נשיא צרפת עמנואל מקרון המשיך היום (ג') את ביקורו השני בתוך פחות מחודש בלבנון, במסגרת המאמצים שהוא מוביל לקידום רפורמות במדינה, שאותה פוקד אחד המשברים הקשים ביותר בעשרות השנים האחרונות, משבר כלכלי וחברתי שמאיים על עצם יציבותה. ביקורו נערך במקביל לציון 100 שנה להקמת "לבנון הגדולה" תחת מנדט צרפתי, ישות שבהמשך הפכה ללבנון המודרנית עם הכרזת העצמאות שלה ב-1943.
עוד על המשבר בלבנון:
• בלי ימי חסד: אין אמון ברה"מ החדש
• יום הולדת 100 עצוב ללבנון
• האזהרה והמחדל שלפני האסון
• אחרי הפיצוץ: עלייה בנדבקים בלבנון
מקרון, שערב הגעתו ללבנון מונה בה ראש ממשלה חדש – הדיפלומט הלא-מוכר מוסטפה אדיב – ינסה לדחוף את מנהיגיה הפוליטיים של לבנון להוציא לפועל רפורמות כלכליות הנדרשות להוצאתה של לבנון מהמשבר ולאפשר לה לקבל סיוע כלכלי בינלאומי.
עם הגעתו אמש למדינה אמר מקרון שלא שינה את עמדתו של כלפי האליטה הפוליטית בארץ הארזים – שמואשמת על-יד האזרחים בשחיתות ובניהול הכושל שהביאו למשבר הכלכלי ולאסון הפיצוץ בביירות לפני כחודש. העמדה שלו, אמר, היא "לדרוש מבלי להתערב". אלא שבראיון שהעניק לקראת הביקור לאתר החדשות האמריקני "פוליטיקו" ופורסם הבוקר, מקרון רמז על אפשרות של סנקציות נגד אותם מנהיגים פוליטיים.
"זו ההזדמנות האחרונה עבור המערכת הזאת", אמר מקרון. "אני לוקח הימור מסוכן, אני מודע לזה", הוסיף. "אני שם על השולחן את הדבר היחיד שיש לי: ההון הפוליטי שלי". מקרון ציין שהשבועות הקרובים קריטיים עבור השינוי הדרוש בלבנון. בראיון עצמו אמר שמדובר בשלושה שבועות, אך בהמשך אמר שתקופת השינוי הקריטית הזו תימשך שישה שבועות.
בכל אופן, מקרון אמר ל"פוליטיקו" שאם לא יחול שינוי בקרוב, ייתכן שיוטלו על לבנון צעדי ענישה כלשהם. הצעדים הללו, אמר, עשויים לנוע בין הקפאת כספים ועד לסנקציות על האליטה השלטונית. בדברים שנשא היום הוסיף מקרון שהוא מוכן לארח ועידה בינלאומית על מנת לסייע ללבנון באוקטובר הקרוב.
ביקורו היום של מקרון בלבנון, נזכיר, מגיע פחות מחודש לאחר ביקורו במדינה בימים הראשונים שלאחר אסון הפיצוץ בביירות, שבו נהרגו לפחות 190 איש, נפצעו כ-6,000, ונגרם נזק רחב היקף ששוויו מוערך במיליארדים רבים. הפיצוץ האדיר, שנחשב לאחד הלא-גרעיניים החזקים בהיסטוריה, נגרם על-ידי כמעט 3,000 טונות של חומר דליק במיוחד מסוג אמוניום חנקתי, שהוזנח במשך שנים במחסן בנמל בעיר.
אחרי שנחת אמש בנמל התעופה בביירות, הדבר הראשון שעשה מקרון היה לבקר את הזמרת הלבנונית פיירוז. הזמרת בת ה-85 היא מהמפורסמות ביותר בעולם הערבי, ונחשבת לדמות מאחדת בלבנון שהמוזיקה שלה חוצה פערים עדתיים. הוא נפגש עמה במשך יותר משעה.
10 צפייה בגלריה
סמל לאחדות בלבנון. מקרון ביקר את פיירוז בביתה, שעה שלמה
(צילום: מחשבון מהטוויטר של פיירוז)
הבוקר הגיע מקרון ליער צפונית-מזרחית לביירות ונטע שם עץ ארז, הסמל הלאומי של לבנון. לפי ארמון הנשיאות הצרפתי, משמעות הנטיעה של העץ של היא "הבעת אמון" מצד מקרון בעתידה של לבנון. במהלך הטקס חלפו ממעל מטוסי קרב של חיל האוויר הצרפתי. הם השאירו מאחוריהם שובל עשן בצבעי דגל לבנון.
בתמונות מטקס נטיעת העץ נראה מקרון מחבק ילדה שנפגעה באסון הפיצוץ בביירות. בהמשך חזר מקרון לזירת האסון שהתרחש ב-4 באוגוסט, שם כאמור כבר ביקר בימים הראשונים שלאחר הפיצוץ האדיר. הוא צפה שם בחלוקת ציוד הומניטרי שהובא כבר לפני כשבועיים על-ידי נושאת המסוקים הצרפתית Tonnerre.
מקרון מבקר בזירת האסון, לפני כחודש
(רויטרס)
מקרון נפגש גם עם 400 חיילים לבנונים שעדיין מפנים אלפי טונות של הריסות מהנמל בעיר. פינוי ההריסות נדרש על מנת להשיב את הנמל לפעילות. זהו הנמל המרכזי של לבנון, ודרכו היא מייבאת 85% מכלל מוצרי המזון שלה.
בהמשך היום יקיים מקרון פגישות עם מנהיגיה הפוליטיים של צרפת, וינסה לדחוף אותם כאמור להסכים ליישום של רפורמות שונות. ראש הממשלה הבא מוסטפה אדיב (שצריך עדיין להרכיב ממשלה לפני שייכנס לתפקיד), הבטיח עם מינויו אמש ליישם רפורמות שכאלו במהירות, אך לא נראה שהוא זוכה לאמון כלשהו מהציבור – במיוחד לאור העובדה שהוא מונה על-ידי אותם מנהיגים פוליטיים שבהם מאסו האזרחים.
מארגני המחאות נגד הממשלה דחו מיד את מינויו של אדיב, וטענו שהוא מעורה מדי במעגלים הפוליטיים. כשמקרון הגיע אמש לביתה של פיירוז, קראו לו מפגינים שחיכו בחוץ "אל תהיה בצד הלא נכון של ההיסטוריה". הם צעקו גם "לא לשום ממשלה על-ידי או עם הרוצחים".
לאחר ארוחת צהריים עם הנשיא מישל עאון, צפוי מקרון לדון עם נציגיהן של תשע קבוצות מחוקקים, סבב שני של שיחות שהוא מקיים עם הפוליטיקאים הלבנונים מאז האסון ביירות. בין הנציגים הללו יהיו גם אנשי חיזבאללה, שאותה מגדירות מדינות רבות ובהן ארה"ב ארגון טרור. הנשיא הצרפתי הצדיק את נכונותו "לדבר עם כולם", כולל עם חיזבאללה, ואמר שהארגון שנתמך על-ידי איראן הוא "כוח פוליטי שמיוצג בפרלמנט".
לפני הגעתו של מקרון ללבנון אמר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שהתנועה שלו "פתוחה" להצעה שהעלה מקרון בביקורו הקודם, לכינון "הסדר פוליטי חדש" בלבנון. הנשיא מישל עאון, שנחשב לבעל בריתו של חיזבאללה, אף קרא להפוך את לבנון ל"מדינה אזרחית" ולבטל את החלוקה העדתית בשלטון שרבים מהתושבים רואים בה האחראית לשחיתות הפושה בממשלה. מתנגדי הממשלה הביעו חשד שמדובר במס שפתיים ותו לא.
שורשיו של המשבר הכלכלי בלבנון נעוצים בעשרות שנים של שחיתות ממשלתית וניהול כושל של משאבי המדינה. מאז אוקטובר אשתקד צלל ערך המטבע ביותר מ-80%, ושיעורי האינפלציה והאבטלה זינקו. בחודש מאי פתחה לבנון בשיחות עם קרן המטבע הבינלאומית במטרה לקבל תמיכה כספית, אך המשא ומתן נקלע למבוי סתום עקב חילוקי דעות בצד הלבנוני.
בסוף השנה שעברה החלו הפגנות ענק נגד ממשלתו של ראש הממשלה הקודם סעד אל-חרירי, שהתפטר ובמקומו מונתה "ממשלת טכנוקרטים" בראשות חסן דיאב, שמונה גם הוא, כמו ראש הממשלה החדש אדיב, בתמיכת נציגי סיעות שונות ובהן חיזבאללה. דיאב וממשלתו התפטרו גם הם, שבוע לאחר האסון בנמל ביירות.
על רקע החשש מהסלמה במתיחות העדתית שעמדה מאחורי מלחמת האזרחים בין השנים 1975 ו-1990, שר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן הזהיר בשבוע שעבר כי לבנון נמצאת כעת בסכנת "היעלמות", עקב אי-המעש מצד הפוליטיקאים שלה.
