למה שתבזבז את הקול שלך, שואלים אותי רבים כשאני מספר להם שאצביע למפלגת "הלב היהודי", שלא מופיעה באף אחד מהסקרים. התשובה היא שיש דבר אחד שהוא גרוע מבזבוז הקול שלי: שימוש בו לרעה. דהיינו, קידום ערכים שמתנגדים לאלה שרציתי לקדם באמצעות ההצבעה שלי.
אנשים מכל כיוון פוליטי מוטרדים מהשאלה הזו, במיוחד בסבב הנוכחי. הקמפיין של בנימין נתניהו מזהיר בוחרי ימין פוטנציאליים של ימינה ותקווה חדשה שהצבעה למען ערכים ימניים עלולה להביא בסוף ל"ממשלת שמאל". הקמפיין של הציונות הדתית מנגן על אותם פחדים בדיוק. וכך גם מהצד השני של המתרס: אתה חושב שאתה מצביע לליכוד, מפלגה ימנית-חילונית-ליברלית, אבל אתה בעצם מקדם אג'נדה דתית קיצונית של איתמר בן-גביר והמפלגות החרדיות.
מצביעי כחול לבן נכוו מזה ברותחין בבחירות האחרונות. הם שלשלו בקלפי פתק למפלגה שהדגל העיקרי (היחיד?) שלה היה החלפת נתניהו, וקיבלו בתמורה אצבע משושלת. בבחינת ערכים הנכונים לשעתם.
אני מתקשה להבין למה האמירה הפשוטה הזו הופכת אותי לעוף מוזר. אני מאמין שאם תשאלו את האזרח הממוצע ברחוב - שותפות ברצח עם, בעד או נגד? – גם הוא יתנגד
זהו חשש לגיטימי. כולנו מבינים שדמוקרטיה כוללת משחקים פוליטיים, ושפוליטיקה זו אומנות האפשר, וחייבים להתפשר ולעבוד עם מה שיש וכו', אבל כשאני מצביע למפלגה מסוימת, אני עושה זאת מתוך רצון לקדם ערכים מסוימים ומדיניות מסוימת. מה המשמעות של הבחירה שלי אם היא בסוף תיתן יד למדיניות שאני מתנגד לה?
אז אני עוף קצת מוזר, ואני מתנגד למדיניות שרבים לא חושבים עליה בכלל: אני מתנגד לשותפות ברצח עם. ואני קצת מתקשה להבין למה האמירה הפשוטה הזו הופכת אותי לעוף מוזר. אני מאמין שאם תשאלו את האזרח הממוצע ברחוב - שותפות ברצח עם, בעד או נגד? – גם הוא יתנגד. ואם תמשיכו ותשאלו, ומה עם זה לא ממש רצח עם, אלא רק טבח המונים, או טיהור אתני, בקטנה? או עינויים והוצאות להורג ואונס של מאות? נדמה לי שהאזרח הממוצע יתעקש בהתנגדותו.
לצערי, המדיניות הרשמית הישראלית סוברת אחרת. היא מאפשרת, מאשרת ולעתים אף מעודדת מכירת נשק ישראלי למשטרים שידועים ככאלה שמבצעים רצח עם, טיהור אתני, הוצאות להורג ואונס ככלי מלחמה. איפה? איפה לא (כנסו למפה ותיווכחו). סין, מיאנמר, דרום סודן, קמרון, אזרבייג'ן, גואטמלה, סרי לנקה, הונדורס, הפיליפינים, רואנדה ועוד ועוד.
קשה מאד למצוא מדינה שטבחה באזרחיה בעשורים האחרונים שלא קנתה נשק ישראלי, אלא אם כן היא מדינה שעוינת לנו בצורה מובהקת. המדיניות הזו הופכת את ישראל, וכך גם את כל אזרחיה, לשותפים במעשים הללו. בשורה התחתונה, אנחנו אפילו מרוויחים מהם, והרווח הזה מוצג כהצדקה לשותפות הזו.
כשאני מסתכל על כל המפלגות שעוברות את אחוז החסימה ושואל את עצמי באיזו מהן הקול שלי ימנע את המשך המדיניות הזו, שמנוגדת לערכים שלי בצורה כל כך חמורה, התשובה היא אף אחת. לא מהימין, ולא מהשמאל, לא מהאמצע ולא מהצד. אף מפלגה לא מציבה את זה כקו אדום. הן בקושי מוכנות לדבר על זה.
אז נכון, אולי הייתי מעדיף שלא "לבזבז" את הקול שלי על מפלגת הלב היהודי, היחידה שחרטה את העיקרון הפשוט הזה על דגלה. הייתי שמח שהתנגדות לשותפות ברצח עם הייתה המובן מאליו, כמו "יהודית ודמוקרטית". אבל זה לא המצב. אז מה גרוע יותר מבזבוז הקול שלי? שימוש בו לרעה, כמו המשך קידום השותפות הישראלית ברצח עם. לזה אני לא מוכן.
- הרב אבידן פרידמן הוא מחנך בתיכון הרטמן בירושלים, ומרכז קואליציית ינשו"ף - יצוא נשק, שקיפות ופיקוח, הפועלת להפסיק מכירת נשק ישראלי למשטרים רצחניים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com