מליאת הכנסת מצביעה על אישור הסגר
מליאת הכנסת מתכנסת הערב (חמישי) לאשר סופית את תקנות הסגר הכללי שאליו תיכנס ישראל מחר ב-14:00 למשך שבועיים, בשל הזינוק בנתוני התחלואה בקורונה. 24 שעות טרם החלת הסגר - התכנסה ועדת הכנסת לשם הליך חקיקה מזורז ומתן אישור מיוחד לפתיחת המליאה, והייתה רוויה בעימותים בין חברי הקואליציה והאופוזיציה. בפתח הדיון במליאה, התעמת השר דוד אמסלם (הליכוד) עם חברי האופוזיציה וטען כי איחר להגיע בשל "הפגנת אנרכיסטים" אשר הטיחו בו עלבונות, ובין היתר צעקו: "אמסלם אתה גנב, נוכל, אתה תיכנס לבית סוהר יא שמן".
- לעיון בתקנות הסגר לחצו כאן
העימות במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
חברי האופוזיציה, ובהם תמר זנדברג התפרצו לעברו של אמסלם, שהשיב: "תמיד ידעתי שאת אישה אלימה", והוסיף: "אני חושב שאתם חצופים, אתם מובילים לאנרכיה במדינת ישראל כבר 4 חודשים, חלקכם דרך אגב נמצאים בכל ההפגנות, אתם שותפים להדבקה".
ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת), טען כי בליכוד רק רוצים לשים סוף להפגנות השבועיות בבלפור: "מה שמעניין אתכם זה רק איך למנוע את ההפגנות".
אמסלם השיב: "אני יושב בבית, רואה מה קורה לציבור הישראלי ופשוט לא מאמין. אני רואה את אחוז הנדבקים, כמעט 40 מתים ביום, ואני נחרד. לא מעניינת אותי הפוליטיקה, מעניין אותי הציבור, אבל אצלכם זה קודם כל פוליטיקה. מנדלבליט עוד בא ומתעקש על ההפגנות. אני לא מבין מאיפה ההיגיון הזה שלו. אמרתי לו באחת מישיבות הממשלה 'קחו אתה, מלצר וחיות אחריות על נושא הקורונה וטפלו בו כראות עיניכם, תחליטו מה שאתם רוצים, רק תביאו מזור לעם ישראל'".
ח"כ יאיר גולן (מרצ) תקף את מדיניות הממשלה ואת העומד בראשה: "אנחנו כאן בדיון חירום כי גל תחלואה שני חמור מהראשון זו אשמת נתניהו. 6,000 נדבקים ויותר ביום אחד זו אשמת נתניהו. מערכת בריאות קורסת זו אשמת נתניהו, ההסתה, ההכפשה והסכסכנות המתפשטת הן אשמת נתניהו. הוא מרסק את הדמוקרטיה, מרסק את הכלכלה, מרסק את החברה הישראלית, מרסק את העתיד של כולנו.
"אבל הוא אף פעם לא ייקח אחריות. הוא אף פעם לא אשם. פעם זו הכנסת שמפריעה לו, פעם זו יפעת שאשא ביטון שמחבלת במאמציו. פעם זה פרופ' גמזו שלא נותן לו לפעול ופעם אלו המפגינים".
גם בדיון של ועדת הכנסת מוקדם יותר סערו הרוחות, כשחברי כנסת מיש ועתיד והליכוד התעמתו. ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) אמר: "ברחוב בבלפור מותר להיות אבל בבתי כנסת אסור? כשאנשים ראו שלהם מותר ולנו אסור הם לא קיבלו את זה. כבר לפני שלושה ארבעה חודשים, כשראו שאמון הציבור נפגע היו צריכים להעיף את מנדלבליט ולהעיף את שרי כחול לבן".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) מתח ביקורת על התקנות וביקר את הממשלה: "אתה קורא את התקנות האלה ולא מבין מאיפה הן נפלו. הנתונים שקיבלנו הם נתונים קשים אבל הם לא הפתעה אלא תולדה של מה שהיה שבוע קודם. כרגע אנחנו נדרשים למצב חדש בשל נתונים שכבר היו. הולכים פה לסגור את כלל המשק ללא הצדקה. הולכים פה על אירוע וחקיקה שכל תשתיתה צריכה להיות רפואית אבל היא פוליטית".
הדיון בוועדת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת )
ח"כ אוסנת מארק (הליכוד) השיבה לטענות של חברי האופוזיציה: "אני מבינה מהדיון שאין 7,000 חולים, זו המצאה של בנימין נתניהו. אני מציעה לכל האנרכיסטים, קחו קצת אחריות על בריאות הציבור. הפגנות יהיה אפשר לעשות אחר כך. בנימין נתניהו לא הולך לשום מקום. הוא ימשיך להיות פה לעוד הרבה זמן. אנחנו מוותרים על התפילות, תוותרו על ההפגנות".
ממחר: סגר מלא למשך שבועיים
(צילום: אורי דוידוביץ)
הוועדה אישרה כאמור הליך חקיקה מזורז להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה שהועברה לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה ולאחר מכן תוחזר לוועדת חוקה חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה.
בינתיים, ח"כ איילת שקד (ימינה), החברה בוועדת החוקה, מנסה לגייס רוב בוועדה נגד ההחלטה. ח"כ שקד שוחחה בשעות הבוקר עם שרים וחברי כנסת בליכוד ובכחול לבן שמחזיקים בדעה שלפיה סגר הרמטי על המשק ימוטט את הכלכלה. "המטרה היא לייצר רוב בוועדה נגד ההחלטה. לא ניתן לסגור את המדינה", אמרה.
ח"כ שקד הוסיפה: "ההחלטה לסגור את המשק לחלוטין היא שערורייתית ולא ניתן לה לעבור. שרים בליכוד ובכחול לבן מבקשים שזה ישונה בכנסת. הם מבינים שזה אסון. נילחם בוועדת חוקה להשאיר לב פועם, כפי שדרש שר האוצר".
מוקדם יותר היום אמר ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, כי ההחלטה על הסגר הכללי לא הומלצה על ידו - אך הוא מכבד את החלטת הממשלה. "המלצתי להדק את הסגר, הממשלה החליטה החלטה אחרת ואני מכבד אותה", אמר גמזו בסיור שערך בירושלים.
"ברור שכשסוגרים יותר זה עוצר יותר את התחלואה", הסביר גמזו ואמר: "המחיר הכלכלי הוא עצום אך זו סמכותה של הממשלה לקבל החלטה שכזאת. היא קיבלה את זה בכובד ראש ואם החליטו לסגור יותר, אז בסדר. נלך עם זה. זה יעזור לעצירת התחלואה".
גמזו הוסיף כי "אני לא אגיד שהתחלואה לא מדאיגה, היא מאוד מאוד מדאיגה. היה אפשר אולי לסגור פחות אבל זה בסדר שהממשלה מקבלת החלטה שכזו. אבל זה כן מסר לציבור. אם הממשלה הגיעה למצב שהיא סוגרת סגירה כל כך הרמטית של כל המסחר ושל כל הכלכלה כנראה שהתחלואה באמת בהיקף רחב".
יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), כתב בציוץ בטוויטר: "אם כחול לבן יכנעו לדרישת 'הדגלים השחורים' ויאפשרו להם להמשיך להפגין למרות המצב המטורף אליו נקלעה המדינה - יש לפרק את הממשלה מידאין זכות קיום לממשלה שמובלת לתהום באמצעות פופוליזם שפל שפוגע בבריאות הציבור ומסכן את המדינה רק כדי לרצות מספר אנרכיסטים המונעים משנאה ורוע.
ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) אמר: "יש קושי גדול בהצבעה בעד חוק מיותר, רק כדי לרצות את מנדלבליט וניסנקורן, כשחוק הקורונה הנוכחי מאפשר להגביל הפגנות. הם מטרללים את הממשלה ואת עם ישראל. אבל, במצב התחלואה הנוכחי, חייבים להגביל הפגנות. לכן אין לנו פריבילגיה להתווכח איתם".
בישיבה הממשלה, שהחלה ב-23:00 אמש, נדרשו השרים להצביע על שתי החלטות: הטלת הסגר ותקנות הבריאות שיגבילו את ההתקהלויות. התקנות המלאות עם רשימת מקומות העבודה החיוניים שיאושרו לפעול במגבלות הסגר יפורסמו לאחר האישור בממשלה בהמשך היום.
בנוגע לנמל התעופה בן גוריון הוחלט כי יוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות שר החוץ גבי אשכנזי ושרת התחבורה מירי רגב שיקבע ממתי ייסגר השדה לטיסות יוצאות למעט חירום. למעשה, הממשלה מכריזה בחוק על מצב חירום, ושוטרים יוכלו להטיל קנסות על מפגינים שלא ישמרו מרחק של שני מטרים. במקביל, תצומצם התחבורה הציבורית למינימום. ככל הנראה, המשלוחים ימשיכו לפעול כרגיל, אך טרם הוחלט אם עובדי המסעדות יוכלו להגיע לעבודתם כרגיל.
השרה רגב צפויה להציע מתווה שלפיו נמל התעופה בן גוריון יישאר פתוח בשבוע הקרוב לטיסות שכבר הוזמנו. בשבוע השני של הסגר, לפי ההצעה, הכוונה היא לאפשר אך ורק טיסות מטען וטיסות נכנסות, כך שישראלים יוכלו לחזור לארץ.
מוקדם יותר פנה מנהל ארגון התעופה הבינלאומי (IATA) בישראל, קובי זוסמן, לשרת התחבורה רגב והזהיר כי אם יוחלט לאפשר טיסות נכנסות בלבד - הדבר עלול לגרום לכך שלא יופעלו טיסות כלל לישראל. "ביממה האחרונה", אמר, "אנו ניזונים מידיעות בתקשורת שלפיהן ישנה כוונה לסגור את הפעילות בנמל התעופה בן גוריון ולאפשר רק טיסות נכנסות.
"אני מבקש להבהיר כי מתווה כזה שבו יותרו רק טיסות נכנסות עלול לגרום לחברות רבות לא להפעיל טיסות לישראל וייתכן אף כי בהמשך לנוכח אי-הוודאות בהפעלות הטיסות - לא יופעלו טיסות כלל למדינת ישראל".
רשימת ההחרגות בסגר הכללי כוללת את הסעיפים הבאים: הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הורים החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו דרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני (לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת), הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה (לפי המתווה של עד קילומטר מהבית), הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, תרומת דם, השתתפות בהלוויה של בן משפחה קרוב, יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו ויציאה לצורך פעילות ספורט של יחיד או אנשים שגרים באותו מקום שלא באמצעות כלי רכב ממונע.
דברי נתניהו בפתח הישיבה הלילית
נתניהו: "יכולה להיות פגיעה בכלכלה, אך נעמוד בזה"
למרות התנגדותם של פרופ' רוני גמזו, שר האוצר ישראל כץ ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון - כל העסקים הלא חיוניים במגזר הפרטי ייאלצו להיסגר. "הגענו לדיון כשהמגזר הפרטי לא אמור היה להיסגר. מה שמוצע כאן עכשיו זה חסר תקדים בעולם, אין מדינה שהחליטה על צעדים מסוג זה", אמר השר כץ שהתנגד להצעה. "ההצעה כאן לא דומה בכלל למרץ-אפריל, היה לנו את הסגר השני בחומרתו בעולם ונגרם נזק כבד למשק".
כץ הוסיף כי "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו". השרים איציק שמולי, אורית פרקש הכהן ויזהר שי התנגדו לכל ההצעות, השרים האחרים נותרו חלוקים, תמכו בהחלטה אחת והתנגדו לאחרת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון: "פגיעה בכלכלה יכולה להיות, אני לא מכחיש, אבל זה דבר שאנחנו יכולים לעמוד בו. אם נטעה מבחינת הדבקה ונגיע לתרחיש הספרדי - הפגיעה תהיה גדולה יותר. מעל אלף איש מתו ויש אלף מתים בקנה, שזה הצפי. אני לא רוצה שנגיע להיות ספרד, תתעוררו, עברנו את כל המדינות. מדינות שלא התקרבו לסטטיסטיקה שלנו עשו סגר בשלב הרבה יותר מוקדם"
פורסם לראשונה: 13:55, 24.09.20
