בסתיו 2018 התכנסו, באופן יוצא דופן, בבית הארחה של קיבוץ קטן בשפלה, סגני מפקדי יחידות העילית של צה"ל. סגני מפקדי סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ושלדג, כונסו למפגש פסגה נדיר במשך שלוש יממות רצופות, בין בתיו הפסטורליים של קיבוץ עין צורים.
לצדם יועצת ארגונית, וראש הצוות תא"ל איתי וירוב. הקצין הבכיר היה אז בין תפקידים, בדרכו לקבל דרגת אלוף. הם שוחחו עם כ-20 לוחמים וקצינים מיחידת אגוז, בהווה ובעשור האחרון. היו שם חיילי מסלול צעירים, מפקדי צוותים (מפק"צים) מנוסים ומילואימניקים. על הפרק: שאלת ייעוד אגוז, יחידה שהשתייכה בעבר לחטיבת גולני וזוהתה עם לחימת הגרילה ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
בפועל, כלפי הציבור, הם היו אמורים לדון ולעסוק בנושא אחר לגמרי, טעון, רגיש ומביך. 50 ק"מ צפונה משם, בבית החולים שיבא, החל עילי חיות במסע ארוך ומפרך בטיפול השיקומי מפציעתו הקשה באימון של יחידתו מגלן, כחודשיים קודם לכן, כשקפץ מהאמר.
עילי חיות בעת שיקומו, מאי 2020
עילי עודכן, כמו הציבור הישראלי, שהרמטכ"ל דאז, רא"ל גדי איזנקוט, הורה להקים ועדת בדיקה בראשות תא"ל וירוב, לבדוק ולמנוע אירועים דומים נוספים ביחידות המובחרות בצה"ל. יחידות שבחסות פעילותן במחשכים, שגרת יומם הסמויה, הרחוקה מהעין המפקחת ותחת לא מעט אגו, אירעו פציעות מיותרות, אסונות קשים ותקריות בטיחות שרובן הוסתרו, גם בתוך הצבא.
כעת ynet חושף את מה שחיות והציבור הישראלי לא ידעו: ועדת וירוב שצה"ל מינה נמנעה מלטפל ולבדוק הישנות מקרים כמו זה של עילי חיות. בסביבת הלוחם דרשו כבר בשלב מוקדם כי תיפתח חקירת מצ"ח לנוכח סימנים לטיוח. בצבא נמנעו מכך, באור ירוק מהפצ"ר אלוף שרון אפק.
מלבד התחקיר ביחידה, הוקמה ועדת הבדיקה של וירוב, ללא חקירה פלילית, ואולי בתקווה להשתיק באמצעותה את קולות הביקורת שדרשו חקירה שתקבע צעדים למניעת אירועים דומים. חקירת מצ"ח נפתחה לבסוף באיחור של שנה וחצי, כשהראיות התקררו והעדויות נשחקו. גם זה קרה בעקבות לחץ משפחת חיות וסדרת כתבות של יוסי יהושוע ב"ידיעות אחרונות".
בפועל, וירוב ובכירי יחידות העילית כלל לא עסקו בכך, בניגוד למנדט הפומבי שניתן להם. סגן הרמטכ"ל בעת כינון הוועדה, אז אלוף אביב כוכבי, הוא כידוע ראש המטה הכללי שקיבל את הדו"ח הסופי – רב אלוף אביב כוכבי.
"בעקבות פציעתו הקשה של לוחם מגלן ופציעתו הבינונית של לוחם היחידה באימון קרב מגע, מונה צוות תחקור בראשות תא"ל וירוב, שיבחן פיקודית את ההתנהלות הנורמטיבית ביחידה", נכתב בהודעת צה"ל זמן קצר לאחר פציעתו של חיות, שנדרש לקפוץ מג'יפ לעבר שיח קוצני, כחלק ממסורת ארוכת שנים ביחידה המובחרת. "האירועים יתוחקרו באופן מעמיק והלקחים יופקו".
ועדת וירוב סיימה את עבודתה ודובר צה"ל פרסם גם על כך הודעה, באפריל 2019: "אתמול הוצגו לרמטכ"ל כוכבי ממצאי הוועדה לבחינת ההתנהלות הנורמטיבית בשגרה ביחידות המובחרות והמיוחדות בראשות אלוף וירוב... הוועדה מצאה פערים בנורמות השגרה ביחידות המתבטאים בחלק מסדרות האימונים וההכשרה ובהם פער שנובע מהכשרת מפקדי הצוותים ביחידות. הוועדה החליטה על המלצות שישולבו במסגרת הקמת בי"ס לחטיבת הקומנדו".
ב-2019 טען דובר צה"ל: "לרמטכ"ל כוכבי הוצגו ממצאי הוועדה לבחינת ההתנהלות הנורמטיבית בשגרה ביחידות המובחרות והמיוחדות בראשות אלוף וירוב... הוועדה מצאה פערים בנורמות השגרה ביחידות המתבטאים בחלק מסדרות האימונים וההכשרה, ובהם הפער שנובע מהכשרת מפקדי הצוותים ביחידות"
לפי ההודעה, ניתן דגש על יסודות הבטיחות באשר הם. הכל, כך הוצג, בראי שורת התקריות הקשות שנבעו מנורמות פסולות. אחת מאלה הובילו גם למותו מפליטת כדור של לוחם דובדבן שחר סטרוג, ב-2018.
בפועל, ועדת וירוב העדיפה ללכת לכיוונים אחרים לגמרי. ynet פנה לצה"ל לפני שלושה חודשים, במסגרת חוק חופש המידע, בדרישה לקבל את הדו"ח, שעסק, לכאורה, בטיפול בנורמות הפסולות של היחידות המובחרות. בצה"ל סירבו בטענה שהדו"ח סודי. זאת אף שאירועי "תרבות רעה" ומסורות בעייתיות לא אמורות להיחשב כמידע מסווג או סוד צבאי.
העמקת הבדיקה העלתה מה שיכול להיות חלק מהסיבות לסירוב לחשוף מידע. בצה"ל מתעקשים שכן הוקדש חלק קטן מהדו"ח לנושא הנורמות הפסולות ביחידות המובחרות, אולם קצינים בכירים שהיו מעורבים בוועדה גרסו אחרת לגמרי. לדבריהם, ועדת וירוב לא עסקה בנושא. סימני השאלה העולים מחזקים את טענות הלוחם ומשפחתו לטיוח, שיצא מזמן מכותלי היחידה, והגיע לצמרת צה"ל, המסרב להציג גם את החלק בדו"ח שלטענתו כן יש בו התייחסות לכך.
חלק מהמלצות וירוב כלל לא יושמו
"הדו"ח לבחינת היחידות המיוחדות". זה השם שניתן בוועדה לחוברת בת יותר מ-50 עמודים שהוגשה לרא"ל כוכבי, שקיבל אותה ככתבה וכלשונה, והורה לאמץ את מסקנותיה ולבצע שורת ביקורות בנושא. סבב המפגשים הראשון נערך כאמור עם לוחמי יחידת אגוז, ובהמשך עם יחידות נוספות מחטיבת הקומנדו, אך ללא השלמה עם קצינים וחיילי הווה ועבר ביחידות עילית אחרות.
אגוז היא יחידה מובחרת שלוחמיה בלטו בפעילות מבצעית בכל הגזרות, אך גם בה נרשמו מסורות אלימות. ב-2013 הודחו חמישה קצינים ולוחמים כשחלקם צילמו "טקס" מריחת צואה על לוחם. אירועים אלה כלל לא עלו או קיבלו ביטוי טיפולי במפגשי צוות הבדיקה של וירוב. טוויסט בפעילות הוועדה גרם לה לעסוק בנושא אחר, שהוא אכן מסווג: ייעוד היחידות המובחרות בשגרה ובמלחמה.
5 צפייה בגלריה
תרגיל משותף של חיל האוויר ויחידת ״אגוז״ בשיתוף צבא קפריסין, בשנה שעברה
(צילום: דובר צה"ל)
בייעוד היחידה, הסבירו בצבא, לא היה דיון מטכ"לי מאז יציאת כוחות צה"ל מדרום לבנון. ביחידות אחרות, גילתה ועדת וירוב, היה בלבול בנושא, בין מלחמה בלבנון למבצע בעזה, בין תעסוקות מבצעיות ממושכות ליחידות אלה בגזרות הביטחון השוטף (בט"ש), למסלולי ההכשרה הארוכים. 'כשאין אין תשובה ברורה אפילו לשאלה על מנת מה היחידה קיימת, אז קל להתברבר', הבינו בוועדה.
מדובר בנושא חשוב, אך כוועדה שתפקידה לעשות חריש עמוק בתרבויות קלוקלות ביחידות סודיות, לחשוף מורסות נורמטיביות ולפוצץ אותן? "עיסוק רציני בייעוד של יחידות אפשר לעשות בעבודת מטה מסודרת. זו עבודה של שנה-שנה וחצי, ובלי להשתמש באירוע עילי חיות כתירוץ", הסביר קצין בכיר לשעבר בצה"ל, שהופתע לשמוע על העיסוק הממשי של הוועדה. ל-ynet נודע שרק חלק מההמלצות מומשו. בצה"ל יש מי שנותן קרדיט להמלצותיה להקמת בי"ס לקומנדו במתקן אדם. אך ההחלטה התקבלה חודשים לפני האסון ביוזמת איזנקוט.
החלק של איזנקוט – וה"בלגן הבלתי נגמר" בייעוד היחידות המובחרות
אלוף וירוב עצמו נפגש עם חיות מספר פעמים בשבועות שאחרי הפציעה ולאחר שקרא את תחקירי האירוע שנערכו באוגדה 98, וחש שאין מה לבדוק יותר. הוא סבר שהצעדים שננקטו מספיקים. מדוע אם כך הרמטכ"ל דאז איזנקוט לא פיקח על עבודת הוועדה שדרש להקים? בסביבת הרמטכ"ל הקודם מסבירים כי בשיא עבודת הוועדה, בחודשים האחרונים של 2018 והראשונים של 2019, איזנקוט עסק בעיקר במבצע "מגן צפוני", לחשיפת והשמדת מנהרות חיזבאללה.
עוד בטרם הוועדה סיימה מלאכתה, איזנקוט השתחרר מצה"ל. מי שקיבל את הדו"ח היה כבר הרמטכ"ל כוכבי. "מצאתי שהתחקירים שבוצעו לארבעה אירועים ביחידות הקומנדו, בהם של עילי חיות, היו נוקבים ואמינים, כך גם הפקת הלקחים", הבהיר וירוב לרמטכ"ל, ופרס לאורך עשרות עמודים את הפערים בין ייעודי היחידות הללו לאימונים ולהכשרות.
הוועדה ניסתה אפוא לפצח את ה-DNA של היחידות המובחרות, להכיר אותן לעומק, לעתים טוב יותר ממפקדיהן. ככל שנקפו ארבע ה"פנימיות" שקיימה הועדה, כך נמצא עוד ועוד מה שהוגדר כ"בלגן בלתי נגמר" בייעוד היחידות המובחרות. וירוב נפגש כחלק מעבודת הבדיקה עם קצינים ולוחמים ביחידות עילית דומות בצבא האמריקני והבריטי, והתעמק בהגדרת המונח 'קומנדו'.
הוועדה מצאה שאגוז פיתחה זהות עצמית של עבודה קשה, והתפארה בכך: מסעות ארוכים, שבועות מלחמה מתישים, נשיאת משקלים חריגים, לא תמיד בצדק. בדובדבן התגאו בזמינות המיידית, כ"יחידה שאף פעם לא אומרת לא להקפצה", ולא משנה מה מצבה או מה היא עושה.
הוועדה גילתה סוד עקום: ליחידות המובחרות יש מספר בתי ספר ללימוד ערבית ולהסתערבות וגם לניווט, במצב שיוצר כפילויות והיעדר פיקוח. בבסיסי אימון חטיבתיים, למשל בצנחנים או בנח"ל, או בבתי הספר של ההנדסה הקרבית והשריון, אין דברים כאלה: האימונים בהם יותר 'ממושטרים'. לוחמים שהתראיינו לוועדה העידו ש"מעולם לא שאלו אותנו למה אנו קיימים".
"הצוות של וירוב לא בא לחפש ראשים או למצוא זובורים"
וירוב המליץ למשל לקחת את שיטת ההכשרה הפיקודית המדויקת משייטת 13 ליחידות מובחרות אחרות, עם מומחי תוכן ליכולות ספציפיות, בתוך צוותי הלחימה.
"הוועדה לא חיפשה ולא מצאה נורמות פסולות, וגם לא באה לחפש ראשים אלא לצייר תמונה של מה קורה ביחידות האלה", הודו בצבא. "היה בלבול גדול ביחידות האלה שמתחיל להסתדר, עם תרגילים משולבים ומפקדים אחידים וקומות גג שהיו חסרות. הוועדה לא באה לחפש זובורים או התעללויות בחיילים צעירים. מניעת 'עילי חיות הבא' לא קשורה לעבודת הוועדה. תכלית הועדה לא היה לעסוק בתת תרבויות, לעיתים עברייניות, שהתפתחו בצבא".
תרגיל יחידת אגוז, בשנה שעברה
מצה"ל נמסר בתגובה לכתבה: באוגוסט 2018 מונתה ועדה לבחינת התנהלות בשגרה ביחידות המובחרות בראשות אלוף וירוב, על רקע אירועים חריגים בחלק מהיחידות, וביניהם פציעת חיות.
בתחילת עבודתה מצאה הוועדה שאין מקום להיכנס לתחקירי האירועים הספציפיים שסוכמו ע"י הרמטכ"ל הקודם, ומיקדה את בחינתה בהכשרה והייעוד האופרטיבי של היחידות המובחרות, ובנושאים הנוגעים למוכנות למלחמה, לנורמות בהכשרה ובשגרת היחידות. בסיכום הדברים קיבל הרמטכ"ל את עמדת הוועדה לפיה יש קשר בין העולם הנורמטיבי לבין הגדרת ייעוד היחידות.
הוועדה מצאה פערים בנורמות השגרה, המתבטאים בחלק מסדרות האימונים וההכשרה ובהם פער שנובע מהכשרת מפקדי הצוותים ביחידות אלו. עבודת הוועדה הובילה לסדרת החלטות של הרמטכ"ל ומפקד זרוע היבשה ביחס ליחידות המיוחדות והמובחרות, המיושמות בתר"ש 'תנופה'.
צה"ל: "הוועדה מצאה פערים בנורמות השגרה, המתבטאים בחלק מסדרות האימונים וההכשרה ובהם פער שנובע מהכשרת מפקדי הצוותים ביחידות אלו"
הוועדה המליצה על פעולות בתחומים אלו, ששולבו במסגרת תהליך הקמת ביה"ס לקומנדו, ובמרכזם התאמת אימוני הבסיס של הלוחמים לאור הצרכים המבצעיים וייעוד היחידות. כמו כן הצביעה הוועדה על הצורך לבצע שינוי בתהליך ההכשרה הייעודי של מפקדי הצוותים תוך פתיחת קורס הכשרה ייעודי בנוסף להכשרת הקצונה, והטמעת תכני בטיחות לדרג הפיקודי הזוטר.
בעקבות הממצאים החלה תוכנית רב שנתית הנוגעת ליחידות הקומנדו ובמרכזה השלמת פערים בתחומים מגוונים, בהם הצטיידות באמל״ח ושיפור האימונים. עבודת הוועדה בוצעה בשקיפות מצד היחידות ובתהליך עבודה סדור שנועד ללמוד ולהפיק לקחים על מנת לשפר את פעילותן.
צה”ל רואה חשיבות ללמידה ותחקיר ופועל למיגור תופעות נורמטיביות ביחידות. צה״ל רואה בוועדות מסוג זה הזדמנות ללמוד, להפיק לקחים ולהשתפר נדגיש, כי טענה הקושרת בין הוועדה לפתיחה בחקירת מצ"ח בעניין פציעת רב"ט חיות אינה נכונה ולא נסמכת על העובדות. החקירה נפתחה בהוראת הפרקליט הצבאי הראשי לאור שורת טענות שהתעוררו בנוגע לאירוע. הוועדה בחנה כאמור את פעילות היחידות המיוחדות באופן רוחבי ולא בחנה אירועים ספציפיים.
