריאה אחרי שנים של סכסוך. אלא שסימנים לדעיכת המהפכה שלו ניכרו כאשר בכירי אופוזיציה שבו להיעצר והגבלות חדשות הוטלו על התקשורת, וכעת יש הטוענים נגדו שגם המבצע בתיגראי הוא חוליה בשרשרת הזו.
אביי הוא בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, ועד לעלייתו לשלטון שלטה ה-TPLF התיגרינית בפוליטיקה הארצית של אתיופיה במשך כמעט שלושה עשורים. במסגרת השינויים שהנהיג נדחקה ה-TPLF לשוליים, ובהמשך היא פרשה מהקואליציה. בספטמבר השנה קיימה תיגראי בחירות מקומיות בניגוד להוראת הממשלה הפדרלית, צעד שהעמיק גם הוא את המתיחות בין הצדדים: ב-TPLF התעקשו על קיום הבחירות בטענה שאביי כבר איננו המנהיג הלגיטימי של אתיופיה, משום שהבחירות הכלליות שהיו אמורות להתקיים באתיופיה באמצע השנה נדחו בשל מגפת הקורונה.
כעת מתמודד אביי, המנהיג הצעיר ביותר באפריקה, עם ביקורת קשה מהעולם, והאו"ם והאיחוד האפריקני קוראים לו לחדול מהמבצע הצבאי. אביי הודף את הקריאות וטוען כי על העולם להבין את מצוקתו, וכי המבצע נועד לשמור על שלמותה הטריטוריאלית והשלטונית של אתיופיה. הוא טוען כי אנשי ה-TPLF מחוללים זוועות בשדה הקרב. ה-TPLF, יצוין, מאשימה מצדה את צבא אתיופיה ב"הפצצות חסרות רחמים" נגד אזרחים.
