בני משפחתה של מדלן בריאיון ל-ynet: להטיל על הפוגע עונש מרבי"
(צילום: עידו ארז, שחר גולדשטיין)
בני משפחתה של מדלן שמאילוב כהן בת ה-17 מרחובות, שנהרגה בתאונת הדרכים הקטלנית במוצאי שבת בכניסה למושב משמר השבעה בשפלה, סיפרו היום (חמישי) בריאיון לאולפן ynet על שעובר עליהם מאז האסון.
הם שיתפו בתחושותיהם כלפי החייל מגני תקווה, ניר פלקר בן ה-21 החשוד שפגע במכונית שבה היא הייתה עם בת דודתה - ושבדמו נמצא פי 26 אלכוהול מהמותר - וסיפרו על מדלן: "אהובה על כולם, נפש של אמן".
- מה אתם יודעים מהחקירה? מה שמעתם בימים האחרונים?
"שמענו שמצאו אצל הנהג החשוד פי 26 אלכוהול יותר מהכמות המותרת, וזה מבדיקה שנערכה אחרי 5-8 שעות לאחר התאונה, זאת אומרת שבזמן אמת הכמות הייתה אפילו גדולה יותר", אמר האח דוד. "אין לי מילים, הרבה תאונות דרכים הן תחום אפור, אין אשם יחיד, יש טעויות שנגרמו משני הצדדים שהובילו להשתלשלות האירועים.
"פה זה לא המקרה", הוא הדגיש, "מדובר בשתי נערות שעמדו כחוק ברמזור אדום, ונהג שיכור שנסע במהירות מופרזת ולקח את אחותי ברגע. אני מאוד נסער מכיוון שאתמול השופט בבית המשפט השלום רצה לשחרר אותו למעצר בית תחת השגחת אביו - אותו אבא ששתה איתו ונתן לו לעלות על ההגה. לפני כמה חודשים הוא נתפס נוהג בשכרות ויש לו תיק פתוח בנושא. אם היו שוללים לו את הרישיון כבר אז, אחותי הייתה בחיים עכשיו. אני מבקש לא לחזור על אותה טעות פעמיים".
הנהג החשוד בבית המשפט, השבוע
(צילום: עמית הובר)
- קארין, את שומעת מה גרם למוות המיותר של מדלן. כאמא, מה את חושבת שצריך לקרות לנהג הפוגע?
"אני חושבת שבאמת צריך לסגור אותו, הוא מאוד מסוכן לציבור. מי שומר עליו? הוא יהיה סגור בתוך הבית, עם אבא שלו, והוא עוד פעם ישתה. מספיק שיברח לחמש דקות הוא יוכל להרוג מישהו. הוא מסוכן ולא צריך להיות בחוץ, לא עכשיו ולא בכלל. עד המשפט הוא חייב להיות סגור ולא בבית".
על מדלן סיפרה האם בכאב: "בת 17, עדיין לא התחילה לחיות. היא אהבה מאוד את החיים, בסרטונים רואים כמה שהיא אהבה לצחוק ואהבה חברים. כל כך הרבה חברים באו, אני אפילו לא מכירה את כולם. כולם אוהבים אותה ולכל אחד יש סרטונים איתה, אלפי סרטונים. היו לה תוכניות, היא רצתה להיות חוקרת במשטרה. בדיוק ישבנו וחשבנו על זה, מה היא צריכה ללמוד איפה, ורצינו להתייעץ. בגלל הקורונה לקח לנו יותר זמן, אבל היא בדיוק חשבה לחזור ללימודים והכוונה הייתה לא סתם ללכת ללימודים, אלא ללכת להשלים את ה-12 שנות לימוד כדי להתקבל למשטרה. זה היה החלום שלה".
האם סיפרה כי אף שמדלן נהגה "נכון וטוב", היא פחדה כשהיא קיבלה את הרישיון. "תמיד פחדתי, לא ממנה. אני רואה מה קורה בכבישים. אי אפשר להגיד שהיא נהגה מאוחר, השעה הייתה בערך 17:00, לא חשבתי על זה. בשעות מאוחרות יותר בערב או בלילה לא הייתי נותנת לה לצאת. בכלל, היא הייתה ילדה של בית. לא מסתובבת בחוץ. חברות היו באות אלינו או שהיא הייתה הולכת אליהן. היא לא הסתובבה בפארקים, לא עישנה, לא נגעה באלכוהול. החברים כולם טובים ונכונים. מה אפשר להגיד? סתם הלכה. ממש סתם. על כלום".
"היה לה המון פוטנציאל בכל כך הרבה תחומים", הוסיף האח דוד, "היא הייתה מאוד מוכשרת בציור, היא ציירה וזה היה נראה כאילו שזה צילום או שאפליקציה עשתה את זה. הייתה מציירת סלבס ומוכרת את הציורים. נפש של אמן. את מדלן לא נקבל חזרה, אני רק מקווה שלא יהיו עוד מקרים כאלה, שאף משפחה לא תצטרך לחוות את זה, שאף אח לא יצטרך לקבור את אחותו הקטנה", הוא המשיך.
"הנהג החשוד צריך לקבל עונש מקסימלי, 20 שנה על הריגה, ולא מעצר בית. זאת לא קלות דעת אלא הריגה. האדם הזה מתנהג ככה באופן סדרתי, זאת לא טעות של רגע, זה חינוך משפחתי, בעיה מהשורש. הוא צריך להיכלא כי אחרת הוא ייצא ויהרוג עוד מישהו. לאנשים כמותו אני אומר - תפסיקו לשתות ולנהוג. תפסיקו להקל ראש".
רותם הירשפלד שאיבד את אחיו בתאונה: "בתי המשפט רחמניים מדי"
(צילום: שחר גולדשטיין)
"לעלות על ההגה שיכור זה רצח, בתי המשפט רחמניים מדי"
רותם הירשפלד, שעל הנהג שפגע באחיו למוות לפני כעשר שנים נגזרו שש שנות מאסר, סיפר לאולפן ynet על היום ששינה את חייו - ועל עמדתו מול העונשים בעבירות הללו. "זה יום שאף אחד שנוגע לדבר לא יכול לשכוח, לא אני או המשפחה, לא הילדים של אחי. הוא נעלם מחיינו. הנהג הפוגע היה בכלא, יצא מהכלא, וממשיך בחייו. אני לא יודע מה איתו, זה גם לא מעניין. הוא גדע חיים של שתי משפחות, מנקודת מבטנו - הוא גדע לנו את קו החיים".
- יש להניח שאחד הדברים שמרגיזים אותך הוא העונשים הקלים מאוד יחסית שמקבלים הנהגים הפוגעים.
"בוודאי. כמו כל דבר בחיים יש את המקל והגזר, ענישה והרתעה. אבל ברגע שזה לא מספק, ברגע שמישהו עולה שיכור על כלי רכב - שיכול להיות מכונת רצח לכל דבר - ומחליט שהוא נוסע לבילוי או הביתה ומסוגל לקחת חיים של אנשים, וזה רצח.
ועל דבר כזה הענישה כיום היא נורא פשוטה. מישהו פורץ למישהו לבית ואדם בא ויורה בו ומקבל הרבה יותר מאשר מישהו שבאופן מודע עולה שיכור על הכביש, דורס אדם אחר, גומר את החיים שלו ושל המשפחה שלו ויוצא מזה עם עונש של שש שנים. בזמנו זה עוד נחשב חמור, אנשים היו מקבלים שנתיים, שלוש, אפילו פחות אחרי התנהגות טובה וכדומה. זה לא שזורקים אותם לצינוק והם לא רואים אור יום, אלא הם ממשיכים הלאה. אבל אחי לא ממשיך הלאה, גם לא המשפחה שלי".
- אתה חושש שבתי המשפט רחמניים מדי?
"כן. לגמרי. אין שיניים במערכת המשפט בישראל, אין ענישה מחמירה, אין עונשים מרתיעים באמת. אם למשל כל נהג שיכור שפוגע והורג אדם יישב בכלא 15-20 שנים אוטומטית אחרי שהוכח שהוא אשם, בלי עניין של התנהגות טובה ומשחקים, אנשים היו חושבים שבעים פעם אם לעלות להגה שיכורים או אפילו אחרי כוס אחת של בירה. לצערי הרב, מערכת המשפט בישראל מקלה מאוד בנושא".
