ההספד של דידי הררי והבת אבישג: "השמש של כולנו"
(צילום: עידו ארז)
מאות בני אדם הגיעו הבוקר (יום ב') לבית העלמין במושב בצרה שבשרון כדי ללוות בדרכה האחרונה את מירית הררי, שהלכה אתמול לעולמה אחרי מאבק של שנתיים במחלת הסרטן. ynet העביר את ההלוויה בשידור ישיר.
בעלה של מירית, השדרן דידי הררי, תהה בפתח הספדו: "איך מספידים אישה כמוך? אור גדול שאת. איך אומרים את המילים 'היא הייתה' על מישהי כל כך נוכחת ונמצאת? אני לא מספיד אותך. אני מנצל את המילים להגיד תודה על החיים הנפלאים שהענקת לי. תודה על החוכמה העצומה שלך שכיוונה אותי כשהייתי מבולבל, על טיולים ועל הסלחנות שלך. אני עוד יכול לשמוע את קולך באוזניי אהובה".
הוא הוסיף: "צריך להגיד את האמת – את השמש של כולנו. יש בך אור שכל מי שנחשף אליו מתמכר ומתאהב. בשנתיים האחרונות כולם הבינו עד כמה את מיוחדת, מאירה, מהפנטת. כולם הבינו מה שידענו כל הזמן. 32 שנה אנחנו ביחד – חתיכת חיים ביחד. נדמה לפעמים שהפכנו לאחד".
"כמה פעמים דמיינתי את הרגע הזה בראש בשנתיים האחרונות", אמרה בתה של מירית, אבישג, בהספדה. "ניסיתי להדחיק את המחשבה. המילים היחידות שיוצאות לנו מהפה הן סליחה ותודה. תודה שהיית אחות רביעית וחברה הכי טובה. תודה שהיית מורת דרך ולימדת אותנו להיות טובות ואוהבות במילים וחשוב מזה – במעשים. תודה שלא החסרת מאיתנו כלום גם ברגעים הכי קשים שלך. נלחמת קשה, עכשיו תנוחי. אוהבות אותך יותר ממה שאפשר לאהוב".
אורית, חברתה הטובה של מירית, ספדה לה גם היא: "כל שיחה איתך לימדה אותי את מה ששום אוניברסיטה לא יודעת ללמד. סחפת אחרייך אוקיינוס עצום של קהל. ענית לכל הודעה שקיבלת. כל מי שחלף בסביבתך נעצר לשנייה רק כדי לחבק ולהגיד כמה את מלכה וסוחפת. תודה על מה שהבאת ליקום. היית עבורי כוכב מאיר ותחסרי לי מאוד. את בטחת מסתכלת עלינו מלמעלה ואומרת 'וואו, וואו, כל זה בשבילי?'".
הזמר ישי ריבו, שהגיע לשיר בהלוויה לבקשתה של מירית את שירו "הלב שלי", אמר: "מירית היקרה, היית השראה גדולה לכל העם הזה, בעיקר בימים אלו שאנו עוברים תקופה מטלטלת ומאתגרת. היית נקודת אור. יהי רצון שנזכה להיבדל במידותייך ושנדע לקבל את האחר ולאהוב".
שנתיים של מאבק - ושיתופים: האישה שריגשה את האזרחים
הררי, אשתו של השדרן דידי הררי, הייתה אימא לשלוש בנות, סבתא לשני נכדים ומאמנת אישית במקצועה. בחודש ספטמבר אשתקד היא אובחנה כלוקה בסרטן הלבלב, הנחשב לאלים ביותר מסוגי הסרטן השונים. במהלך ניתוח שעברה בראשית הגילוי, נתגלו אצלה גרורות גם בכבד.
הררי אושפזה בבית החולים איכילוב פעמים רבות, לצורך טיפולים כימותרפיים והקרנות, במהלכם שיתפה על קורותיה ומחשבותיה בצל המחלה הקשה.
"הזמן, יש לו משמעות אחרת. אני לא מאחרת לשום מקום", כתבה באחד הפוסטים האחרונים שלה ברשתות החברתיות. "גם מקלחת אני עושה בחצר. דידי והבנות מקלחים אותי. לעלות קומה מצריך מאמץ מיוחד ואני מחוברת לבלון חמצן. אפילו לצחצח שיניים אני לא חייבת. כבר לא צריך לשמור על כלום, גם לא על השיניים. רק היגיינה חשובה וגם זה כדי שיהיה נעים. אני מתקלחת בחצר באוויר הנעים.
את ימיה האחרונים בילתה מירית בביתה. "אני על הספה בסלון. הבנות ודידי לומדים את העבודה. צריך להזריק תרופות והן הופכות להיות אחות רחמניות קטנות לאמא שלהן. לילה ויום עברו ועוד לילה ויום, כל יום אני שואלת את עצמי אם היום זה היום.. לעיתים הגוף רפוי ולעיתים הוא מתוח. אני יודעת לעשות מהלימון לימונדה, יש המון כיף. המון פתיחות. שיחות מופלאות. מכתבים נכתבו. הכל מוכן לשעת השין", כתבה.
בריאיון האחרון שלה למוסף "7 ימים" אמרה: "אני קרובה עכשיו אל המוות יותר מתמיד, ואנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים יום-יום. המוות לא מפחיד אותי. ברור לי שהוא קרוב, אני רק לא יודעת כמה. אני אפילו אומרת, יש איזה יתרון בלמות כשכל האהובים שלך סביבך מאשר למות זקן וערירי. לפחות יש משהו שעושה לי טוב בכך שאני נותנת השראה לאחרים, שיש לזה איזו משמעות".
בריאיון לפנאי פלוס שבועות לפני מותה, אמר בן זוגה, דידי: "אני לא מוותר, אני לא טיפוס ותרן, אני פשוט לא מוותר עליה". על ההחלטה שלה לתעד בפייסבוק את המאבק בסרטן אמר: "מה שהיא החליטה לעשות זה מה שהיה. היא החליטה שזו הדרך שלה להביע דברים ודרך זה, עם הזמן, הבנו שהיא עוזרת לכל כך הרבה אנשים".
