גנץ: "בכיינים, הצלנו את המדינה"
(צילום: קונטקט)
בפברואר 2015 סיים רב-אלוף בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל, לאחר ארבע שנים, ופינה את המשרד בקריה למחליפו גדי איזנקוט. גנץ, שהיה רמטכ"ל אהוד ופופולרי, נחשב כבר אז למי שלאחר תקופת הצינון יהיה התקווה החדשה של מחנה המרכז-שמאל בישראל.
ארבע שנים לאחר מכן, ולמשך כשנה של סחרור פוליטי שכמוהו לא ידעה ישראל, זה היה נראה מבטיח - אבל, כמו מניה חמה שאיבדה מערכה בבורסה, ההתרסקות שהגיעה לאחר מכן הייתה מהירה. הסקרים חוזים לו אמנם מפלה קשה בבחירות הקרובות, אך גנץ מבטיח להמשיך להילחם, ואמש (ג') בהצהרה לוחמנית למדי תקף את מתנגדיו והצהיר: "קראו לי מתאבד פוליטי. זה לא עניין אותי אז וזה לא מעניין אותי גם היום".
15 צפייה בגלריה
גנץ, הפורשים, המודחים - ואלה שבדרך החוצה
(צילום: מוטי קמחי, אבי מועלם, קובי קונקס, רמי זרנגר, חוסן לישראל)
ב-27 בדצמבר 2018, לאחר לחשושים רבים ושמועות שהחלו עם ההכרזה על בחירות לכנסת ה-21, רשם גנץ מפלגה חדשה בראשותו - "חוסן לישראל". במשך כחודש שעבר מאז גנץ לא דיבר ולא התראיין, למעט הופעה חד-פעמית מחוץ לביתו שבה הבטיח למפגינים דרוזים כי יתקן את חוק הלאום. הסקרים, בכל אופן, ניבאו לו הצלחה מרשימה - וב-29 בינואר הוא כבר הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות, ביקר בממלכתיות אופיינית את ראש הממשלה בנימין נתניהו והכריז על ריצה לראשות הממשלה. שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, הצטרף אליו.
בפברואר 2019, לאחר קריאות רבות לאיחוד במרכז, עמד גנץ וקרא ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד להצטרף אליו - וב-21 בפברואר, לקראת המועד האחרון להבאת הרשימות לריצה בבחירות, הכריזו השניים על הקמת כחול לבן ועל הצטרפותו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. הרשימה, שכללה שלושה רמטכ"לים ושורת בכירים במערכת הביטחון לשעבר, זכתה לכינוי "מפלגת הגנרלים" - והסקר הראשון חזה לה פער משמעותי ומבטיח על הליכוד. באותה תקופה, היו בטוחים במחנה המרכז-שמאל שהעתיד הקרוב ורוד מתמיד.
ההמשך נראה אחרת. כחול לבן, שרצה במתכונת שהוכרזה בפברואר 2019 במשך כ-13 חודשים, עברה בהם טלטלות שלא ידעו גם המפלגות הוותיקות ביותר בישראל במשך כל שנות קיומן. רוטציה, ביטול רוטציה, הדלפות מרובות, מתקפות חסרות רסן מצד הליכוד, טענות שגנץ "אינו שפוי", פריצה לטלפון, שכירת חברת חקירות, היפרדות מכוערת מאותה חברה, יועץ שהוקלט מלכלך על ראש המפלגה ועוד ועוד ועוד - כל אלה עברה הרשימה שבראשה עמד רמטכ"ל אהוב, ששנה בפוליטיקה חשפה אותו לגילויי שנאה שכמוהם לא הכיר ואיתם לא ידע להתמודד.
הבחירות הראשונות של הרשימה הצעירה הסתיימו בתחושה חמוצה - מצד אחד הישג חסר תקדים של 35 מנדטים, שווה ערך לליכוד, ומצד שני גוש מרכז-שמאל קטן שאינו מספיק להחלפת השלטון. אז נכנס לתמונה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהפתיע את כולם כשהחליט לא להצטרף לממשלה כל עוד החרדים לא יסכימו לוויתורים מרחיקי לכת. בליכוד היו צריכים לגרום לחבר כנסת אחד מכחול לבן לערוק כדי להקים ממשלה - אך אף אחד מאותם 35 נבחרים לא התפתה, והכנסת ה-21 התפזרה תוך חודשים ספורים ומבלי שהוקמה ממשלה חדשה.
בבחירות הבאות, לכנסת ה-22, כחול לבן נחלה הצלחה יחסית גדולה יותר - 33 מנדטים בלבד, אך אחד יותר מהליכוד. גוש המרכז-שמאל בראשותה עמד על 57 מנדטים, ויחד עם ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן היה לראשונה מזה שנים רוב למתנגדי נתניהו בכנסת. לאחר שהנשיא ראובן ריבלין הטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה וזה כשל, הוא הטיל את מלאכת ההרכבה על גנץ - הפעם הראשונה בשנים האחרונות שמתמודד שאינו נתניהו מקבל את המשימה.
למרות ההישג המרשים, חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר ממפלגת תל"ם של יעלון סירבו להצביע בעד ממשלה שתיתמך על-ידי הרשימה המשותפת, וגם ליברמן לא שש למהלך. נתניהו עוד הציע ממשלת אחדות שבמסגרתה יכהן כראש ממשלה במשך שלושה חודשים - אך לפיד עמד על כך שאין לסמוך עליו, וגנץ כשל במשימת הרכבת הממשלה.
תחילת הסוף
בבחירות לכנסת ה-23 ניכרו סימני העצבנות והעייפות בכחול לבן, ואף נרשמה עריקה ראשונה - חבר הכנסת גדי יברקן נטש וחבר לליכוד. ההדלפות שאפיינו את המפלגה מראשית הקמתה הלכו והתגברו, והגיעו לשיאן כאשר היועץ ישראל בכר הוקלט טוען ש"גנץ מהווה סכנה לביטחון המדינה". ההקלטה, שפורסמה ימים ספורים לפני הבחירות, הביכה את כחול לבן והובילה למתקפות נגד נתניהו, שהוקלט לכאורה "מבשל" את ההקלטה עם הרב חבורה. בהמשך הבהיר בכר את כוונותיו וטען שהיה קורבן למניפולציות - אך האפקט כבר נעשה.
תוצאות הבחירות השלישיות סימנו את תחילת הסוף של כחול לבן. מחנה המרכז-שמאל עמד על 55 מנדטים ללא ליברמן, וכחול לבן קיבלה 33 מנדטים בלבד - שלושה פחות מהליכוד. בשלב מסוים עוד היה נראה שליברמן מוכן להיכנס לממשלה שתיתמך מבחוץ על-ידי הרשימה המשותפת, ולו רק כדי שנתניהו יעזוב - אך עזיבתה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס את הגוש, לצד סירובם של האוזר והנדל לתמוך בממשלה כזו, סתמה את הגולל על המהלך. כל אלה לוו ברטוריקה חריפה מצד נתניהו והליכוד, שטענו כי הקמת ממשלה בתמיכת קולות הערבים מהווה "סכנה קיומית" - ובצל מה שהיה נראה כניצחון על הקורונה, הליכוד המריא בסקרים וגוש הימין חצה בהם את רף 60 המנדטים הדרושים להקמת ממשלה.
ביש עתיד דחפו לאסטרטגיה חדשה, שבמסגרתה היה אמור חבר הכנסת מאיר כהן להתמנות ליו"ר הכנסת ולקדם חוקים נגד כהונה נוספת של נתניהו. אז, לפי התוכנית, כחול לבן הייתה אמורה להיכנס למו"מ על ממשלת אחדות מעמדת כוח. גנץ, מנגד, חשב שהתוכנית הזו לא ישימה, ושהחוקים הפרסונליים לא יעברו את מבחן בג"ץ. בליכוד הבהירו מצידם שלא יסכימו לשבת בממשלה אם יעברו חוקים שיפסלו את נתניהו מלכהן כראש ממשלה.
הגרסאות על שרשרת האירועים שהובילה למה שקרה אחר כך חלוקות, אך השורה התחתונה ברורה - גנץ נבחר ליו"ר הכנסת בתמיכת הליכוד כדי לקיים מו"מ לממשלת אחדות, וכחול לבן התפרקה. הלכלוכים שהיו עד כה מתחת לפני השטח החלו לעלות, והרשימה שהייתה התקווה של יותר ממיליון מצביעים במשך שלוש מערכות בחירות הפכה לרסיסי מפלגות. יש עתיד ותל"ם התפצלו לסיעה משלהם, הנדל והאוזר הקימו את סיעת "דרך ארץ" וגנץ נשאר לעמוד בראש סיעה בת 15 ח"כים בלבד (19 יחד עם הנדל, האוזר, איציק שמולי ועמיר פרץ).
גנץ עולה להתקפה
בהתחלה עוד התפלגו המנדטים של כחול לבן בסקרים כמעט שווה בשווה בין יש עתיד לכחול לבן, אך ככל שהתארכה כהונת הממשלה כך צללו המנדטים של גנץ בסקרים, עד שהגיעו למספר חד-ספרתי. הסדקים הראשונים במפלגה החלו לאחר שהתברר שבליכוד לא מתכוונים להעביר תקציב דו-שנתי כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני, אלא תקציב חד-שנתי בלבד, שיאפשר את פיזור הכנסת ללא קיום הרוטציה עד למרץ 2021.
בתחילת חודש אוקטובר התפטר שר התיירות אסף זמיר מתפקידו כשר, תוך שהוא מבקר בחריפות את נתניהו, אך עוד הצהיר שיישאר חבר בכחול לבן. חודשיים לאחר מכן, יחד עם מיקי חיימוביץ' ורם שפע, הוא הצביע נגד הצעת חוק שנועדה לאפשר לממשלה כמה ימים נוספים לפתור את הבעיות הפנימיות שבה ואולי למנוע הליכה לבחירות. השלושה, שהמתינו מחוץ למליאת הכנסת והצטרפו רק בקריאה האחרונה, הפרו בכך את עמדת כחול לבן והובילו, ככל הנראה, להתרסקות המפלגה בבחירות.
לאחר ההכרזה על הבחירות נודע כי גם שר החוץ גבי אשכנזי, מבכירי המפלגה, שוקל את המשך דרכו - והוא צפוי להודיע בקרוב על עזיבה. שר המשפטים, אבי ניסנקורן, הודיע אתמול במפתיע על חבירה למפלגת "הישראלים" שבראשות רון חולדאי - והוביל לתגובות נזעמות מצד כחול לבן, שתקפו את ניסנקורן וקראו לחולדאי "לשמור על הגב". גם חברת הכנסת עינב קאבלה הצטרפה לחולדאי, ואילו מיכל קוטלר-וונש פרשה.
למרות הכל, גנץ הודיע אמש שירוץ בבחירות - למרות הפרישות שעוד צפויות ולמרות הסקרים הלא מעודדים. בנאום תקיף שכמוהו עוד לא נראה מצידו, טען גנץ שכחול לבן "הצילה את המדינה", פנה למבקריו ותקף: "לכל הבכיינים והפחדנים, הגיעה העת להתעמת עם העובדות. בזמן שישבתם והקלדתם מנעתי את סגירת בתי המשפט. בזמן שצייצתם דאגתי שתוכלו להפגין - גם נגדי. בזמן שישנתם שמרתי על העליונות הביטחונית של מדינת ישראל. בזמן שנתתם טיפים מהיציע, הכפלתי פי 10 את מערך הבדיקות. בזמן שעשיתם חישובים פוליטיים, עשיתי רק את החשבון של אזרחי המדינה".
"נלחמתי נגד סגרים מוגזמים משיקולים פוליטיים", הוסיף גנץ. "הצלנו את הדמוקרטיה במקום שבו ראש הממשלה מונע לפעמים משיקולים זרים". לאחר מכן קרא גנץ: "עד לבחירות נשמור על הממשלה מבפנים, ואחריהן תהיה פה ברית של שותפות נגד נתניהו - ברית שותפות למען מדינת ישראל".
גנץ הכריז: "כחול לבן בראשותי תהיה חלק מוביל בתהליכי התיקון. כפי שידענו להציל את ישראל מנתניהו, נדע לנווט אותה לחוף מבטחים. האנרגיה שלי לא נפגעת מההתקפות שאני סופג. אני משרת את כולם, קם בבוקר בשביל זה והולך לישון מעט בלילה בשביל זה. אני קם מחדש כל בוקר בשנתיים האחרונות, שבאו אחרי 40 שנה שקדמו להן".
פורסם לראשונה: 23:15, 29.12.20
