למרות החלטת קבינט הקורונה - הורים רבים לא ממהרים לשלוח את ילדיהם לצהרונים: מפעילי הצהרונים מדווחים על ביטולים רבים ועל ירידה של כ-20% במספר הילדים, בהשוואה לזה שהיה לפני תחילת הסגר השני שהחל בערב ראש השנה. הסיבה - הורים רבים חוששים מהידבקויות, שעלולות להיווצר כתוצאה מערבוב בין שלוש הקפסולות שעליהן הוחלט בקבינט הקורונה.
מתווה החזרה ללימודים של כיתות א'-ד' גרר ביקורת כבדה מצד הורים ומורים. לטענתם, בבתי הספר הילדים מחויבים לעטות מסכות בכל שעות היום, הכיתה מחולקת לקבוצה של עד 20 ילדים וקיימת הגבלה של שלושה מורים הרשאים להיכנס לכיתה - בעוד שבצהרונים ניתן להרכיב כיתה משלוש קבוצות שונות, מה שעלול לגרום להידבקויות בקרב הילדים.
לדברי מפעילי הצהרונים, ברוב הכיתות אין תפוסה מלאה, וכיתת צהרון עם פחות מ-25 תלמידים מהווה הפסד כלכלי. "כבר בתחילת השנה חלה ירידה במספר התלמידים בצהרונים בגלל הקורונה, וכעת עם החזרה מהסגר חלה ירידה נוספת של כ-20%", אמר אחד ממפעילי הצהרונים הגדולים.
"חברות רבות עלולות לקרוס בעקבות הביטולים הרבים שמורידים את הממוצע בכל מסגרת צהרון", הוא הוסיף. "המצב הזה מכניס את כולנו לסחרחורת כלכלית ואף אחד לא נותן לנו מענה. כולם רוצים שקט מההורים אז לוחצים עלינו לפתוח, אבל האמת שאנחנו קורסים ומשרד החינוך לא פרסם שום מתווה שיפוי".
אתמול - החזרה לבתי הספר
(צילום: רועי עידן, נדב אבס, שמיר אלבז, ירון ברנר)
עדי בייליס מפתח תקווה החליטה להוציא מהצהרון את בתה נועה, תלמידת כיתה א', בשל החשש מהידבקות על רקע ערבוב הקפסולות. "אני חושבת שלחשוף את נועה לכל כך הרבה ילדים בקבוצות שונות מהווה סיכון להידבקות", אמרה. "בבוקר בבית הספר הם לומדים בשתי קפסולות קבועות עם מסכות כל היום, ובצהריים בצהרון הם מתערבבים עם עוד שתי קבוצות. זה לא הגיוני. כבר נאלצנו בעבר להיכנס לבידוד בשל חשיפה לחולה מאומת בצהרון ואני לא רוצה לחזור לזה שוב".
בייליס עובדת ולכן נאלצת למצוא פתרונות נוספים ותחליף לצהרון, כמו למשל סיוע מבייביסיטר. "נועה מאוד אוהבת את הצהרון ואת הצוות המקסים, מתגעגעת אליהם ורוצה ללכת, אבל אני לא רוצה לקחת סיכון ונראה לי מסוכן לקחת אותה לשם. אנחנו מקווים שיגבשו מתווים הגיוניים".
הלנה דבוש, אמא של רומי, תלמידת כיתה א' בבית הספר עוזי חיטמן בפתח תקווה, ביטלה גם היא את הרישום לצהרון. "אין שום היגיון לקבוע קפסולות קבועות בבוקר כדי למנוע הידבקות בקורונה, אבל בצהרון לערבב אותם עם קבוצות נוספות. בשעה 12:45 הקורונה נעלמת מהעולם?", אמרה דבוש בציניות. "מה הטעם בכך? אני חוששת מהידבקות ולכן אני לא שולחת את רומי לצהרון שהיא כל כך אוהבת וציפתה לחזור אליו. ילדי כיתות א' יצאו לסגר לפני שהספיקו להכיר וליצור חברויות, ועכשיו כשהם חוזרים במקום לאפשר להם להשלים פערים ולהיות עם החברים גם בצהרון, מונעים זאת באמצעות מתווה לא הגיוני".
נעמה מליחי נחום מתל אביב גם לא שולחת לצהרון את בתה איתי, תלמידת כיתה א', מחשש להידבקות על רקע ערבוב הקפסולות. " אין לי ברירה, אני לא רוצה לסכן את איתי", אמרה. "הורים רבים אינם שולחים את הילדים לצהרון רק בשל המתווה הבלתי הגיוני המסכן את כולם בהידבקות. בבוקר מקפידים על שתי קפסולות ולא מוותרים על מסכות כל היום למרות שהדבר מקשה מאוד על הילדים, אך בצהרון מערבבים קבוצות".
ימית קטרה, נציגת ההורים בבית הספר רעות בנס ציונה, סיפרה שהצהרון בבית הספר כלל לא נפתח בגלל כללי המתווה הנוכחי ועל רקע יציאת הורים רבים לחל"ת, דבר שמחייב אותם לעבוד מהבית. לדבריה, מכיוון שהצהרון לא נפתח, הורים רבים כלל לא שולחים בבוקר את ילדיהם לבית הספר, בשל הקושי לצאת באמצע היום מהעבודה. במקום, הם מעדיפים לשלוח את הילדים לסבים או למצוא פתרון אחר.
לדברי קטרה, היות שמדובר בבית ספר יחסית קטן, בימי שגרה הצהרון מורכב משלוש שכבות גיל - כיתות א' עד ג'. בהתאם למתווה הנוכחי ניתן לפתוח כיתת צהרון המורכבת משלוש קבוצות באותו גיל. "ביקשנו שיחלקו את הכיתות כך שבכל שכבת גיל ילמדו בקפסולה אחת ילדי הצהרון, וכך ניתן יהיה לפתוח את הצהרון כשהוא מורכב משלוש קבוצות קבועות", הסבירה קטרה. "אין אפשרות לפתוח כיתה עם מספר מינימלי מאותה שכבה משום שבית הספר קטן, הורים יצאו לחל"ת ואחרים עובדים מהבית, או שהם מעדיפים שהאחים הגדולים שאינם לומדים יוציאו את הילדים בתום יום הלימודים".
