מומחי בריאות מותחים היום (ג') ביקורת על האופן שבו פרסם אתמול משרד הבריאות את נתוני הירידה החדה ביעילות החיסון מפני הדבקה בנגיף הקורונה – נתונים שנחשפו קודם לכן ב-ynet, ומהם עולה כי בשבועות האחרונים חלה צניחה של קרוב ל-30% ביעילות החיסון במניעת הדבקה. כמה מהמומחים הביעו תרעומת על כך שהמשרד לא פרסם נתונים כמותיים, ואחרים הביעו תהייה לגבי אופן ניתוח הנתונים.
על פי הנתונים שהציג אתמול המשרד, מ-6 ביוני זוהתה ירידה ביעילות החיסון, הן במניעת הדבקה והן במניעת מחלה עם תסמינים, לרמה של 64%. לטענת המשרד, "הירידה נצפתה בו-זמנית עם התפשטות וריאנט דלתא בישראל". עם זאת, יעילות החיסון במניעת אשפוזים ותחלואה קשה בנגיף הקורונה עדיין גבוהה, ונאמדת ב-93%.
בהודעתו אמש קרא משרד הבריאות לכל מי שנחשף לחולים – כולל מחוסנים – להיבדק באחת מעמדות הדיגום, בעיקר אם מופיעים תסמינים המזוהים עם המחלה. "מדובר על נתונים מטרידים", אומר גורם בכיר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות (צט"מ) שנחשף לנתונים. "החיסון כנראה פחות יעיל להדבקות ומחלה קלה".
האחראים על המעקב אחר נתוני התחלואה וההתחסנות הם ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שרותי בריאות הציבור, ופרויקטור הקורונה ומנכ"ל משרד הבריאות הנכנס פרופ' נחמן אש. על אף פניות חוזרות ונשנות, במשרד הבריאות לא השיבו לפניית ynet על מספרי החולים המאומתים והמחוסנים שעליהם מבוססים הנתונים שפורסמו אמש, כמו גם על אופן עיבוד הנתונים.
"נתוני המשרד לגבי יעילות החיסון בהדבקה דומים למספרים שאנחנו הוצאנו כבר ביום שבת", אמר פרופ' ינון אשכנזי מהאוניברסיטה העברית. אף שמשרד הבריאות לא פרסם את כמות החולים והמחוסנים שעליו ביסס את הנתונים שלו, בתקופה הרלוונטית של החודש האחרון לא היו כמויות גדולות מאוד של נדבקים, ולדברי פרופ' אשכנזי "בנתוני התחלואה הקשה יש סטטיסטיקה נמוכה, וכיוון שהמחקר כולו הוא על נתונים קיימים אז יש בעיה".
אשכנזי הוסיף: "לא ראיתי את המחקר, והם פרסמו את התוצאה הסופית. אני מניח שגם הם יגידו שהוודאות היא נמוכה. ייקח עוד שבוע או שבועיים כדי לבסס את היעילות של החיסון בהגנה מפני תחלואה קשה. זו השאלה שמרחפת מעל כל הסיפור. אני מניח שהם רצו להראות את המצב בנקודת הזמן הנוכחית. השאלה כרגע היא האם להמר ולאפשר הדבקה חופשית משום שהחיסון עדיין מאוד יעיל מפני מחלה קשה. אני מניח שמשרד הבריאות רוצה להיות יותר זהיר ולא בטוח עד כמה בטוח המיגון הזה, ולכן עדיף להיות זהירים עכשיו ולהימנע מבעיות אחר כך".
לפרופ' דורון גזית, אף הוא מהאוניברסיטה העברית, יש גם כן ביקורת על הנתונים. "גם אנחנו ראינו שיש ירידה ביעילות החיסון, אבל יש גורמים שיכולים להפריע לחישוב הזה", הוא מסביר. "למשל, העובדה שעד עכשיו היו בעיקר חולים מאומתים במקומות שבהם יש המון חיסונים – הדבר הזה יכול להשפיע מאוד על החישוב".
ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת, מעלה גם הוא שאלות על האופן שבו הגיע משרד הבריאות לתוצאות שפרסם. קובילר מציין כי האוכלוסייה הלא-מחוסנת כיום היא קטנה יחסית, ו"בגילאים בעייתיים". לדבריו, "כיוון שהיא מאוד קטנה, ההנחה שהיא מתנהגת כמו שאר האוכלוסייה היא בעייתית בעיניי. לכן האנליזה הזו צריכה להיות יותר מדויקת, בגלל שהקבוצה של הלא-מחוסנים מעל גיל 50 היא יחסית קטנה. רק כ-10% בערך לא-מחוסנים, אז אנחנו יכולים להשוות אותם, אבל הנחת העבודה לא יכולה להיות לדעתי שהסטטיסטיקות הרלוונטיות ל-10% האלה זהות ל-90% האחרים, ולכן אנחנו לא יכולים להשוות אחד לאחד את יכולת ההדבקה הסימפטומטית או הא-סימפטומטית.
"לעומת זאת", מוסיף ד"ר קובילר, "לבריטים יש הרבה יותר נתונים שמתמודדים עם הווריאנט הדלתא כבר חודשים, והם עדיין טוענים ל-80 עד 90 אחוזים של יעילות החיסון מפני הדבקה. אני קצת מתלבט איך 'לאכול' את הנתונים של משרד הבריאות. אני מנסה להבין מאיפה זה מגיע אבל אני לא מרגיש שלם כשאני יודע שבבריטניה מסתמכים על הרבה יותר נתונים ומגיעים לשיעור יעילות גבוה יותר מ-64%". קובילר קרא למשרד הבריאות "לבוא עם מספרים", וסיכם: "האנליזה לא ירדה מספיק לעומק כדי להבין את המספרים. אם ייכנסו לפרטים, אולי יגלו שהחיסון יעיל יותר".
ביקורת על הנתונים שפרסם משרד הבריאות השמיע גם פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות" נדב איל. בטור שפרסם באתר זה כתב איל כי הודעת משרד הבריאות הייתה "עילגת, מחוררת ונטולת נתוני גלם". הוא הוסיף: "האם הייתה הודעה מלאה עם פרטי האנליזה? ממש לא. אולי לינק למחקר? לא, כי אין מחקר. משרד הבריאות, ממש כלאחר יד, הציע לציבור הישראלי המחוסן שנחשף לחולה ללכת להיבדק. ואם החיסון יעיל רק ב-64% – אפשר להבין מדוע. נכון שאותה אנליזה גם קבעה כי יש יעילות של יותר מ-90% במניעת מחלה קשה ואשפוז, אבל הודעות מהסוג הזה מבלבלות את הציבור באורח עמוק".