האם ישראל הולכת לבחירות? שר הכלכלה, עמיר פרץ, אמר היום (שני) בריאיון לאולפן ynet כי משבר התקציב אמנם לא נפתר, אך יש התקרבות בין הצדדים. ביום רביעי הקואליציה צפויה להגיש הצעת חוק לדחיית המועד האחרון שבו צריך להעביר את תקציב המדינה, ולדברי השר פרץ, "אנחנו חושבים שההסכם יקרב את התקציב הדו-שנתי, כי בעוד חודשיים יישאר רק חודש ל-2020. לא תהיה סיבה להתעקש על תקציב חד-שנתי".
"אנחנו עושים כל מאמץ למנוע בחירות", הוסיף פרץ. "זאת המדיניות שלנו. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוביל לבחירות בנובמבר, הציבור יראה שהאינטרסים שלו שונים לחלוטין". לדבריו, "לא היה שום סיכוי שהתקציב יעבור ב-25 באוגוסט. גם אם נסכים על העברת תקציב מסוימת עדיין צריך זמן להכין אותו ולהצביע עליו".
מאיזה שיקולים נתניהו רוצה בחירות?
"ברור לחלוטין שזה לא משיקולים כלכליים. 150 מהכלכלנים הבכירים ביותר בישראל חתמו על עצומה ואומרים שדירוג האשראי שלנו ייפגע אם לא יהיה תקציב ל-2021. השיקולים האלה פוליטיים לחלוטין, שקשורים לאלף ואחת נסיבות שראש הממשלה מתמודד איתן. אלה שאלות אישיות שלו".
אז נתניהו לוקח מדינה שלמה לבחירות רק מסיבות אישיות שלו?
"אין לי שום דרך אחרת להסביר את המהלכים שהוא מוביל. אכן המצב הוא שהאינטרסים האישיים גוברים כרגע על האינטרסים הלאומיים".
הוא הוסיף: "אנחנו נביט על המובטלים, העצמאים והאינטרסים הכלכליים, וראש הממשלה יעשה את שיקוליו. לא ניפול יותר למלכודות. בני גנץ גילה אחריות לאומית פעם אחר פעם, הסכים ללכת עם נתניהו בכל מיני נושאים כדי למנוע משברים, אבל יש גבול. גנץ הגיע למסקנה שפניו של ראש הממשלה לבחירות. המבחן לאם פניו של נתניהו לא לבחירות הוא אם נעביר תקציב ארוך טווח".
"אי אפשר לבוא ולהטיל אפילו בדל של אשמה על כחול לבן והעבודה", אמר פרץ. "זה לא קשור למציאות. יש הסכם קואליציוני שחוקק בחוק עם 70 מנדטים. לא חייבים לכבד? אז בשביל מה לעשות הסכם נוסף?".
למה לדחות את התקציב?
"ככל שהזמן מתקדם לעבר דצמבר 2020, יהיה מגוחך להעביר תקציב שלא כולל את 2021. אני חושב שראש הממשלה בעצמו מבין שאם נגיע לאוקטובר, אף אחד במדינת ישראל לא יאמין לו שהוא עושה את זה משיקולים כלכליים. לכן מבחינתנו אם יש סיכוי לדחות את ההכרעה כדי להגיע להסכמה, בסופו של דבר נמנע בחירות רביעיות".
יכול להיות שמושכים אתכם עד ל-25 באוגוסט ועושים לכם תרגיל עם ההצעה הזו?
"נבחן את זה היום, צריך להגיע להסכמה כיצד עושים את התהליך כולו. אם הציבור יראה שעשו לנו תרגיל, אז מה. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי למנוע בחירות רביעיות. המצב הכלכלי קשה, יש שסע בלתי רגיל ברחובות. לגלגל את ישראל לבחירות בתקופה כזו זה דבר קשה מאוד".
פרץ הוסיף כי לא יצביע נגד הצעת החוק של יש עתיד, שלפיה ראש ממשלה עם כתב אישום לא יוכל להרכיב ממשלה. עם זאת, הוא לא אישר שיצביע בעד. "אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הקואליציה", אמר, "ומצד שני יש לנו קווים אדומים. אני יודע שיש עתיד לא משלים את עצמם שזה יעבור".
זה לא גאווה גדולה להימנע או לא להגיע להצבעה.
"נכון, אבל אנחנו מוכיחים לעם ישראל שוב שאנחנו מוכנים להרבה פשרות למען המדינה והעם".
לאחר שנשאל מדוע אינו באופוזיציה, השיב: "מה הייתי עושה שם? מקדם חוקים עם איילת שקד? מחוקק עם האופוזיציה חוקים נגד הדמוקרטיה? האופוזיציה לא תרמה דבר וחצי דבר. אנחנו מנענו את הסיפוח, מנענו חוקים נגד השופטים בישראל, מנענו סעיף שמגביל הפגנות בתקופת הקורונה. אנחנו היום שומר הסף מספר אחד של הדמוקרטיה".
על התחייבותו לא לשבת עם נתניהו אמר: "בהחלט מתחנו את החבל עד הקצה, אבל המדינה שלנו עומדת להיקרע. הגעתי למסקנה שעם כל הרצון שלנו להחליף את נתניהו, יש הכרעה דמוקרטית. עשיתי את המאמץ שנקים ממשלה יחד עם הרשימה המשותפת, לא התביישתי ולא הסתרתי את זה. לא חתמתי עם נתניהו, אלא ברגע שגנץ החליט לתת לזה הזדמנות גיביתי אותו. אמשיך לגבות אותו כי אני חושב שהוא מועמד ראוי לראשות הממשלה".
על האפשרות שיתמזג עם כחול לבן אמר: "בוועידת מפלגת העבודה אושר שאנחנו הולכים להידברות עם גנץ, ואני מקווה שההידברות הזו תושלם. אני חושב שחוסן לישראל מסמלת יותר מכל את תפיסת העולם שאני מחזיק בה גם מבחינת האנשים - אבי ניסנקורן, חילי טרופר ומיכאל ביטון הם כולם יוצאי מפלגת העבודה. כולם מאמינים בצדק חברתי ושלום, תפיסה שמנחה אותנו, ולכן יש פה חפיפה אידיאולוגית".
פרץ נשאל גם על מועמדותו האפשרית לתפקיד נשיא המדינה ואמר שאינו עוסק בכך. "יש עוד עשרה חודשים עד אז. אני עוסק מבוקר עד ערב בנושא הטיפול בכלכלה הישראלית. אני חושב שיש לי אפשרות לתרום תרומה עצומה לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית, אבל יחד עם זאת יש סדר עדיפויות וכל דבר בעיתו".
חבר הכנסת יעקב אשר אמר שדיברת איתו על זה.
"נוריד את העניין של 'לא עוסק בכך', כי זה יישמע לא מחובר למציאות. אני עוסק מבוקר עד ערב בנושא הטיפול בכלכלה הישראלית. כשאני פוגש חבר כנסת, בניתוח הפוליטי, אני גם שם בפניו את האפשרות שכשיגיע רגע המועמדות לנשיאות, אני אהיה אחד המועמדים. כשאתה יושב עם חבר כנסת אתה לא מצמצם איתו את השיח רק לדבר אחד או שניים".
על המצב הביטחוני בדרום שהידרדר בימים האחרונים אמר פרץ: "אזור הדרום הוא אחד הנושאים הכי חשובים לנו. שר הביטחון גנץ נוקט במדיניות של חוסר סבלנות לפגיעה באזרחי ישראל, ואנחנו רואים זאת על כל ניסיון של הפרחת בלונים או כל דבר אחר".
ראינו אתמול תגובה של צה"ל, אבל תושבי הדרום סובלים כבר כמה ימים.
"אני בא משם ישר לאולפן, ואומר לך שהמדיניות שגנץ נוקט, עם גיבוי נכון של כל מערכת הביטחון, היא נכונה ומדודה אבל מאוד נחרצת וברורה. אני מקווה שבחמאס יבינו את המסר. אנחנו יכולים לעזור מאוד לאוכלוסייה העזתית עם המצב הכלכלי, גם בבריאות, ואני מקווה מאוד שההנהגה שלהם תגלה אחריות ובמקום להרתיח את האזור מחדש תנסה למצוא דרכים לקבל סיוע לאזרחיה".
ח"כ ברק: "תקציב דו-שנתי כלל לא מוכן"
חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד אמרה באולפן ynet כי "כשחתמנו על הסכם רצינו ממשלה יציבה, וכרגע החיכוכים בתוך הקואליציה מובילים לשיתוק. אני חושב שאנחנו צריכים תקציב מהיר ביותר של שנת 2020, תקציב קצר מאוד וחד-שנתי. זאת הדרישה שלנו כי אני חושב שזה הדבר הנכון למשק".
לדבריה, "הצד השני התבצר בעמדתו נגד תקציב חד-שנתי משיקולים לא ענייניים. במצב הזה אמרנו שנעשה סטופ וניתן עוד זמן לתקן את זה. טובת המשק היא הדבר הנכון, אנחנו נמצאים ללא תקציב הרבה מאוד זמן. תשאלי את תנועות הנוער ובתי הספר איך הם מתפקדים בלי תקציב. לכן הדבר הנכון היה להזרים כסף לתקציב".
על העובדה שרוב הכלכלנים תומכים בתקציב שכולל גם את 2021 אמרה: "התקציב הזה לא מוכן. האופציה כרגע היא שלא יהיה תקציב בכלל, או שיהיה תקציב חד-שנתי. בין שתי האופציות האלה מדינת ישראל זקוקה לתקציב, אם יש רק חד-שנתי אז זה מה שיהיה". יש לציין כי גנץ טען אתמול בקבינט הקורונה שנתניהו ושר האוצר כץ עבדו מלכתחילה על תקציב חד-שנתי בניגוד להסכם הקואליציוני, מכיוון שהדבר מאפשר לליכוד להוביל לבחירות ללא חילופים בראשות הממשלה.
"אנחנו צריכים לחשוב נכון ולא מי כופף את מי", הוסיפה ח"כ ברק. "עלינו להוציא את המדינה מהברוך הזה. התוספת 100 ימים לאישור התקציב שהציעו חברי הכנסת האוזר והנדל יכולה להביא את הפתרונות הפוליטיים ולפתור עוד הרבה בעיות בקואליציה".