בישראל לא הופתעו מקביעת הרכב הקדם-משפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אמש (שישי), אשר נתנה לתובעת הראשית של בית הדין פאטו בנסודה אור ירוק לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה נגד מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס. על אילו "פשעי מלחמה" מדובר, מה משמעות ההחלטה וממה ישראל צריכה לחשוש? ynet עושה סדר.
על אילו "פשעי מלחמה" מדובר?
לדברי התובעת בנסודה, במהלך מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה. היא לא קובעת מפורשות שפשעים כאלו בוצעו, אך מציינת שוב ושוב שיש "בסיס סביר להאמין" שהם בוצעו.
בנסודה: "לחקור טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל"
בהקשר הישראלי, היא כתבה, הבדיקה מראה כי צה"ל ביצע "מתקפות לא-מידתיות" בלפחות שלוש תקריות שנבדקו. מנגד, היא הוסיפה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה בכך ששיגרו רקטות לעבר אזרחי ישראל והשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. היא הוסיפה שהם גם שללו מחשודים זכות למשפט הוגן – ככל הנראה בהתייחסות להוצאות להורג על-ידי חמאס של חשודים כמשת"פים במהלך ימי הלחימה ב-2014.
התובעת מעוניינת גם לחקור תקריות של ירי מצד חיילי צה"ל בפלסטינים שהפגינו או התפרעו ליד גדר הגבול ברצועת עזה, במסגרת הפגנות "צעדת השיבה" שהחלו במרץ 2018. עוד ציינה בנסודה את הבנייה בהתנחלויות, שאותה היא מגדירה כפשע מלחמה שמבוצע על-ידי גורמים ישראלים, שהיו מעורבים בפעילות של העברת אוכלוסיה ישראלית לגדה המערבית החל מיוני 2014.
מה החליט בהקשר זה בית הדין הבינלאומי?
בית הדין קבע בהחלטתו את הגבולות הטריטוריאליים שבהם אמורה להתנהל החקירה על ביצוע פשעי מלחמה - ובכך למעשה הסכים עם הקביעה של בנסודה עצמה, שהגדירה את הגבולות האלה כגבולות "פלסטין" משנת 1967 שכוללים גם את מזרח ירושלים ורצועת עזה. בית הדין גם קבע ברוב קולות שפלסטין היא מדינה חברה בבית הדין, וזאת על רקע טענתה של ישראל ומספר מדינות בעולם שפלסטין היא לא מדינה מוכרת - ולכן אין לבית הדין סמכות בנושא.
קביעת השופטים בהחלטה שניתנה אמש היא אך ורק בשאלת הסמכות הטריטוריאלית, כלומר אם לבית הדין יש סמכות לקבל החלטת באזור יהודה ושומרון ועזה. בית הדין השיב לתובעת הכללית שיש לו סמכות - ולכן השלב הבא הוא החלטת התובעת אם לפתוח בחקירה או לא.
מי בבית הדין קיבל את ההחלטה?
את ההחלטה קיבלו שלושה שופטים - פיטר קובקס, מרק פרין וריינה אלפיני-גנסו - ברוב של שניים נגד אחד. במשרד החוץ ובמשרד המשפטים אומרים שההחלטה התקבלה בערכאה הנמוכה של בית הדין, ויש עמדת מיעוט של אב בית הדין קובקס שמתנגד לעניין הבסיסי ביותר. לפי עמדתו, אין סמכות שיפוט טריטוריאלי בתיק הזה.
לדברי הגורמים בישראל, ההחלטה עדיין משאירה פתח בנושאים של הסמכות בהקשרים שונים, ועוסקת בעניין הסמכות הטריטוריאלית בלבד: "יש עוד דרך ארוכה שהתובעת צריכה לעשות בכל הנוגע לקידום פעולות אקטיביות של חקירה".
מה עמדת ישראל לגבי ההחלטה?
גורמים בישראל מסבירים כי מבחינתם, ההחלטה שגויה משפטית מהיסוד ונשענת בעיקר על טיעונים פוליטיים ולא משפטיים. "היא בעצם חורגת מהמנדט של בית הדין והרסנית עבורו, ומסכנת גם את ההזדמנות הנדירה שנוצרה באזור על בסיס הסכמי אברהם והתיאום הביטחוני עם הפלסטינים. במקום לקרב בין הצדדים היא מקטבת בין הצדדים ומשחקת לידי הקיצוניים".
לדבריהם, שבע מדינות חברות לפי הזמנת בית הדין - בהן גרמניה, אוסטריה, צ'כיה ואוסטרליה - הגישו לו עמדות רשמיות שבהן הן סבורות שאין לו סמכות להיכנס לעניין על בסיס משפטי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את השרים לא להתייחס בפומבי להחלטת בית הדין הבינלאומי. בתגובה שפורסמה באופן חריג אחרי כניסת השבת אמר בעצמו כי "היום הוכיח בית הדין פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי. בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין.
"בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום. אנו נמשיך להגן בכל דרך על אזרחינו וחיילינו מפני רדיפה משפטית".
שר החוץ גבי אשכנזי אמר כי "החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי מעוותת את הדין הבינלאומי והופכת מוסד זה לכלי שרת פוליטי בידי התעמולה האנטי-ישראלית. לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין סמכות לדון בתיק הפלסטיני. מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה בעלת מערכת משפט עצמאית ואפקטיבית, הזוכה להערכה עמוקה ברחבי העולם".
לדבריו, "החלטת השופטים מעניקה פרס לטרור הפלסטיני ולסרבנות הרשות הפלסטינית לשוב למו"מ ישיר עם ישראל, ותורמת, הלכה למעשה, לקיטוב בין הצדדים. אנחנו קוראים למדינות אשר רואות חשיבות במערכת המשפט הבינלאומית ומתנגדות לניצולה הפוליטי, לכבד את זכותן הריבונית של מדינות לבחור לא להסכים לסמכות בית הדין. מדינת ישראל תנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי להגן על אזרחיה".
מה עמדת ארה"ב לגבי ההחלטה?
מחלקת המדינה האמריקנית התייחסה להחלטה, ומסרה כי ארה"ב "מודאגת מאוד" ממנה. דובר מחלקת המדינה נד פרייס הוסיף: "אנחנו מודיעים להחלטה ובוחנים אותה". ישראל צפויה לבקש מממשל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סיוע בבלימת מהלכי החקירה של בית הדין.
לפי ההערכות, בית הדין המתין עד לחילופי הממשל בארה"ב וזאת מחשש לסנקציות מצידו של הנשיא הקודם דונלד טראמפ, אשר חתם ביוני 2020 על צו נשיאותי המתיר הטלת סנקציות כלכליות נגד גורמים בכירים בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג שיהיו מעורבים בניסיונות לחקור ולהעמיד לדין חיילים אמריקנים בגין פעולותיהם באפגניסטן או בני ברית של ארה"ב כולל ישראל. הצו כלל החרמת נכסים של אותם גורמים בכירים בבית הדין הבינלאומי בהאג וכן שלילת כניסתם וכניסת בני משפחתם לארה"ב.
האם פרסום ההחלטה תואם עם ישראל?
משרד החוץ הישראלי לא קיבל הודעה מראש על כך שתימסר החלטה בשאלת הסמכות ביום שישי בערב, אך זה חודשים ידוע שההחלטה עשויה להגיע בכל רגע. ישראל, מצידה, החרימה את ההליך כולו כדי שלא לתת לו לגיטימציה ולא השיבה לפניות בית הדין. משום כך, ישראל גם לא יכולה לערער על ההחלטה.
האם ההחלטה סופית?
לא. התובעת הראשית בנסודה אמורה לסיים את תפקידה בקיץ הקרוב, ובימים אלה מתנהל הליך של בחירת תובע חדש. לזהות של התובע הזה תהיה השפעה על החקירה נגד ישראל, ובאופן תאורטי הוא אף יכול לבחון את החקירה הזו מחדש או לעצור אותה.
האם אישים ישראלים עלולים כעת להיעצר בחו"ל?
בשלב זה לא צפוי כל סיכון או איום על אזרחים ישראלים, אך התהליך הוא ארוך - ואם בעתיד אכן תיפתח חקירה בבית הדין, מדובר בתרחיש קשה וחמור עבורה.
המשמעות של ההחלטה היא שנסללה הדרך לפתיחת חקירה נגד מדינת ישראל על פשעי מלחמה, ואם זה יקרה - גורמים ישראלים, הן מקרב אנשי הצבא, בדרגות השונות, והן מי שמקדם את פעילות ההתנחלויות, יוכלו למצוא את עצמם עומדים בפני הליכים פליליים, וייתכן גם כי יוצאו נגדם צווי מעצר או צווי התייצבות. בין הבכירים האלה יכולים להיות גם ראש הממשלה, שרים, הרמטכ"ל ואלופי פיקוד, אך גם ראשי מועצות ויישובים בהתנחלויות וקצינים בכירים.
8 צפייה בגלריה
התובעת מציינת כי יש "בסיס סביר להאמין" שבוצעו פשעי מלחמה במבצע. טנק של צה"ל בגבול עזה בצוק איתן
(צילום: AFP)
מאחר שסביר שישראל תחרים את בית הדין ולא תשתף איתו פעולה, יש חשש שבית הדין יוציא צווי מעצר נגד ישראלים. צווי המעצר יכולים להיות מוצאים באופן חשאי ללא ידיעת האדם שלגביו הוצא הצו. משהוצא צו מעצר, כל מדינה חברה בבית הדין מחויבת לציית לו ולהעביר את העצור לבית הדין בהאג.
אם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, תוגבל למעשה אפשרות הנסיעה שלהם למדינות רבות. ההחלטה תחייב את ישראל להיערכות מיוחדת וזהירות יתרה בטיסות של אישים ישראלים וקצינים בכירים לחו"ל מחשש שייעצרו. בישראל גיבשו בשנה האחרונה רשימה של מאות אישים (300-200) כאלה שעלולים למצוא את עצמם נדרשים לחקירה.
יש 122 מדינות חברות בבית הדין, כולל כמעט כל מדינות מערב אירופה ויבשת אמריקה (למעט ארצות הברית), חלק ממדינות אפריקה וכן אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות באסיה. אין חסינות בפני בית הדין לשרים וראשי מדינה, כולל כאלה שעדיין מכהנים בתפקידם.
מדינת ישראל כבר גיבשה סל של כלים שיאפשר להתמודד עם פתיחת חקירה כזו של בית הדין בהאג, ובכלל זה מטרייה הגנתית לאישים ישראלים וקצינים שבית הדין יבחר לחקור. עם זאת, חשוב להדגיש כי הוצאת צווי מעצר הוא לא משהו שיקרה "מחר בבוקר" - מדובר בהליך שיכול להימשך חודשים ארוכים, ואף יותר משנה.
8 צפייה בגלריה
התובעת מעוניינת לחקור תקריות של ירי מצד צה"ל בהפרות סדר בגבול. הפגנה במסגרת "צעדת השיבה", 2019
(צילום: AFP)
"אנו נערכים לספק הגנה מלאה לכל אזרח ישראלי שבית הדין ינסה - אם תיפתח חקירה בהמשך - לרדוף אותו רדיפה משפטית", אומרים גורמים במשרד המשפטים ובמשרד החוץ. "אבל צריך להבין שבשלב הזה עוד לא נפתחה חקירה וגם לא נשלח זימון לאיזשהו אזרח ישראלי בעקבות ההחלטה הזאת. הדברים יכולים להתפתח בהמשך".
ממה עוד חוששת ישראל?
בכירים בישראל אמרו כי סוגיית האג הולכת ללוות אותנו הרבה זמן ו"לעשות כאב ראש גדול", אך "מדינת ישראל לא חסרת אונים ויש לנו מה לעשות בנושא הזה".
אחד החששות שמוזכרים בדיונים בישראל הוא מ"אפקט מצנן" שירתיע קצינים ופקידים בכירים מלעסוק במפעל ההתנחלויות, שעלול להיתפס על ידי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג כפשע מלחמה. הדבר עלול למשל להקשות על איוש תפקידים שונים ביהודה ושומרון שאחראים על בנייה בהתנחלויות, הריסות בתים והפקעות קרקע בשטחים.
אלן בייקר, מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ (וחבר במשלחת הישראלית לניסוח החוקה של בית הדין הבינלאומי) אמר בתגובה להחלטת בית הדין הבינלאומי כי "זה גם טרגי וגם אירוני שמדינת ישראל, מהאבות המייסדים של חזון הקמת בית הדין הבינלאומי כגוף עצמאי לאחר זוועות השואה, הפכה כעת למטרה של אותו בית דין על בסיס של מניפולציה פוליטית פלסטינית".
לדברי בייקר האירוניה שבאקרובטיות המשפטית שנעשתה על ידי התובעת היא פוליטית ונובעת מדעה קדומה ולפיה יש לייחס אלמנטים של ממלכתיות וריבונות לרשות הפלסטינית. "לפי כל סטנדרט בינלאומי - הרשות אינה יישות טריטוריה ריבונית, ולפיכך, אף על פי חוקי בית הדין הבינלאומי, אינה יכולה להיות תחת סמכותו של בית המשפט".
הוא הוסיף: "בית הדין הבינלאומי, שאמור להיות גוף משפטי א-פוליטי, נטול לחץ והשפעה פוליטית, הרשה לעצמו להפוך בהחלטה זו לגוף אנטי-ישראלי נוסף העומד לרשותם של המבקשים לערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל. למרבה הצער ההחלטה לא רק פוגעת בצורה בלתי הפיכה בשלמותו ובאמינותו של בית הדין הבינלאומי, אלא יש בה גם פוטנציאל לערער ולהביא לסיכול התהליך המדיני במזרח התיכון".
מה עמדת הפלסטינים לגבי ההחלטה?
ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, בירך על החלטת בית הדין הבינלאומי ואמר כי היא מהווה "ניצחון עבור הקורבנות של הפשעים הישראליים". כמו כן, קרא אשתייה לבית הדין לחקור בהקדם את "פשעיה של ישראל" בשלוש המערכות האחרונות ברצועת עזה, את סוגיית האסירים ואת סוגיית ההתנחלויות.
שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, בירך על החלטת בית הדין הבינלאומי להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה חברה - וקרא לתובעת הכללית לפתוח בהקדם האפשרי בחקירה פלילית נגד בכירים ישראלים, בגין "פשעיהם נגד העם הפלסטיני". בכיר הרשות הפלסטינית חוסיין אל-שייח אמר כי "החלטת בית הדין הבינלאומי לכלול את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה בהתאם לאמנת רומא מהווה ניצחון לאמת, לצדק, לחירות ולערכים המוסריים בכל העולם".
הפלסטינים הצטרפו ב-2015 לאמנת רומא, שמסדירה את פעילות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. ההצטרפות אפשרה להם ליזום את המהלך לקידום חקירה נגד ישראל. נתניהו החליט אז להכיל את המהלך הפלסטיני, והסתפק כעונש בעצירת העברת כספים לרשות.
בחמאס שמרו תחילה על שתיקה עם פרסום החלטת בית הדין, שמתייחסת גם לאפשרות שארגון הטרור היה מעורב בפשעי מלחמה נגד ישראל, אך בהמשך בירכו גם הם על ההחלטה. "כל החלטה בינלאומית אשר שתורמת לתמיכה בזכויות העם הפלסטיני ומגנה על חירותם היא החלטה בעד זכויות אדם", מסרו בחמאס. "העם הפלסטיני מחכה ליום בו הכיבוש ומנהיגיו יובאו למשפט בגין הפשעים אשר ביצעו נגד העם הפלסטיני. אנחנו קוראים להשתמש בכל האמצעים כדי לעצור את הטרור הממוסד ואת הפשעים של ישראל נגד העם הפלסטיני".
פורסם לראשונה: 23:48, 05.02.21
