גם אחרי שתי תקופות סגר, מספר הולכי הרגל שנהרגו בכבישים מתחילת השנה נותר זהה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, בקרב האוכלוסייה המבוגרת חלה עלייה מטרידה. דו"ח חדש של עמותת אור ירוק, שמסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2017-2019, בחן את שיעור הנפגעים וההרוגים בתאונות הדרכים ברחבי הארץ, כמו גם את הערים המסוכנות ביותר להולכי הרגל.
לפי הדו"ח, הנפגעים העיקריים הם בני 65 ומעלה. על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת 2020 נהרגו 73 הולכי רגל, מתוכם 33 בני 65 ומעלה. בנוסף, מתחילת השנה נהרגו 260 בני אדם בתאונות דרכים. לשם השוואה, באותה תקופה אשתקד עמד מספר ההרוגים בכבישים על 287 בני אדם. מדובר על ירידה בשיעור של 9%. עיקר הירידה במספר התאונות היא בכבישים הבינעירוניים. עם זאת, בתוך הערים חלה דווקא עלייה בתאונות הדרכים - בשיעור של 12%.
על רקע הנתונים הקשים והסכנה להולכי הרגל בערים, הדו"ח שהוכן באור ירוק על סמך נתוני הלמ"ס בשנים 2017-2019 בדק את הערים הגדולות בישראל (מעל 50 אלף תושבים). מהדו"ח עולה כי בשנים הללו שיעור הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים מתוך כלל הנפגעים בערים עמד על 23.2%.
לפי הדו"ח, בתל אביב נפגעו הכי הרבה תושבים ביחס לגודל האוכלוסייה - 2.6 לכל אלף תושבים. עם זאת, את תל אביב גודשים מדי יום מאות אלפי אנשים שאינם תושבי העיר ולכן כשבודקים את שיעור הולכי הרגל מכלל הנפגעים - מתקבל שיעור של 23.9%, לא רחוק מהממוצע הארצי.
לפי הדו"ח, העיר הבטוחה ביותר להולכי רגל היא מודיעין-מכבים-רעות, שם פחות מ-11% מהנפגעים היו הולכי רגל ו-0.3 מכל אלף תושבים נפגעו כהולכי רגל בתאונות דרכים בעיר. שיעור דומה נרשם גם בנצרת, שם נפגעו 0.4 מכל אלף תושבים כהולכי רגל בתאונות דרכים.
כמו כן, לפי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, ב-2019 התרחשו 8,675 תאונות דרכים בערים ו-13,201 בני אדם נפגעו בהן כש-9% מהם נפצעו קשה ואחוז אחד מתוכם נהרגו. לפי הנתונים שפורסמו בשנתון 3,305 הולכי רגל נפגעו בשנת 2019 בתאונות דרכים; מדובר על עלייה משנת 2018 שבה נפגעו 3,124 הולכי רגל. לפי המשטרה, הסיבה המרכזית לתאונות הדרכים היא אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל (70% מתאונות הדרכים נגרמו בשל כך). רק 10% מהתאונות נגרמו בשל התנהגות הולך הרגל, 3% בעקבות אי-ציות לרמזור ושיעור דומה בעקבות נסיעה לאחור. אחוז מהתאונות נגרם בעקבות מהירות מופרזת ו-13% מסיבות אחרות.
במדינות רבות בעולם התאימו את התשתיות ברחובות כך שיגנו על הולכי הרגל, כמו האטת מהירות הנסיעה בחוק ובשינויים גאומטריים בכבישים לרבות מפרצונים, פסי האטה, הגבהת מדרכות וכו'. כמו כן, מדינות רבות אף אימצו חזון לאפס הרוגים בערים בתכניות הוליסטיות שבמסגרתן לצד השינויים הגיאומטרים בכבישים, ניתן דגש על תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים, פעולות חינוך ועוד. בתקופת הקורונה, בערים רבות האטו את מהירות הנסיעה וצמצמו נתיבי תנועה כדי לפתח שבילי אופניים ומרחבים שונים להולכי הרגל.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר כי "הקורונה משנה סדרי עולם ויותר ויותר מדינות מעודדות אנשים ללכת ברגל. זה בריא, זה חסכוני וזה גם תורם לצמצום תאונות הדרכים. בישראל לא רק שלא מתחשבים בהולכי הרגל, אלא מסוכן ללכת ברגל. רוב הולכי הרגל נפגעים בתחום העירוני". לדברי קיטה, "מעברי החצייה הם המקומות שבהם נפגעים הכי הרבה הולכי רגל".
קיטה הוסיף כי "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים ללחוץ על ראשי הערים למפות את הרחובות האדומים והמסוכנים להולכי הרגל, לשפר בהם את התשתית כך שתגן על הולכי הרגל. במקביל, יש להגביר את האכיפה והנראות המשטרתית באותם רחובות מרובי נפגעים.
"שיפור תשתיות עירוניות על ידי ריסון ומיתון תנועה, נוכחות משטרתית גבוהה יותר והגברת ההסברה בקרב הולכי הרגל והנהגים יובילו לצמצום היפגעותם של הולכי רגל ולמעשה יכולים לעשות את הבדל בין חיים ומוות. הכי קל להאשים את הגורם האנושי אבל התוצאות מראות שהאסטרטגיה הזאת נכשלה. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להאשים את הולכי הרגל, תתחיל לקחת אחריות ולהתאים את התשתית גם עבורם".