ממשלת אתיופיה הודיעה בצהריים (יום ב') כי כוחותיה מכתרים את העיר מקלה, בירתה של מדינת המחוז תיגראי שבה נלחם הצבאי האתיופי נגד מורדים מתנועת "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). לדברי הממשלה, הכוחות מרוחקים כעת כ-50 קילומטרים מהעיר.
המלחמה באתיופיה – העדכונים האחרונים:
• פליטים שברחו: "אנשים נשחטים כמו כבשים"
• 9 ישראלים חולצו מאזורי הקרבות
• אפריקה: "די למלחמה". אתיופיה: "תנו לנו זמן"
• אריתריאה נגררת ללחימה, פליטים בורחים דרך הנהר
הודעתה של הממשלה האתיופית באה אחרי שאתמול הציב ראש הממשלה אביי אחמד אולטימטום של 72 שעות לכוחות התיגריניים שם להיכנע, ולא – כוחותיו יפתחו במתקפה כוללת על העיר. כחצי מיליון תושבים גרים במקלה, ואתמול קרא צבא אתיופיה לתושבי העיר הנצורה לברוח ממנה כל עוד הם יכולים: "הצילו את עצמכם. בדלו את עצמכם מהחונטה (הלוחמים התיגרינים) – אחר כך לא יהיו רחמים". בימים האחרונים טענה ממשלת אתיופיה כי כבשה כמה ערים ועיירות באזור.
מכיוון שרשתות הטלפונים והאינטרנט באזור נותקו, קשה לאמת את הדיווחים המגיעים ממנו. מנהיג ה-TPLF, דברציון גברמיקאל, הכחיש את טענת הממשלה שצבא אתיופיה מכתר את מקלה, וטען כי האיום עליה הוא כיסוי לכך שכוחות הממשלה צריכים להתאגד מחדש אחרי שספגו הפסדים בשלוש חזיתות.
במקביל להודעה על כיתור מקלה דווח בצהריים כי כוחות תיגריניים ירו רקטות על באהיר דאר, בירתה של מדינת המחוז הסמוכה אמהרה, שכוחותיה מסייעים לצבא האתיופי במתקפתו בתיגראי. לא דווח שם על נפגעים או על נזק. בימים האחרונים כבר ירו המורדים רקטות על תושבי אזורים שאותם הם מאשימים בסיוע לממשלתו של אביי, בין השאר לאריתריאה.
המורדים מה-TPLF גם הרסו בימים האחרונים את נמל התעופה בעיר העתיקה אקסום, שהיא יעד תיירות פופולרי ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר שוכנת צפונית-מערבית למקלה, והצבא טוען כי כבש גם אותה. על ההיסטוריה והעתיקות של אקסום מושתתת במידה רבה טענתה של אתיופיה כי היא אחד ממרכזי הנצרות העתיקים בעולם. לפי האגדה, שם חייתה בעבר מלכת שבא.
40 אלף כבר ברחו לסודן
אתיופיה, נזכיר, היא פדרציה המורכבת ממדינות מחוז, ותיגראי, שבה גרים יותר מ-5 מיליון תושבים, היא אחת מהן. תנועת ה-TPLF היא הכוח השולט בתיגראי, ובתחילת החודש יצא הצבא האתיופי למתקפה שם נגדה. ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד טען כי זו תגובה על מתקפה שביצעו אנשי "החזית" נגד שני בסיסים של הצבא ועל כך שמנהיגי המחוז מורדים בממשל הפדרלי ואינם סרים למרותו. ה-TPLF כינתה את המבצע של צבא אתיופיה "פלישה", ובהפצצות ובקרבות על הקרקע נהרגו שם כבר מאות בני אדם. דווח גם על מעשי טבח בסכינים נגד תושבים תמימים ובהוצאות להורג ללא משפט. יותר מ-40 אלף פליטים כבר ברחו לסודן השכנה.
ראש ממשלת אתיופיה אביי, בן 44, נחשב רק לפני שנה לאחד המנהיגים המבטיחים בעולם. כשעלה לשלטון ב-2018 זכה לשבחים מכל רחבי תבל על כך שהוציא לדרך באתיופיה מהפכה דמוקרטית שבמסגרתה שוחררו אסירים פוליטיים מהכלא, הוסרו הגבלות על התקשורת והותרה פעילותן של מפלגות אופוזיציה שקודם לכן נאסרה.
אשתקד זכה אביי בפרס נובל לשלום בשל צעדי הדמוקרטיזציה שנקט בארצו והסכם השלום שעליו חתם עם אריתריאה אחרי שנים של סכסוך. אלא שסימנים לדעיכת המהפכה שלו ניכרו כאשר בכירי אופוזיציה שבו להיעצר והגבלות חדשות הוטלו על התקשורת, וכעת יש הטוענים נגדו שגם המבצע בתיגראי הוא חוליה בשרשרת הזו.
אביי הוא בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, ועד לעלייתו לשלטון שלטה ה-TPLF התיגרינית בפוליטיקה הארצית של אתיופיה במשך כמעט שלושה עשורים. במסגרת השינויים שהנהיג נדחקה ה-TPLF לשוליים, ובהמשך היא פרשה מהקואליציה. בספטמבר השנה קיימה תיגראי בחירות מקומיות בניגוד להוראת הממשלה הפדרלית, צעד שהעמיק גם הוא את המתיחות בין הצדדים: ב-TPLF התעקשו על קיום הבחירות בטענה שאביי כבר איננו המנהיג הלגיטימי של אתיופיה, משום שהבחירות הכלליות שהיו אמורות להתקיים באתיופיה באמצע השנה נדחו בשל מגפת הקורונה.
כעת מתמודד אביי, המנהיג הצעיר ביותר באפריקה, עם ביקורת קשה מהעולם, והאו"ם והאיחוד האפריקני קוראים לו לחדול מהמבצע הצבאי. אביי הודף את הקריאות וטוען כי על העולם להבין את מצוקתו, וכי המבצע נועד לשמור על שלמותה הטריטוריאלית והשלטונית של אתיופיה. הוא טוען כי אנשי ה-TPLF מחוללים זוועות בשדה הקרב. ה-TPLF, יצוין, מאשימה מצדה את צבא אתיופיה ב"הפצצות חסרות רחמים" נגד אזרחים.