יואב קיש, סגן שר הבריאות, כנראה מתעניין מאוד בשוק האלכוהול המקומי. עד כדי כך שבתחילת 2016, חודשים ספורים לאחר שנבחר לראשונה לכנסת ברשימת הליכוד, פנה קיש למרכז המחקר והמידע של הכנסת והזמין ממנו מחקר כלכלי מקיף על השפעת שינוי שיטת מיסוי האלכוהול על צריכת משקאות חריפים בישראל. נושא מיסוי האלכוהול כלל לא היה אז על שולחן הממשלה או הכנסת. קיש גם לא היה חבר אז בוועדה כלשהי בכנסת שאמורה לעסוק בנושא זה. ובכל זאת, הוא הזמין מחקר נרחב על הנושא, שעלותו עשרות אלפי שקלים ועשויה להגיע גם למאות אלפי שקלים מכספי הציבור.
מה שקיש לא גילה באותו מועד הוא שלחברו איש העסקים ד"ר יוסי גולד, פעיל ליכוד ואחד התורמים המרכזיים שלו בפריימריז, היה עניין אישי מובהק בנושא. גולד הוא בעל השליטה (84%) ב"יקבי גולד", יצרנית מותג "עלית הארק" הגדול והנמכר בישראל. לחברה שלו בהחלט היה אינטרס בנתונים עדכניים ובמידע שאסף מרכז המחקר של הכנסת.
המחקר הושלם ופורסם ב־21 בפברואר 2016, והצביע על ירידה חדה של עשרות אחוזים במכירות ערק ו־וודקה, מוצר נוסף שמייצרת "יקבי גולד" במפעלה בטירת כרמל. הירידה היתה תולדה של הרפורמה במיסוי שהעביר שר האוצר יאיר לפיד שלוש שנים קודם לכן.
יום אחד בלבד לאחר פרסום המחקר, ב־22 בפברואר, הגישה "יקבי גולד" לבית המשפט המחוזי מרכז הודעת עדכון מטעמה במסגרת תביעה ייצוגית שהתנהלה נגדה. הנתונים שמסרה לבית המשפט באותה הודעת עדכון היו דומים לאלה שהגיע אליהם מרכז המחקר של הכנסת. "על רקע נפילה חדה בביקוש למשקאות אלכוהוליים חריפים מתוצרת הארץ, שחלה בעקבות הרפורמה במיסוי עליהם", כתבה גולד בהודעה, וביקשה לדחות בכמה חודשים מתן הטבה ללקוחותיה בהיקף של 1.2 מיליון שקל, שעליה התחייבה במסגרת הסדר פשרה.
ערק מפורסם, בעלים חשאי
יקבי גולד מחזיקה, לפי הערכות, בנתח של כ־80% משוק הערק בזכות המותג הוותיק והמוכר שלה "עלית הארק", שמכונה בקרב חובבי המשקה "ערק איילים" בשל הציור שמתנוסס על התווית שלו. אבל ככל שהמותג מפורסם, כך האיש שמאחוריו חשאי. גולד (57) הוא איש עסקים דיסקרטי שחי בצפון תל אביב. רוב לקוחותיו מעולם לא פגשו אותו. זה 13 שנה הוא מנהל את המפעל שירש מאביו שלמה, דור שביעי למשפחה שמחזיקה את נוסחת הערק הסודית מאז שהמפעל הוקם ב־1824, אז עלו האבות המייסדים מרוסיה.
הקשר בין גולד לקיש התהדק סביב הפריימריז לליכוד לקראת הכנסת ה־20, שנערכו בסוף דצמבר 2014. גולד תרם באותו חודש לקיש סכום של 9,500 שקל – התרומה הגבוהה ביותר מבין התורמים החיצוניים שגייס קיש, שהיוותה יותר מרבע מסכום של 35 אלף שקל שגייס קיש מתורמים חיצוניים. הכסף סייע, וקיש צלח את הפריימריז בהצלחה ושובץ במקום ה־19 ברשימת הליכוד.
בבחירות שנערכו במרץ 2015 נבחר קיש לכנסת ה־20. בתחילת 2016 פנה למרכז המחקר של הכנסת והזמין את העבודה הכלכלית, שבה ביקש "תיאור וניתוח ההשפעה של שינוי שיטת המיסוי על דפוסי הצריכה בשוק משקאות האלכוהול" (ח”כ רשאי להזמין עד 3 מחקרים בו־זמנית).
מחקר כזה מחייב העסקת עובדים במשך שבועות, והוא דורש גישה ועיבוד של נתונים ממשלתיים ונתוני רשות המסים שאינם חשופים לגורמים פרטיים. לאור מורכבות המחקר, כך נכתב בו, הוזמן בעבורו ניתוח מיוחד מחברת סטורנקסט, המתמחה באיסוף נתוני מכירות וניתוח שלהם. מדובר, בין היתר, בניתוח ספציפי של ההשפעה על מכירת משקאות משכרים עתירי אלכוהול: ערק, וודקה, וויסקי וברנדי בשנים 2015-2009.
המחקר של הכנסת הראה ירידה חדה של כ־44% במכירות של משקאות אניס (ערק) ושל כ־48% במכירות הוודקה מרגע שהחל יישום הרפורמה (2010) ועד השלמתה (2015). המשמעות היא שהרפורמה חתכה כמעט מחצית מהמכירות של יקבי גולד.
קיש אינו מסביר את העיתוי
חברי כנסת נוהגים להזמין מחקרים מקיפים ויקרים כאלה לקראת הגשת הצעות חוק או דיונים בוועדות הכנסת שקשורים לנושא המחקר. אבל קיש לא הגיש הצעת חוק בנושא, וממילא באותה עת לא נערכו בכנסת דיונים ברפורמה שנחקקה 3 שנים קודם. קיש גם לא השיב לשאלת "כלכליסט" מה הניע אותו ליזום מחקר בנושא שלחברו האישי, התורם שלו וחבר מפלגת הליכוד, יש עניין אישי בו.
הוא ציין רק כי ביקש להעריך את הצלחת או כישלון הרפורמה, בלי להבהיר מדוע דווקא באותו זמן או האם שקל להגיש הצעה לתיקון החוק (ראו תגובה בהמשך). בעת הזמנת המחקר קיש גם לא חשף בפני מוסדות הכנסת - ועדת האתיקה או היועץ המשפטי שלה – את קשריו עם גולד ואת ניגוד העניינים לכאורה שהיה נתון בו.
בתגובה לפניית "כלכליסט" טען שלא מדובר בניגוד עניינים ושלא חלה עליו חובה לגלות לכנסת על קשריו עם גולד והעניין האישי במחקר. בין היתר טען, על בסיס סעיף 6 של תקנון האתיקה של חברי הכנסת, כי גילוי בעניין אישי יש לתת רק בדיון או בהצבעה בכנסת או בוועדותיה.
אלא שפרק ה"הגבלות בעניינים אישיים" אומר דבר נוסף: לפי סעיף 5 (ב) "ח"כ לא ייזום דבר שיש לו בו עניין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה כזאת". הזמנת מחקר כלכלי מהכנסת עשויה בהחלט להיחשב כ"ייזום דבר שיש לו בו עניין אישי".
בנוסף, סעיף 5 (א) לתקנון קובע כי "לא יהיה לח"כ במילוי תפקידו עניין אישי, ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כח"כ לבין עניינו האישי". גם כאן הפרשנות המקלה של קיש רחוקה מלהיות היחידה האפשרית.
לגולד יש המלצה מנתניהו
ייתכן שכל המעורבות התמוהה של קיש בנושא שלחברו יש עניין אישי בו לא היתה מתגלה לולא התמנה בממשלה הנוכחית לסגן שר הבריאות. לאחר המינוי נדרש למלא שאלון לאיתור ניגודי עניינים, ובהסדר הסופי שפרסם משרד המשפטים בשבוע שעבר נכתב כי קיש נמצא "בקשרי חברות עם אדם העוסק בייצור אלכוהול אשר בבעלותו חברה העוסקת בייצור אלכוהול ובאספקת שירותים נוספים הקשורים ביינות".
לאור האחריות של משרד הבריאות על אסדרה בפרסום משקאות חריפים ומניעת מכירת אלכוהול מזויף, כך נכתב בהסדר, נאסר על קיש להיות מעורב בנושאים שיש להם זיקה לעסקי האלכוהול של חברו. אגב, שמו של החבר של קיש והחברה שבבעלותו הושחרו בהסדר ניגוד העניינים.
גם לאחר פניית "כלכליסט" סירב קיש לחשוף את שמו של האיש ומסר תחילה כי "מדובר במידע אישי ובשל צנעת הפרט הוא הושחר". אך ממידע שהגיע לידי העיתון עלה כי החבר הוא יוסי גולד. מה חיפש התורם גולד בפריימריז של הליכוד? לפי עדות שנתן לימים (מאי 2017) בבית משפט השלום בחיפה, במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו בגין מותו של פועל בתאונת עבודה במפעל בטירת כרמל, סיפר גולד שהוא חבר ליכוד עשרות שנים. גולד, רופא צבאי בצנחנים לשעבר, הציג באותו הליך את התואר שקיבל באוניברסיטה בחו"ל כשסיים גם לימודי מינהל עסקים.
"את ההמלצה ללימודים האלה כתב לי לפני 20 שנה מי שהוא היום ראש הממשלה (בנימין נתניהו – ת"ג)", העיד גולד. "הוא לא כתב לי את זה בגלל קשר משפחתי או היכרות אחרת, אלא בעקבות פעילות שהיתה לי כבר לפני 20 שנה במסגרת פוליטית זו. אני שנים רבות חבר מפלגת הליכוד. יש לי בפירוש אג'נדה מאוד סדורה בנושא הפוליטי.
"אני מאמין שראוי לאדם להיכנס למערכת הפוליטית אחרי שנתמלאו תנאים מסוימים בחיים האישיים שלו, הכלכליים שלו ובפתרונות שהוא יכול להציע. במסגרת חוג החברים הקרוב שלי יש אי אילו אנשים העוסקים בתחום זה. התחלנו פחות או יותר יחד. כוונתי להיות חלק מן המפלגה, אני לא רוצה להיתלות באילנות גבוהים", הוסיף גולד.
סגן השר יואב קיש מסר בתגובה: "בקשת המידע הייתה על מנת להעריך את הצלחת או כישלון הרפורמה במיסוי בשוק האלכוהול. במקרה זה, כמו בכל המקרים בכהונתי בכנסת, פעלתי לפי כל הדרישות וההנחיות בנוגע לניגוד עניינים. יש להדגיש שלא קיימת שום דרישה במקרה זה לפנות לוועדת אתיקה, וכל חיבור לדרישה שכזו הוא שגוי ומטעה. במידה שהייתי מעורב בתיקון חקיקה או הצבעה בוועדה, אזי הייתי מחויב בגילוי נאות לוועדה. כל זה לא רלבנטי למקרה. במקרה של בקשת מידע ממרכז המחקר אין שום צורך לפנות לוועדת האתיקה".
יוסי גולד סירב להתייחס לשאלות על טיב קשריו והיכרותו עם קיש, וציין: "לתרום עדיין מותר".
