העימותים בוועדה המסדרת, אתמול
(צילום: ערוץ כנסת)
התסכול של חברי האופוזיציה גואה בכל יום שעובר והם מתעוררים לבוקר נוסף שבו ממשלת השינוי עודנה ניצבת על תילה. ואם נקרית בדרכם לישיבת ועדה חברת כנסת כמו עידית סילמן מימינה - צעירה מזרחית מעודכנת, טירונית פרלמנטרית, ואורתודוכסית מוצהרת שלא מתרגשת מעימותים - הם כבר ידאגו ללמד אותה שיעור בהלכות תבוסה של זכרי אלפא. שנים רבות מדי התרגלו לבצע מהלכים שאליהם שוגרו על ידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לצקת לתוכם ממד אישי להגברת האמינות, להכניס פנימה רמיזות על אמונתם בצדקת הדרך, ולהתנהג כאילו הם עצמם הגו את משנתו של ז'בוטינסקי, וכעת כשהכירו מחדש את הספסלים האחוריים של המליאה הם לא יחמיצו את ההזדמנות ליהנות ממעט עצמאות מיזוגנית.
אל תלכו רחוק כדי להבין מאיפה נובע הביוב המילולי שנשפך אתמול על ראשה של יו"ר הוועדה המסדרת סילמן, מספיק להטות את האף כלפי הבית ברחוב בלפור כדי להבין שמישהו שם דואג להציף בכל דרך אפשרית את הצנרת הפוליטית. הריחות הרעים שנפלטים החוצה מעולם לא היו בתחום אחריותו של נתניהו - כמו באירועים שהתרחשו בביתו, וכמו בצעדים שננקטו תחת קורת לשכתו - הוא נותר תתרן מוחלט. בבחירת הסגנון תמיד נתן לאנשיו חופש יחסי, וכל זמן שיחזיקו עבורו את השלטון או ייאבקו להשיגו בחזרה כל האמצעים כשרים, כולל מתקפת טסטוסטרון כמו זו שהופנתה אתמול נגד סילמן.
זה התחיל בשבוע שעבר, כשח"כ מאיר פרוש הטיח בה "את ילדה קטנה, את לא ראויה לקרוא לי לסדר", וכשח"כ בצלאל סמוטריץ' כינה את התנהלותה "אימפולסיביות אלימה ומכוערת". זה המשיך ביום ראשון עם מטח איומים על חייה, ווטסאפים והודעות כמו "שימות לך אחד הילדים בפיגוע, נראה אותך עושה חוק איחוד משפחות", "תורידי את כיסוי הראש שלך, את מבזה את הדת". זה כלל טיל מונחה של ברוך מרזל, איש עוצמה יהודית, שתקף: "כלומניקית שתיכנס לספר גינס כפוליטיקאית שבגדה ושיקרה הכי הרבה זמן, פשוט מגעילה". והסתיים בסיוע אווירי של שדרני רדיו שעשו קריירה מדברור השלטונות: "עדיף שסילמן תלך למשטרה אם היא מרגישה מאוימת במקום ללכת להתבכיין לחברים החדשים שלה בתקשורת השמאלנית".
חלום הביעותים על ייצוג פוליטי נשי קם והתעורר לנגד עיניהם, והנה יש לו שם, צורה וסמכות: עידית סילמן, יו"ר הוועדה המסדרת
עם הירייה הראשונה של פתיחת הישיבה באולם הוועדה המסדרת כבר היה ברור שכל מה שקדם לכך היה רק ריכוך ארטילרי, וכעת מתחיל המבצע הקרקעי. סילמן הייתה הקורבן המיידי, כליא הברק, שק החבטות הזמין תחת אגרופיהם של נסיכי הפטריארכיה. היא הייתה האישה הכי נכונה במקום הלא נכון. זו הייתה תחרות של נימוסים רעים, תצוגת תכלית של התנשאות רעילה, והם הלכו עליו בכל הכוח: "למה מי את? תעני כמו ילדה טובה", זרק לה ח"כ מיקי זוהר שרק יום קודם גינה את האיומים על חייה. "עבד כי ימלוך", כינה ח"כ שמחה רוטמן מהאיחוד הלאומי את אופן ניהולה של סילמן. "את מביאה אותנו למקומות שלא היינו אף פעם", קונן ח"כ יעקב אשר מש"ס.
מרב בטיטוחלום הביעותים על ייצוג פוליטי נשי קם והתעורר לנגד עיניהם, והנה יש לו שם, צורה וסמכות: עידית סילמן, יו"ר הוועדה המסדרת. מזועזעים מכל מה שאי-פעם הטיפו לו, הם מביטים בה ורוצים לחזור לשנת היופי שנמשכה דורות ארוכים של הדרה נשית. מה שנשמע לכם כזעקות נגד מקצועיותה של סילמן הוא בעצם קול בכיים של הגברים שאיבדו את ההגמוניה, לא יותר מכך.
הטנטרום של החונטה הישנה, פחד המוות שלהם מידה המופלאה של אישה מנהיגה, וחרדתם האינסופית מאובדן השליטה הם הסימן הטוב ביותר בשביל סילמן שהיא עושה את הדבר הנכון.
- מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
