"גם בהופיע שופרות המלחמה ישמיע שלטון החוק את קולו. אך נודה על האמת, באותם מחוזות קולו כקול הפיקולו, זך וטהור אך ייבלע בהמולה". כך תיאר המשנה לנשיא בית המשפט העליון המנוח מישאל חשין את תפקידו של בג"ץ בזמן האינתיפאדה השנייה, כאשר מערכת הביטחון גירדה את תחתית החבית המשפטית כדי לאפשר מלחמה בטרור המתאבדים.
(צילום: אורי דוידוביץ)
בעזות מצח תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את המערכת המשפטית, שמגבילה כביכול את כוחה של הממשלה להילחם בקורונה ביעילות. זהו שקר מהדהד. את אוזלת ידה של הממשלה המסורבלת, המבולבלת, בלי תוכנית סדורה, לא ניתן להסתיר ובטח שלא להאשים את המערכת המשפטית.
הגוף השני שנרתם מיד עם פרוץ המגפה בעקבות מערכת הבריאות היה הייעוץ המשפטי לממשלה בראשות אביחי מנדלבליט, והמשנים רז נזרי ודינה זילבר. הם התייצבו למשימה יום וליל, מרככים, מעגלים, מנסחים, מקפלים, מעצבים את סעיפי החוק כדי שיתאימו לבקשותיו של ראש הממשלה. כל זאת, כאשר נתניהו מתקיף בקולו השני את מנדלבליט בגלל האישומים הפליליים נגדו.
עתה, כאשר הממשלה בהיסטריה בגלל מצב הבריאות, בשל מצב המשק והתעסוקה והמחאה החברתית החובטת גם בבייס של נתניהו, היא מבקשת לרמוס מושכלות יסוד בחקיקה, בהפרדת רשויות ובעיקר ברמיסת כללי המשחק הדמוקרטיים והפרלמנטריים.
המגפה הזו מוצאת את שומרי הסף באחד מרגעי החולשה הקשים שלהם. יועמ"ש המואשם ב"הפיכה שלטונית" בוודאי שאינו יכול לדפוק על השולחן ולעצור הצעות חוק דרקוניות וחסרות איזונים בין הצורך השלטוני להילחם במגפה, לבין שמירה על זכויות אדם.
גורם משפטי רם דרג אמר כי "החשש אינו רק מהצעת החוק הזו. החשש הוא ממה שיגיע. ברגע שקיים תקדים של חקיקה גורפת ולא מאוזנת, למען מלחמה בנושא בריאותי חשוב, נוצקו הכלים לערוך צעדים נוספים ולא רק בשדה הבריאותי".
העימות בכנסת - וההצבעה
(צילום: ערוץ הכנסת)
אותו גורם הוסיף כי "כשאנשים חרדים לבריאותם, לתעסוקתם ואפילו ללחמם, הם לא מדקדקים בחקיקה, בפגיעה הזוחלת בדמוקרטיה. כשייעוץ משפטי חלש, ובעיקר מתגונן ולוחם על הלגיטימציה שלו, קשה לו לבלום, שלא לדבר על לומר 'לא'. בימים כתיקונם היו מנסים היועמ"ש, שר המשפטים וראש השב"כ (שהתנגד לחוק איכוני השב"כ) ליצור קואליציה מוסרית ולבלום את הצעות החוק הסוחפות, אבל כוחם מוגבל מאוד היום".
ליד היועץ אין סמכות מקצועית בעלת סטטוס כמו פרקליט מדינה, שהוא גם "הבוס" של מחלקת הבג"צים. שר המשפטים אבי ניסנקורן אומנם הבטיח לבחור פרקליט מדינה, החסר זה חצי שנה, בתום מאה ימים לכינון הממשלה, אך הכול יודעים שמדובר במשאלת לב בלבד. אין מצב שנתניהו הנאשם, שיהיה מנוע מלהשתתף בהליך הבחירה, לא יטיל את מלוא כובד משקלו, מאחורי הקלעים כמובן, על בחירת אדם שישפיע על גורלו ויגיע להסכמה עם שר המשפטים.
ניסנקורן, שעומד גם בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, נתפס במשרד המשפטים כשר שזכויות האדם קרובות מאוד אל ליבו. הוא תיקן ושיפץ כמה מסעיפי החוק, אך גם קולו נשמע, הן בממשלה והן בתקשורת, כקולו של הפיקולו.
בסוף השבוע היו ראשי כחול לבן בהיסטריה של פיצוץ לפני בחירות. התנגדות לחקיקה כזו לא נראית להם כתירוץ לפיצוץ הממשלה. ניסנקורן הופיע אתמול בוועדת החוקה של הכנסת והבטיח ש"הכול יהיה בסדר" וכחוק, אך לא אמר מילה על הרציונל הפסול של החוק, על הכפפת הכנסת לממשלה, על רמיסת הפרדת הרשויות.
וכמובן, החוק הזה יתגלגל עד מהרה להכרעת בג"ץ. הוא יפגוש את בג"ץ כמגדלור של זכויות ברטוריקה, וכבעל תעוזה בנושאים שלא יערערו אותו כמו זכויות מסתננים, ביטול איכוני שב"כ ללא חקיקה ראשית, אך גם כדקל שפל צמרת בסוגיית ליבה כמו אישור כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד. בית המשפט העליון שומע את הקולות, בעיקר של הפוליטיקאים הצרים עליו, וקורא את התחקירים על אודות ניגודי העניינים של כמה משופטיו, דבר המוסיף לערער את אמון הציבור בהתנהלותו ובמעמדו המוסרי.
לא יכולה להיות כנסת לעומתית יותר לעליון מאשר זו בהנהגתו של היו"ר יריב לוין. לאחר שקיטר הבוקר על יחס הממשלה לכנסת בעניין חקיקת חוק הקורונה, הוא "שב לאיתנו" והצהיר כי "ביד אחת בית המשפט העליון רומס את החלטות הכנסת ואת החוקים הנחקקים על ידה, וביד השנייה שופטיו מנהלים את הליכי הבחירות לכנסת. הנזק הנגרם לכלל מערכות השלטון, ובראשן בית המשפט עצמו, הוא כבד מאוד".
"חוק הקורונה" יגיע לבית המשפט העליון, וחוקתיותו תאותגר. בג"ץ צפוי להתערב פה ושם, אבל בג"ץ החושש מ"חוק התגברות" המונח על צווארו כאיום מתמיד, יחשוש להתערב בליבת חקיקת הכנסת. ייאמרו בדיון דברים נוקבים, תצא קריאה לכנסת לתקן את עצמה, אולי יבוטלו סעיפים. אבל באווירה המשטרית השוררת, העליון שומע את הקולות ומבין היום יותר מתמיד את מגבלות כוחו.
