בדומה לכל ניהול המשבר, גם ההגבלות הנוכחיות והבלתי-דיפרנציאליות-בעליל מנכיחות את הפיל שבחדר הטיפול נמרץ קורונה: מערכת היחסים בין בנימין נתניהו לבין הפוליטיקאים החרדים, שמנהלים בפועל את מדיניות הסגרים. השיא נרשם לקראת חגי תשרי, והתבטא בלחץ מאסיבי ובאיומים למניעת סגר דיפרנציאלי שאליו חתר פרויקטור הקורונה דאז, פרופ' רוני גמזו. עתה, משהגענו ל"סגר" שלישי, וכשהנתונים מעידים שהעלייה הדרמטית בתחלואה היא בעיקר בערים חרדיות, ככרוניקה ידועה מראש, ההצעה לסגר דיפרנציאלי אפילו לא עלתה.
שוב ושוב, בשם בוחריהם ובשם "שמיים", הפגינו הפוליטיקאים החרדים התעלמות, התנשאות ואיומים על החלטות הקואליציה שהיו חלק ממנה, ואילו הממשלה, בהובלתו של העומד בראשה, נכנעה שוב ושוב, גם במחיר הדבקה, עלייה בתחלואה, ובעיקר פגיעה קשה בכלכלה.
ועדיין, למרות כל זאת, כל מקים מפלגה חדשה בשבועיים האחרונים, כל עורק או מצטרף, בשם "רק לא ביבי" מהימין כמו מהשמאל, לא פספס את ההזדמנות להושיט יד, לקרוץ או לרמוז למנהיגי המפלגות החרדיות שיש על מה לדבר. מעפר שלח, דרך רון חולדאי שסגר דיל עם ש"ס לגבי רב העיר תל אביב רגע לפני שהכריז על הקמת מפלגה, ועד גדעון סער - החיבור לחרדים לא רק שלא נפסל, אלא אומץ בחדווה.
אם עבור האזרח הישראלי הממוצע - בעל עסק, איש מקצוע או שכיר - הפתק שישלשל לקלפי עשוי להשפיע על עתידו וביטחונו הכלכלי באופן מוגבל בלבד, עבור האזרח החרדי המסתייע בקצבאות והבטחת הכנסה, זהות הנבחרים והקואליציה שתוקם ישפיעו באופן דרמטי על יכולתו לשרוד ולהאכיל את ילדיו. את מימוש צורת החיים הזו יכולים הפוליטיקאים החרדים להשיג רק באמצעות ישיבתם בקואליציה, שהרי לולא שליטתם בתקציב המדינה באמצעות ועדות הכספים והכלכלה, המאפשרת להם להמשיך ולהזרים את חמצן הקצבאות והתקציבים, רוב בוחריהם פשוט לא יחזיקו מעמד.
החרדים השקופים והחלשים הם מאגר קולות מובטח למפלגות החרדיות, שימשיכו למנוע מהם ומילדיהם ונכדיהם השכלה ויכולת תעסוקה – ויישארו לנצח שבויים בידי נציגיהם בממשלה, ואיתם המדינה כולה
וכידוע, למנהיגי המפלגות החרדיות יש סיבה מצוינת לשמר את המצב: ככל שתובטח בורותו ודלותו של ציבור בוחריהם, על ידי מניעת נגישותו להשכלה, להכשרה מקצועית ולתעסוקה, באמצעות הזרמת קצבאות ילדים, תקציבי ישיבות והבטחת הכנסה, כך תגבר שליטת המפלגות החרדיות בבוחריהן. השליטה הזאת מיתרגמת לתמיכה בקלפי, ובכך גדל כוחן בממשלה להצבת דרישות – וחוזר חלילה. זוהי למעשה התורה כולה על רגל אחת.
אלא שהגלגל הזה אינו "גזרה משמים". החרדים, גם בהיותם קבוצה אידיאולוגית של לומדי תורה המקדשת אורח חיים שמרני, הינם קודם כל אזרחים שווי זכויות הזכאים לאוכל, פרנסה ובריאות. "השיטה" שלפיה בתמורה להמשך קיומם כחרדים עליהם לשלם במניעת יכולת השתכרות ובתלות מוחלטת בפטרוניהם בממשלה ובקצבאותיה, היא המצאה פוליטית ישראלית שנרקמה והשתכללה במשך השנים בין ההנהגה החילונית לזו החרדית, כשכל צד משרת את האינטרס המיידי של הצד השני, ובין לבין הציבור החרדי נמחץ והולך ואיתו המדינה כולה.
די במבט על החברה החרדית בחו"ל – בעיקר בארה"ב אבל לא רק - שלא נהנית מתקציבי ממשלה ודואגת לפרנסתה בעצמה, כדי להבין שתלות כלכלית בשלטון והימנעות מהשתלבות בשוק העבודה אינן תנאים ההכרחיים לשמירה על אורח חיים חרדי.
ואילו אצלנו, במדינה הציונית שחרתה על דגלה עבודה יצרנית כערך, רוקדת הפוליטיקה החרדית טנגו מזהיר עם זו החילונית, ומדרדרת את ישראל ממדינה "מפותחת" ל"מתפתחת", תוך נסיגה מתמשכת ממדינות העולם הראשון. קומץ קטן יחסית אמנם עדיין מתחזק את "אומת הסטארט-אפ", אבל מולו עומד חלק גדל והולך של החברה החרדית, שרבים בו לא עובדים בכלל, ואחרים מועסקים במקצועות בעלי פריון נמוך. זה מדרדר את ישראל לירידת פריון בפער של יותר מפי שלושה (ב-40 השנים האחרונות) ביחס למדינות המובילות בקבוצת ה-G7 - ארה"ב, אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן וקנדה.
תזכורת מהסגר השני: לימודים בניגוד להנחיות
(צילום: משה מזרחי, עינת אמיר דוברת המועצה גבעת זאב)
משה גפני, אריה דרעי ויעקב ליצמן יודעים היטב שאת המצוקה של הרחוב החרדי הם לא יפתרו במאבקם נגד לימודי ליבה וחוק הגיוס. הם גם יודעים מצוין שאת בעיית 15% נשירה ממוסדות הלימוד החרדיים בגיל תיכון לא יפתרו תקציבים נוספים לישיבות (בציבור הכללי יש רק 2% נשירה), אלא דווקא מסלולי לימוד מקצועיים ולימודי מתמטיקה ואנגלית.
הם גם יודעים היטב שאלו מבין החרדים שכן יכולים להרשות לעצמם מורים פרטיים למקצועות חול מעניקים לילדיהם אופציה לעתיד חרדי טוב יותר (למשל להיות חברי כנסת, עורכי דין או עיתונאים חרדים – יש "חיות" כאלו).
אלא שהשקופים והחלשים מבין החרדים, שאין להם סיכוי אמיתי להיחלץ ממעגל הרווחה באמצעות כרטיסי המזון הנטענים שדרעי סידר עבורם (מיליון זכאים!), הם מאגר הקולות הכי נאמן ומובטח לפוליטיקאים החרדים, אשר ימשיכו למנוע מהם ומילדיהם ונכדיהם השכלה ויכולת תעסוקה – ויישארו לנצח שבויים בידי נציגיהם בממשלה, ואיתם המדינה כולה.
אין לדעת מי ירכיב את הממשלה הבאה. מה שבטוח כבר עתה, שלא גדעון סער ולא נפתלי בנט יהיו אלו שיתנו למפלגות החרדיות פחות ממה שקיבלו מראש הממשלה הנוכחי. שניהם אולי מאוד רוצים להחליף אותו, אבל בהחלט לא את "השיטה" שכבר עשרות שנים מוכחת כיעילה למדי, ובעיקר בעידן נתניהו.
בתיה כהנא דרורמחטא אדם הראשון ועד כל הגות מדינית וכלכלית, מהקפיטליזם "החזירי" ועד מדינת הרווחה הסוציאלית - עוד לא נמצאה צורת קיום אנושית המתעלמת מקללת/ברכת "בזעת אפך תאכל לחם", שמתמרצת יחידים, מגזרים וקהילות שלמות לא רק לאי-תעסוקה ואפשרויות פרנסה, אלא גם למניעת הכשרה ששוללת את חופש הבחירה.
ישראל זקוקה בדחיפות לקואליציה רחבה, כזו שאם תכיל את החרדים יהיה זה רק בתנאי חילוץ ממעגל השוטים שבתוכה היא מסתחררת כבר יותר מ-40 שנה (מאז הורחבו הפטורים מגיוס ותקצובי מוסדות ללא ליבה); קואליציה שתעצור את השיטה שאולי לפוליטיקאים עובדת היטב, אבל לא למדינה, לכלכלה ולאזרחים. בעיקר החרדים.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא פעילה חברתית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 10:11, 04.01.21
