רשות התעופה האזרחית (רת"א) הפעילה לאחרונה באופן חריג סנקציה נגד חברת התעופה הישראלית "גשר אווירי", המונעת ממנה להחזיר לישראל מטוס מנהלים בעל רישום זר בנימוק שהוא פועל בניגוד לתקנות תעופה שגובשו עוד בימי המנדט הבריטי. גורמים המעורבים בתחום טוענים שמאחורי המהלך הלכאורה פורמלי הזה מסתתר מאבק עסקי, לעתים יצרי ומלוכלך, בין חברות פרטיות שחלקן מנסות לנצל את הרגולטור כדי למנוע תחרות.
השימוש במטוסי מנהלים עם רישום זר הפך פופולרי מאחר שהוא מאפשר טיסות מנתב"ג למדינות שלא מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בשל הצרכים המדיניים, ובכדי לאפשר טיסה בשמי מדינות ערב, מעדיפות חברות מקומיות שמטוסיהן יהיו בעלי רישום זר. גם בכירי המדינה, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ובכירי המוסד עושים שימוש במטוסים אלו בביקוריהם במדינות ערביות, כולל המגעים בטרם חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בשבוע שעבר.
בעקבות משבר הקורונה, שגרם לירידה דרמטית במספר הטיסות הסדירות, חלה עלייה משמעותית בביקוש למטוסי מנהלים ואיתה גברה התחרות בין החברות שמפעילות שירותי הטסה באמצעות מטוסי מנהלים. גורם ברשות שדות התעופה סיפר ל-ynet כי בחודשים האחרונים הפכה התחרות ל"מלוכלכת ורוויה באמוציות" שכמותה טרם נראתה בנתב"ג.
כיצד זה בא לידי ביטוי? לפני שבועיים המריא מנתב"ג לליברוויל בירת גאבון מטוס מנהלים ישראלי בעל רישום אמריקני (N818LX) לעוד טיסה שגרתית באפריקה. המטוס, השייך לחברת "גשר אווירי" הישראלית, המשיך משם ליעדים נוספים ובהם עיר הנמל אבידג'אן בחוף השנהב, עד שלבסוף נחת בדקר, בירת סנגל, ומשם לא הורשה לשוב לישראל.
בשבוע החולף מנסה החברה להחזיר את המטוס ארצה, אולם כאמור ברשות שדות התעופה קיבלו הנחייה חריגה מרת"א שלא לאפשר את נחיתתו בנתב"ג, כחלק מתקנה בחוק הטיס שגובש לפני קום המדינה. מדובר בתקנה 42, שאוסרת להפעיל בישראל כלי טיס זר בדרך קבע. בהתאם לתקנה, כלי טיס עם רישום זר ששהה בישראל יותר מ-45 יום על פני תקופה של תשעה חודשים מיום הגעתו – יחויב לשהות שישה חודשים בחוץ לארץ בטרם תאושר כניסתו מחדש.
בנתב"ג פועלים כיום עשרות מטוסים מנהלים עם רישום זר, חלקם בבעלות פרטית של אנשי עסקים כדוגמת שרי אריסון וטדי שגיא, וחלקם של חברות מסחריות המציעות שירותי טיסה במטוסי מנהלים. בעבר נתנו הרשויות למפעילים הישראלים פטורים מהתקנה, אולם בשנים האחרונות נותרו בתוקף רק פטורים בודדים.
אלא שמתוך 30 ביקורות שבוצעו במהלך השנה החולפת על ידי מפקחי רת"א, שהינו הגוף הרגולוטרי בישראל, הוטלה רק פעולת אכיפה אחת - מול מטוס המנהלים של "גשר אווירי". מנכ"ל החברה צביקה דננברג סיפר ל-ynet כי החל לחוש אכיפה בררנית מצד רת"א ככל שלוח הטיסות שלו התמלא. לדבריו, הסיבה לכך היא תלונות שהגישו מתחריו.
"יש עשרות מטוסי מנהלים בנתב"ג ברישום זר אבל רת"א החליטו לבצע אכיפה רק נגדנו", הוסיף. "קיבלנו הודעה ממרכז התיאום בנתב"ג שאחד המטוסים שלנו לא יורשה לנחות בישראל במהלך ששת החודשים הקרובים".
ארכיון: זה מטוס פרטי? זה פנטהאוז מעופף
דננברג ציין כי להחלטה קדמו פעולות אכיפה רבות של מפקחי רת"א נגד החברה שלו, בעוד שנגד שאר החברות המפעילות מטוסי מנהלים לא בוצעו כל פעולות. כך למשל, אף שלפקחי רת"א אסור לשבש המראת מטוסים תוך כדי פעולות אכיפה, טוענים ב"גשר אווירי" שפקחים עלו לאחד המטוסים שלה לפני המראתו לביצוע ניתוחי השתלות בפראג - דבר שכמעט מנע פעולה להצלת חיים.
"יש סדרת התנכלויות כלפינו שקשה להסביר", אמר דננברג. "עיכבו מטוס שלנו לפני המראה לצ'כיה כשבתוכו רופאה וצידניות עם אברים להשתלה. הטייס הציג למפקחים את כל האישורים, אבל הם התחילו לתחקר את הרופאה בניגוד לסמכותם. כשדרשתי תשובות מהמפקח האחראי הוא אמר לי בזלזול שהוחלט לבצע למטוס 'בדיקת קורונה'. רת"א התחילה להטריד אותנו ברמה מטורפת, זה רק מולנו. בוודאות".
חלק ממפקחי רת"א מועסקים במקביל בחברות תעופה מסחריות בנתב"ג, דבר שלעתים מוביל לניגודי עניינים מובנים. חברות תעופה ישראליות התלוננו לא אחת על כך שלעתים מפקח שמבצע מולן פעולות אכיפה עובד במקביל בחברה המתחרה.
עו''ד נתנאל (נתי) פרץ, יו"ר אגודת התעופה הכללית ומנכ"ל חברת "איה תעופה", אמר כי "בשנים האחרונות אנו נתקלים בשלוש בעיות עיקריות שמהן סובלת רת"א: חריגה מסמכות, ניגוד עניינים חמור ושינוי מדיניות שנעשים ללא כל הודעה מוקדמת כמתחייב בדין ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. הרגולטור שלנו עובר על החוק ורומס נורמות משפטיות ברגל גסה.
"כל הענף איבד את האמון ברת"א. הבעיות האלה משביתות את ענף התעופה באופן יום יומי ומסכנות את בטיחות הטיסה ואת דירוג הבטיחות של ישראל בעולם. רת"א כורתת את הענף שעליו היא יושבת ומחסלת את התעופה בישראל במו ידיה, תוך ניסיון ציני להעלות כביכול את הרמה המקצועית. כל זה קורה במשמרת של מנהלי רת"א הנוכחיים וייזכר לדיראון עולם".
עו"ד פרץ התייחס גם לאכיפה שננקטת כלפי "גשר אווירי" והוסיף כי "מפקח רת"א ביצע אכיפה תוך שינוי מדיניות פתאומי וחריגה מסמכות, שכן לא נעשית אכיפה שכזו לעשרות מטוסים זרים השוהים כיום בישראל".
ממשרד התחבורה נמסר בשם רת"א: "רשות התעופה האזרחית מפקחת על מטוסים ישראליים וזרים על מנת להבטיח תעופה בטוחה. בתוכנית העבודה השנתית מתוכננות 130 פעולות פיקוח על מטוסים ברישום זר הנכנסים לישראל. השנה בוצעו כ-30 פעולות פיקוח עקב מגבלות הקורונה".
על הפעלת הסנקציה נגד מטוס "גשר אווירי" אמרו ברת"א כי "רשות התעופה האזרחית האמריקנית (FAA) פנתה לרת"א בבקשה לבצע פיקוח על מטוס המנהלים ברישום אמריקני. לאחר ניתוח ממצאי הפיקוח נמצאו הפרות שבעקבותיהן נתבקש המטוס לעמוד בתקנה 42א לתקנות ההפעלה. תקנה זו נאכפה כמה פעמים בחמש השנים האחרונות על מטוסים ברישום זר שאינם עומדים בהוראות התקנה".
ברת"א הוסיפו כי היא "לא מתנכלת לאף חברת תעופה או מפעילי מטוס ברישום זר הפועלים על פי חוק הטיס ותקנותיו. הטענה שמפקחי רת"א המועסקים בחצי משרה נמצאים בניגוד עניינים מובהק, היא טענה ממוחזרת שנבדקה בעבר ולא נמצא דופי בהעסקתם".
