אחרי שבשנה שעברה שינתה את שמה מ"מקדוניה" ל"צפון מקדוניה" כדי ליישב סכסוך בן 30 שנה עם יוון וכך לסלק מהדרך מכשול שמנע את הצטרפותה לאיחוד האירופי, סכסוך חדש מאיים כעת על חלומה של המדינה הבלקנית לחבור למדינות האיחוד ולנאט"ו: וטו שמאיימת להטיל על כך בולגריה, גם כן בשל מחלוקות הנוגעות להיסטוריה, לשפה ולזהות אתנית.
8 צפייה בגלריה
ר"מ בולגריה בויקו בוריסוב ועמיתו הצפון-מקדוני זוראן זאב, בניסיון להגיע להסכמות בשיחות בברלין
(צילום: EPA)
עבור מקדוניה, מובלעת בת שני מיליון תושבים בבלקן, זו כבר התשה של ממש. "אני מרגיש כאילו אנחנו שוב באותו הסיפור", אומר בויאן דימבסקי, בן 30 מהבירה סקופיה. "במאה ה-21, כשהגלובליזציה היא המנוע העיקרי של העולם, אנחנו מתווכחים כאן בשאלה איזו מדינה, שפה או היסטוריה נולדה מאיזו. במקום זה אנחנו צריכים להדגיש את הדברים שמאחדים אותנו".
יוון, נזכיר, מנעה במשך שנים את קבלתה של מקדוניה לנאט"ו ולאיחוד האירופי, משום שקבְלה על כך שעם צאתה לעצמאות בתחילת שנות ה-90 אימצה לעצמה את השם "מקדוניה". ביוון יש חבל ארץ בעל שם זהה, והיוונים ראו בהחלטת המדינה הצעירה לקרוא לעצמה "מקדוניה" החלטה שיש בה משום תביעות טריטוריאליות על שטחים ביוון.
באתונה גם האשימו את הרפובליקה המקדונית כי היא מנכסת לעצמה אלמנטים מהתרבות ומהציוויליזציה היוונית, בכלל זה אלכסנדר הגדול. בסופו של דבר הסכימה מקדוניה להקדים לשמה את המילה "צְפון", כדי לבדל עצמה מהחבל היווני, והצעד הזה היה אמנם מאוד לא פופולרי בקרב המקדונים – אבל הביא להסרת המצור המדיני-תרבותי עליהם.
מקדוניה חשבה שאפשר להתקדם סוף סוף לעתיד משותף, אבל כעת זו בולגריה שמציבה בפניה כמה דרישות לפני שתסכים לתת אור ירוק לצירופה לאיחוד האירופי. בין השאר היא תובעת ממנה להימנע מהטענה שיש שפה המכונה "מקדונית": הבולגרים טוענים כי מדובר בלא יותר מאשר ניב של הבולגרית.
פרויקט הנדסה אתנית
עבור המשקיפים מבחוץ עשויות המחלוקות האלה להיראות מוזרות, כמעט מגוחכות, אבל בבלקן – אזור שידע מאות שנים של העתקת גבולות ומרכזי כוח – רעיונות לאומיים הם עניין טעון למדי, ועלייתם המחודשת של רעיונות כאלה בשנים האחרונות רק ליבתה את האש.
רבות מהבעיות בין צפון מקדוניה לבין שכנותיה נובעות מהעובדה שהמדינה שוכנת באזור גאוגרפי גדול יותר המוכר כ"מקדוניה", אזור שבאופן היסטורי כלל חלקים מבולגריה ומיוון בנות זמננו. סופיה מחשיבה את המקדונים לבולגרים שפשוט פותו לסגל לעצמם זהות נפרדת במסגרת "פרויקט הנדסה אתנית" שהתנהל באמצע המאה ה-20, כשהאזור שבו שוכנת מקדוניה היה רפובליקה השייכת ליוגוסלביה הקומוניסטית. בסופיה טוענים שגם השפה המקדונית היא תוצר מלאכותי, ודורשים שמסמכי האיחוד האירופי הנוגעים למקדוניה יציגו אותה בשם אחר: "השפה הרשמית של הרפובליקה של צפון מקדוניה".
כשמרחיקים במורד ההיסטוריה, חילוקי הדעות נעשים קשים אף יותר. ועדה של מומחים משתי המדינות מנסה זה זמן מה ליישב את הוויכוחים ולגבש מונחים אחידים ומוסכמים לספרי הלימוד בבתי הספר. הוועדה הזו רשמה כמה הצלחות, ובין השאר הסכימה על המלצות הנוגעות לספרי ההיסטוריה שמהם לומדים תלמידים עד כיתה ו', אבל לפי פטאר טודורוב, פרופסור להיסטוריה מצפון מקדוניה שהיה חבר בוועדה, בשנה שעברה התפוצצו השיחות כשהדיונים הגיעו לשאלת ספרי הלימוד של כיתה ז' ומעלה, ולדרך הצגתו בהם של גוצ'ה דלצ'ב, גיבור מהעידן העותמני.
דלצ'ב נולד בשטח שנכלל ביוון בת-זמננו כשהאזור היה תחת השלטון העותמני, ולמד בבית ספר בולגרי באזור שהיום הוא חלק משטחה של צפון מקדוניה. הוא נודע כמנהיג מהפכן שלחם נגד העותמנים בשלהי המאה ה-19, והן בולגריה והן מקדוניה טוענות כעת לבעלות על דמותו וזכרו: ערים, פסלים, בתי ספר ואוניברסיטאות נקראו על שמו בשתי המדינות.
בעיר גוצה דלצ'ב שבדרום-מערב בולגריה איש אינו מטיל ספק במוצאו. "התושבים כאן נחרצים – גוצה דלצ'ב (הגיית שמו מעט שונה שם) הוא דמות היסטורית בולגרית", אומרת אלקה בוגי'קובה, מנהלת בית ספר תיכון. מעבר לגבול, בכנסייה בסקופיה שבה שוכנים שרידיו של דלצ'ב, רואים את הדברים אחרת: "אני יכול לומר מה שכל מקדוני יאמר – ודאי שגוצ'ה דלצ'ב שייך לנו", אומר תושב העיר.
כל המדינות הן תוצר מלאכותי
מלבד צפון מקדוניה, עוד חמש מדינות בלקניות מנסות בימים אלה להצטרף לאיחוד האירופי: אלבניה, בוסניה, קוסובו, מונטנגרו וסרביה. התומכים בצירופן לאיחוד מדגישים כי צירוף כזה יעזור לא רק להעלות את רמת החיים בהן, אלא גם להדוף את ניסיונותיהן של רוסיה וסין להרחיב את השפעתן בבלקן.
בימים האחרונים מנסה גרמניה לתווך בין בולגריה לצפון מקדוניה בניסיון להסיר את איומה של סופיה להטיל וטו על צירוף סקופיה, אבל בה בעת יש היסטוריונים עצמאיים הטוענים כי עצם הניסיון של הוועדה הבולגרית-מקדונית ליישב את חילוקי הדעות מוטעה מיסודו.
"כמעט בלתי אפשרי להגיע לסיפור אחד על העבר", אומר דימיטאר בצ'ב, מומחה לענייני דרום-מזרח אירופה מהמכון למדעים הומניים שמושבו בווינה. הוא ואקדמאים אחרים משתי המדינות מזהירים מ"תפיסתן של זהויות לאומיות כדבר נצחי ובלתי-משתנה", תפיסה שלדבריהם היא מיושנת ומצומצמת מאוד. "כל המדינות הן דבר שנבנה על-ידי מישהו וכל המדינות הן למעשה תוצר 'מלאכותי'", כתבו במכתב פתוח שפרסמו לאחרונה.
פרשנים וחוקרים גם מאשימים את בולגריה בשימוש בטקטיקה ידועה לשמצה ונפוצה למדי באזור הבלקן: החייאת סכסוכים היסטוריים טעונים-רגשית כדי לגרוף נקודות זכות בקרב המצביעים לקראת מערכת בחירות עתידית. בבולגריה יתקיימו בחירות בשנה הבאה, ואחד התנאים שהציבה סופיה לצירוף צפון מקדוניה לאיחוד האירופי הוא שהממשלה בסקופיה לא תתמוך בשום תביעה של המיעוט המקדוני החי בשטח בולגריה.
בצ'ב מדגיש כי צפון מקדוניה מוצאת עצמה כעת פגיעה במיוחד, בשל ניהול השיחות על צירופה לאיחוד: "פתיחתן של שיחות על צירוף לאיחוד היא בדרך כלל התקופה שבה מועמדת לחברות בו נוטה לעשות הכי הרבה ויתורים", הוא אומר.
