בנובמבר 2020 הגשתי לשרה לנושאים אסטרטגיים דאז אורית פרקש-הכהן, מתוקף תפקידי כמנכ"ל המשרד, עבודת מטה מקיפה הממליצה למזג כמה משרדי ממשלה וגופים נוספים ולהכפיפם תחת משרד קיים. לצערי, ההחלטה לצאת לבחירות לא אפשרה פעולה אקטיבית ואת קידום המהלך - ובעקבות זאת בחרתי להתפטר - אך העבודה הציפה את העובדה שלאורך שנים נזנח העיסוק בסוגיות היסוד של הרשות המבצעת: מבנה הממשלה ותחומי העיסוק שלה. העניין איננו רק הקמת ממשלה "רזה", אלא בחינה עמוקה של תחומי העיסוק שלה ומימושם האפקטיבי ביותר.
על אף חשיבותה, זוהי סוגיה שאף פעם לא נוח לעסוק בה: טרם הבחירות עיקר הקשב ממוקד בשכנוע המצביעים, ולאחר הקמת הממשלה ברור לכל כי ממשלה תאבת חיים לא תבחר לעסוק בסוגיה זו ולא תצמצם במו ידיה את חבריה. למעשה, תקופת המשא ומתן הקואליציוני - שאליה אנו נכנסים כעת - היא הזמן המתאים ביותר לתהליך מקצועי בנושא, אולם בפועל התרגלנו לכך שהצדדים עוסקים במענה לדרישות התפקידים של הצדדים ולא בחשיבה מקצועית על טובתם של אזרחי מדינת ישראל.
הממשלה היוצאת הגיעה למספר בלתי נתפס של 36 שרים ו-16 סגני שרים, ועם תום חייה הקצרים גם נוכחנו כי מספר השרים אינו ערובה ליציבותה - אפילו להפך. החסרונות של ריבוי משרדים כוללים את ההוצאה על אחזקתם, שעל פי נתוני משרד האוצר מגיעה לכמיליארד שקל, צמצום מספר חברי הקואליציה המשקיעים את זמנם בעבודת הכנסת והפיקוח על עבודת הממשלה, העצמת הביורוקרטיה הבין-משרדית, השקעת משאבים רבים מדי בקרבות אחריות ללא סמכות, חוסר יכולת לבצע תהליכים ארוכי טווח כאשר בכל מספר שנים עוברים גופים בעלי חשיבות משיוך משרדי אחד לאחר, וגם ניצול המצב על ידי בעלי עניין לצורך יצירת השקעות ממשלתיות כפולות ולא מתואמות.
אחת הפריבילגיות של ראש ממשלה נבחר היא היכולת לקבוע את מספר חברי הממשלה שלו ולהצביע על תחומי העיסוק שיעמדו בבסיס עבודתה, ואלו יכולים להתבטא גם במינוי שרים העוסקים בכך
אחת הפריבילגיות של ראש ממשלה נבחר היא היכולת לקבוע את מספר חברי הממשלה שלו ולהצביע על תחומי העיסוק שיעמדו בבסיס עבודתה, ואלו יכולים להתבטא גם במינוי שרים העוסקים בכך - אך לצערנו הורגלנו כי תהליך זה אינו מבוסס על שאלת היסוד של מימוש יעדי הממשלה או ייעול ושיפור עבודתה.
גם אם לא הורגלנו בכך, אל לנו לטעות: בליבתה של מלאכת הרכבת הממשלה צריכות לעמוד השאלות מהם הנושאים המרכזיים שבהם נכון למקד את מאמציה ומהם התנאים האופטימליים שיאפשרו לה לפעול למימוש מדיניותה. בתהליך עומק זה יש לשאול שאלות יסוד הן על משרדים ותיקים ובעלי מסורת והן על משרדים חדשים.
סל הכלים העומד לרשות צוות בחינה שכזה אינו מתמצה בהחלטה על פתיחת או סגירת משרדים, והוא כולל מיזוג משרדים בעלי תחומי עניין דומים, מינוי מספר שרים בתוך משרדים קיימים, שימוש נכון יותר במשאב סגני השרים וקביעת אחריות רוחבית לשרי הממשלה שאינה בהכרח מחייבת הקמת משרדי ממשלה ייעודיים. לאורך השנים בוצעו עבודות שונות בנושא זה, הן מההיבט הכלכלי והן מההיבט המקצועי, והתשתית לביצוע תהליך מהיר לבחינת סוגיה זו קיימת.
דווקא כעת, נכון שלצד הקמת צוות המשא ומתן, יחליט מי שתוטל עליו מלאכת הרכבת הממשלה להקים צוות מקצועי שיגיש בפניו המלצות מהירות למבנה ממשלה אפקטיבי - מצומצם בגודלו ויעיל בהפעלתו. גם אם תהליך המימוש המלא של המלצות אלו יארך זמן רב, הרי שזו העת להתחילו. יהיה בכך איתות של חידוש האמון בין העם לנבחריו.
- תת-אלוף (מיל') רונן מנליס כיהן כמנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים וכדובר צה"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
