(צילום: ניצן דרור)
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל וחבר בצוות המומחים שמייעץ לקבינט הקורונה, הודיע הערב (שבת) על פרישתו מתפקידיו. במכתב חריף האשים בין היתר את הממשלה בכך שהתעלמה מההמלצות, ואת הדרג הפוליטי האשים ש"נכנע לאינטרסים אישיים".
לקריאת המכתב המלא של פרופ' חגי לוין לחצו כאן
"לנוכח גודל השעה, הצורך לרפא את ישראל והאיומים החמורים על בריאות הציבור בתקופה זאת, ולנוכח השפל הפוליטי והערכי, אני חש מחויבות עמוקה לבחון את הדרך שבה אוכל להשפיע במידה הרבה ביותר לטובת הציבור בישראל". במכתבו לבכירי משרד הבריאות, כתב: "כמו גם רוב מומחי בריאות הציבור בישראל, סבור כי הציבור בישראל נפל קורבן לקונספציה שגויה של מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי. למרות מאמצים שונים שלנו ושל גורמים אחרים במשרד הבריאות לקדם גישה של קידום בריאות ובריאות הציבור להתמודדות עם המשבר, גישה זאת לא נוסתה בישראל באופן כוללני".
"במקום גישה טוטליטרית-משטרתית", המשיך פרופ' לוין, "צריך היה לפעול בשיתוף פעולה אמיתי ושקיפות עם הציבור, תוך יצירת אמון, סולידריות ומוטיבציה פנימית להקפדה על התנהגות בריאותית זהירה בתקופת הקורונה תוך הפעלת שיקול דעת וניהול סיכונים, אישי, קהילתי ולאומי".
לדברי פרופ' לוין, "למרות ניסיונות שונים גישת בריאות הציבור נדחקה לשוליים. לו היינו הולכים בדרך זאת היינו מתמודדים טוב יותר הן עם התחלואה והתמותה מקורונה והן עם נזקי המשבר, תוך שמירה על לכידות חברתית ואמון הציבור, שהיה מקפיד יותר על ההנחיות הבריאותיות.
"במקום זאת הממשלה בחרה לפעול בצעדים כוחניים, לא-מידתיים ולא מאוזנים. בצד הנחיות הגיוניות ומקובלות, ניתנו מעת לעת הנחיות שרירותיות, חסרות עקביות והיגיון פנימי, אשר נאכפו באופן סלקטיבי על אוכלוסיות שונות. הממשלה, מסיבות פוליטיות צרות, מיאנה לפעול באופן דיפרנציאלי בהתאם לסיכון ולרמת התחלואה באזורים שונים ואוכלוסיות שונות. תזמון הצעדים או היעדרם עורר בקרב הציבור חוסר אמון וחשש כבד לשיקולים אישיים ולא ענייניים מצד הדרג הפוליטי הבכיר ביותר".
פרופ' לוין המשיך ותקף את הממשלה. הוא ציין כי היא "סירבה להכיר בכך שמשבר הקורונה מחייב גישה רחבה ולא ניתן למדוד אותו באמצעות מדדי הדבקה, תחלואה ותמותה מקורונה בלבד. חרף הביקורת המקצועית של איגוד רופאי בריאות הציבור, הממשלה, בהובלת המטה לביטחון לאומי, בחרה להסתמך על מדד פשטני של מספר המאומתים, שאיננו משקף את רמת ומגמת התחלואה האמיתית בישראל ובוודאי לא את מכלול השיקולים שצריכים לעמוד לנגד מקבלי ההחלטות. ביקשנו שוב ושוב להכניס במארג השיקולים גם נתונים על השפעת ההחלטות על הבריאות, החברה והכלכלה, אך זה לא קרה וקבלת ההחלטות נותרה חד-ממדית ושלא על בסיס נתונים מלאים".
"מצב עגום זה הגיע לידי שיא חדש בשבועות האחרונים", האשים פרופ' לוין, "כאשר הממשלה סירבה לנקוט בצעדים מתחייבים לצמצום העליה בקצב התחלואה, כדוגמת הכישלון למנוע הפצת תחלואה על ידי הנכנסים בנמל התעופה בן גוריון. רק לאחר עלייה משמעותית בתחלואה החליטה הממשלה למעבר לסגר מלא בעל השלכות הרסניות, ללא הבחנה וללא הפעלת שיקול דעת ותוך ניתוק מהציבור. הממשלה המשיכה בעקביות להתעלם מהצורך לפעול באופן דיפרנציאלי לפי רמת הסיכון תוך הבחנה בין אזורים אדומים וירוקים ותוך הבחנה בין פעילות באוויר הפתוח לבין פעילות בחלל סגור.
"הממשלה סירבה לאמץ את המלצת קבינט המומחים להגביל התקהלות בחלל סגור לחמישה אנשים במקום עשרה. כידוע, ההתקהלויות הן המקור העיקרי להדבקה ויישום כלל זה היה מייתר את הצורך במגבלת התנועה לאלף מטר ואת האיסור לבקר בביתו של אדם אחר. הטלת איסורים שיעילותם מוטלת בספק והפוגעים בחירות הפרט מעבר לנדרש, מובילה להתנגדות ולכן גורמת לנזק ולפגיעה של ממש בהתמודדות עם משבר הקורונה".
