3 צפייה בגלריה
"סגירת מעגל מרגשת עבורי". איציק שמולי ליד ינאי פרישר גוטמן
(צילום: מיכאל דימשטיין, לע"מ)
פרסום ראשון: אתמול (יום א') השיק שר העבודה והרווחה איציק שמולי, יחד עם האגודה למען הלהט"ב וקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי, תוכנית מיוחדת לסיוע לחברי קהילת הלהט"ב בהקמת משפחה.
מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מסייעת לחברי קהילת הלהט"ב במימון ההוצאות של הקמת משפחה, והיא תיתן מענה לזוגות נשים, גברים ואנשים על הקשת הטרנסית בהליכי פונדקאות בחו"ל, בסיוע משפטי ברישום ילדים בישראל, בסיוע כלכלי בהליכי פוריות ועוד. יש לציין כי מדובר במהלך חשוב, אך הוא אינו תחליף לתיקון האפליה בחוק כלפי הקהילה הגאה שעדיין מתמודדת עם מכשולים רבים בתחום זה.
באגודה למען הלהט"ב ובביטוח הלאומי צופים כי התוכנית הכוללת צפויה לסייע ליותר מ-300 משפחות גאות בשנה, וסכום הסיוע המקסימלי למשפחות במסלול המקרים המיוחדים עשוי להגיע ל-40 אלף שקלים. במסגרת התוכנית, שתופעל בשיתוף הקליניקה למשפחה הגאה של האגודה על שם אמיר פרישר גוטמן, תוענק מעטפת שירותים שתוזיל משמעותית את ההליכים להקמת משפחה, לצד תמיכה וליווי מקצועיים בקליניקות מקצועיות.
התוכנית מחולקת לשני חלקים: העמדת מידע נגיש לחברי הקהילה אודות האפשרויות העומדות בפניהם להקמת משפחה והסיוע שתעניק המדינה, ולצד זה שירותי סיוע בשלושה מסלולי סיוע דיפרנציאליים בהתאם למצב הסוציו-אקונומי ולקריטריונים שייקבעו על ידי ועדה מלווה.
"בפעם הראשונה אי פעם מדינת ישראל תתמוך מתקציבה בצעירים להט"בים במטרה לסייע להם לממש את חלומם להורות ולמשפחה", אמר השר שמולי בהשקת התוכנית. "זהו מהלך היסטורי שחשיבותו הן במתן הסיוע מול העלויות האדירות והן בעצם ההכרה. זו סגירת מעגל מרגשת עבורי". מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב רן שלהבי אמר: "מדובר בצעד חשוב להתמודדות עם האפליה המפורשת כלפי הקהילה הגאה בישראל, אך אינה תחליף לתיקון האפליה בחוק כלפינו".
לורן הרץ ודניאל ברוש מכירים מקרוב את המחיר הכלכלי והנפשי אותו צריכים לשלם זוגות הקהילה הלהט"בית בתהליך הפיכתם למשפחה. "הכרנו לפני שמונה וחצי שנים, והתחתנו בספטמבר האחרון", סיפרה לורן. "מיד אחרי שהתארסנו בסוף 2019 התחלנו לחשוב על להיות הורים וגיששנו על פונדקאות בישראל, אך הובהר לנו שבוועדה לא רוצים לדון בבקשה שלנו כיוון שאנחנו טרנסג'נדרים. נאלצנו לפנות לפונדקאות בחו"ל, שזה תהליך הרבה יותר יקר שעולה יותר מ-300 אלף שקלים. זה המון כסף שגורם לנו לעשות המון ויתורים ולחסוך מעצמנו די הרבה כדי להשיג את המטרה העילאית - ילדים משלנו. זה גומר אותנו כלכלית אבל זו המטרה, וזה מה שהחלטנו לעשות".
דניאל ולורן מחבקים את התוכנית החדשה, אך מבהירים שזה לא מספיק. "כל תקדים שמטיב עם זוגות להט"בים הוא מבורך, אבל זה לא מספיק", הסביר דניאל. "מגיע לנו שוויון זכויות כמו כל זוג במדינה, ונקודת התחלה כמו כל זוג הורים בתחילת הדרך. במקום זה אנחנו צריכים לעשות הרבה ויתורים כלכליים בגלל העלויות הכרוכות בהפיכתנו למשפחה - מדברים קטנים, עד דברים גדולים כמו לקנות בית שירד מהפרק".
"זו אפליה ממוסדת", הסבירה לירי בלום, שחיה יחד עם בת זוגה ג'וליה כבר תשע שנים. לפני כארבע שנים נולד בנן הבכור איתמר, ולפני חודש נולד בנן הצעיר אוריה. "את איתמר ג'וליה ילדה, ואני את איתמר", סיפרה לירי. "זוג הטרוסקסואלי מגיע לפקידת הרישום בבית החולים, והאבא יכול להירשם על בסיס הצהרה של האמא בלבד. אנחנו לעומת זאת צריכות לעבור תהליך משפטי שכרוך בהוצאות של אלפי שקלים כדי שהילד יירשם גם אצל האמא הלא ביולוגית".
ג'וליה ולירי מסבירות לילדיהן שיש אמא בטן ואמא לב, ושכדי להביא אותם לעולם היה צריך את שתיהן. מדינת ישראל, לעומת זאת, מתקשה להבין את מה שילד בן ארבע מבין ומכיל בקלות. "להגיש צו הורות פסיקתי זה תהליך משפטי ארוך - הרבה איסוף מידע, הרבה בירוקרטיה. אנחנו החלטנו לעשות את זה באופן עצמאי, ועברנו הרבה ייסורים בגלל זה, כי אין לנו את הידע המשפטי הדרוש", סיפרו.
"זה מחיר כלכלי גדול, כשחושבים על זה שאת צריכה לעשות את זה עבור כל ילד", המשיכו בנות הזוג. "המחיר הכלכלי היה שיקול בהחלטה הזו, לא מהמקום שאין לנו כסף, אלא מהמקום שאני רוצה לשים את הכסף הזה על דברים אחרים, ושתהיה לי בחירה כמו לכל זוג אחר - חופשת לידה ארוכה יותר, חינוך, מטפלת, או כל דבר שיכול לתת לילד שלי איכות חיים טובה יותר".
