בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירות התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ונשות הכותל הדורשות ליישם את מתווה הכותל. בדיון, שהתנהל בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, טענו העותרות כי המצב ברחבה שהוקצתה לנשות הכותל הידרדר מאז שהמדינה הבטיחה להכשיר את הרחבה לציבור. נציגת המדינה הבטיחה בדיון: "ראש הממשלה עומד מאחורי המתווה".
3 צפייה בגלריה
השופט כעס: "אם יש פרט שרוצה לממש את זכותו, זה לא עניין של רוב". רחבת הכותל
(צילום: EPA)
לפי המתווה שאושר בעבר ובוטל בעקבות התנגדות המפלגות החרדיות, הייתה אמורה להתווסף לרחבת הכותל רחבת תפילה נוספת ושוויונית, שתאפשר לנשים ולגברים להתפלל יחד בחלקו הדרומי של כותל המערבי.
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית בתנועה הרפורמית ומייצגת העותרות, טענה כי מאז הדיון האחרון בעתירות בינואר 2018 המדינה לא קיימה את מה שהצהירה מבחינת עבודות הבינוי בקשת רובינסון, וכי המצב של הרחבה בקשת רובינסון הידרדר מאד.
לדברי עו"ד לחובסקי, "הרחבה במצב תחזוקתי לקוי שמהווה סכנת נפשות, ואין גישה לנכים ומוגבלים. יש להקצות תקציב מתאים להפעלת הרחבה, ולנהל את המקום על ידי גורם ממלכתי שבמסגרתו יינתן ייצוג לתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית". היא הדגישה את האפליה התקציבית בין רחבת הכותל ובין הרחבה של נשות הכותל (עזרת ישראל). בעוד הקרן למורשת הכותל מקבלת תקציבים לאחזקת הרחבה לתפעול ולפעילויות חינוך, המדינה לא מתקצבת את הרחבה הדרומית של נשות הכותל.
עימות בין נשות הכותל למתפללים, מרץ 2019
(אלי מנדלבאום)
נציגת המדינה עדכנה בדיון כי "המדיניות של ראש הממשלה, כפי שהייתה ביוני 2017, עודנה עומדת. לפי המדיניות, צריך להכשיר את המצב הפיזי באופן טוב יותר ומכובד יותר, בהקדם האפשרי. הוא עומד מאחורי זה. מנכ"ל המשרד פועל בנושא מול הגורמים".
השופטת חיות שאלה: "מדוע לא נעשה דבר מאז ישיבת ועדת השרים ב-2018 עד ספטמבר 2020 מבחינת קידום, אם ראש הממשלה אכן עומד מאחורי הקידום? אנחנו מדברים על תקופה של שנתיים. איך זה מסתדר עם הדברים שלך?". נציגת המדינה הודתה כי אכן לא הייתה התקדמות, אך הסבירה: "אנחנו מודעים לעובדה שהיה פה עיכוב, אבל היו שלוש מערכות בחירות ומגפת הקורונה. זה לא מתרץ הכל, אבל בהחלט מסביר את הקושי לקדם את הדברים".
נציגת הממשלה הוסיפה ואמרה כי ישנה התקדמות מאז כינון הממשלה הנוכחית: "המקום מנוהל על-ידי חברה, ומשרד ראש הממשלה מתקצב את הפעלת הרחבה הדרומית". לדבריה, עבודות הבנייה והבטיחות במקום תלויות כעת במתן היתר בנייה על ידי עיריית ירושלים, ואין צפי מתי הדבר יקרה.
הדיון הפך לסוער כאשר עו"ד הראל ארנון, שמייצג את קבוצת 'נשים למען הכותל', טען כי בג"ץ צריך לדחות את העתירות מכיוון שמדובר בנושאים דתיים ובית המשפט לא צריך להתערב בסוגיות פולחן. "העותרות מבקשות לקבוע זכות פולחן חדשה ברחבת הכותל, זכות פולחן של זרמים שאינם אורתודוכסים. המדינה מעדיפה להתחמק - ללכת עם ולהרגיש בלי" טען ארנון.
ארנון הדגיש את מספרם המועט של הקונסרבטיבים והרפורמים בישראל, אך השופט ניל הנדל התקשה לקבל את הטיעון: "אם יש פרט שרוצה לממש את הזכות שלו, האם זה עניין של הצבעה של רוב בעד ונגד?".
ארנון השיב בין היתר כי במשך אלפיים שנה התפללו בכותל בנוסח אורתודוכסי. השופט הנדל, חובש כיפה בעצמו, דחה גם את הטיעון הזה ואמר: "אתה בטוח שבמשך אלפיים שנה נשים הגיעו בכלל לכותל? אם אדוני רוצה לומר שצריך לפרש את החוק בצורה מסוימת, ורוצה לבחון את זה על קרקע היסטורי, שיטען כך".
