יומיים לאחר הבחירות האחרונות במרץ 2020, פרסמתי כאן טור תחת הכותרת "15 המנדטים של הרשימה המשותפת לא שווים הרבה". אף שהיא הגיעה לשיא כוחה וחגגה את ההישג, ניסיתי לצנן את ההתלהבות וכתבתי: "מה ההבדל בין 10 או 13 או 15 מנדטים כשהיא לא מוכנה לשבת בשום קואליציה, ולכן יכולתה לקדם את המגזר הערבי ולטפל בנושאים הבוערים במגזר - מהאלימות, דרך החינוך ועד התשתיות - תישאר מוגבלת? במילים אחרות, הרשימה המשותפת קיבלה את ההזדמנות האחרונה להוכיח שמעבר לדיבורים היא יכולה גם לספק מעשים".
אחרי שלוש מערכות בחירות שבהן המפלגה התחזקה והלכה, סוף סוף קמה ממשלה והציבה בפניה הזדמנות להיבחן במעשים ולא בדיבורים. ומה קיבלנו? המשותפת שוב מצאה את עצמה בספסלים האחוריים של האופוזיציה כשהיא פסולה מכל כיוון, עסוקה בריבים פנימיים ופיצוצים סביב חוק טיפולי ההמרה, סערת טחינת אל-ארז והקרע על רקע בחירתו של ח"כ מנסור עבאס לקיים דיאלוג עם נתניהו והממשלה.
בינתיים מתמודד הציבור הערבי בחודשים האלו במקביל עם מגפת הקורונה שפגעה בו בעוצמה, וכן עם מגפת האלימות והפשיעה, שלעומת הקורונה, משתוללת רק ביישובים הערביים.
דבר נוסף שקרה בתקופת הממשלה היוצאת הוא הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערביות, שהמרוויח הגדול מהם הוא דווקא הציבור הערבי, שכדובר השפה מקבל הזדמנות לפתח קשרים עסקיים או פשוט לצאת לנופש במדינה ערבית במרחק טיסה קצרה. את התוצאות רואים בשבועות האחרונים בדובאי שמלאה בערבים ישראלים.
אבל חברי הרשימה המשותפת הוכיחו שלא האינטרס של ציבור בוחריהם מעניין אותם, והצביעו נגד ההסכמים האלו. למעשה, הם הצביעו נגד הערבים אזרחי ישראל.
עכשיו זה בידיים של המפלגות השונות - לפנות לציבור הערבי, לשריין נציגים ערבים ברשימות, לנהל קמפיין ממוקד ולהעמיד אלטרנטיבה שתבטיח לקדם את החברה הערבית
סקר של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, שנערך בקרב אזרחים ערבים בתחילת החודש, בדק מהי הסוגייה החשובה ביותר עבורם. התוצאות: 51.9% - מיגור הפשיעה והאלימות; 13.4% - שיפור המצב הכלכלי; 13.3% - הסדרת התכנון והבנייה; 6.5% - צמצום התחלואה בקורונה בחברה הערבית; 5.4% - שילוב צעירים ערבים בתעסוקה ובמוסדות להשכלה גבוהה. הרחק מאחור - 2.7% בלבד הצהירו שהסוגייה החשובה ביותר היא קידום הסדר מדיני עם הפלסטינים.
המשמעות היא שהרשימה המשותפת הוכיחה שבמקום להתרכז בעשייה פנים-חברתית שתקדם את החברה שלנו כמו שהציבור רוצה, היא ממשיכה לעסוק באותם 2.7% של ענייני חוץ.
האם הרשימה המשותפת תרוץ כגוף אחד בבחירות 2021?
(צילום: גיל יוחנן, שחר גולדשטיין)
בסקרים המתנדנדים של השבועות האחרונים יש רק מפלגה אחת ששומרת על יציבות: הרשימה המשותפת עם 11 מנדטים. כלומר, ארבעה מנדטים איבדו את האמון ולא מתכוונים להצביע לה יותר. עדיין לא ברור אם המפלגה תתפרק אבל ברור שהיא בדרך למטה.
באותו טור במרץ כתבתי שבבחירות הבאות המפלגות האחרות כבר ישכילו לפנות לציבור הערבי בזמן ובאופן אפקטיבי. יש הלך רוח חדש והציבור הערבי הפך לחלק אינטגרלי במשחק הפוליטי. האזרחים הערבים הוכיחו רצון להיות מעורבים ולהשפיע מבפנים. עכשיו זה בידיים של המפלגות השונות - לפנות לציבור, לשריין נציגים ערבים ברשימות, לנהל קמפיין ממוקד, להעמיד אלטרנטיבה שתבטיח לקדם את החברה הערבית ולטפל בבעיות הבוערות בה.
יש פוטנציאל מנדטים משמעותי שיכול להיות שובר שוויון. חלק משמעותי בציבור הערבי, שמאס ברשימה המשותפת ורוצה להגיע לעמדת השפעה אמיתית, מחפש את הפלטפורמה המתאימה. תכירו מחנה פוליטי חדש: "רק לא טיבי".
- יוסף חדאד הוא מייסד עמותת "ביחד – ערבים זה לזה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
