תקציב לשמונה ימים, תקציב לשנה וכמה ימים - ואולי שוב בחירות: אלה האפשרויות שעומדות בפני ממשלת הליכוד-כחול לבן, אולי בדרך לפיצוץ נוסף בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ.
הפעם האחרונה שהכנסת אישרה תקציב הייתה במרץ 2018, לשנת 2019. מאז, המדינה מתנהלת ב"תקציב המשכי" (לכתבה על משמעויות היעדר התקציב - לחצו כאן) ולאחרונה אושרו לו תוספות שונות כחלק ממשבר הקורונה. על השולחן עדיין מונחים שני תקציבים: לשנת 2020 ולשנת 2021. האופן שבו יאושרו שרוי במחלוקת.
תקציב 2020, שאמור היה כבר לעבור אישור סופי, התעכב בשל המחלוקות הפוליטיות וסירוב הליכוד לאשר תקציב דו-שנתי בהתאם להתחייבות בהסכם הקואליציוני. לפי לוח הזמנים הנוכחי, התקציב צפוי להיות מובא לאישור הכנסת עד 23 בדצמבר. כלומר אם יאושר, יתקיים מצב חריג של אישור תקציב לשמונה ימים בלבד, ולמעשה רטרואקטיבית.
הסיבה לכך היא התעקשות שלא לאשר יחד איתו תקציב לשנת 2021 - ככל הנראה משיקולים פוליטיים של נתניהו. בכחול לבן מאשימים כי נתניהו לוקח את תקציב המדינה כבן ערובה ומשתק את המשק רק כדי לשמור לעצמו אפשרות להשתחרר מההסכם הקואליציוני מבלי לקיים את הרוטציה. על פי ההסכם, המצב היחיד שבו ניתן לפזר את הכנסת מבלי שגנץ יהפוך לראש הממשלה, הוא היעדר תקציב.
בליכוד טוענים אנשיו של שר האוצר ישראל כץ כי התקציב ל-2021 לא יספיק להיות מוכן בזמן, ולכן לא ניתן לאשר את שניהם יחד. בכחול לבן הסכימו בפעם הקודמת לדחייה באישור התקציב כדי למצוא פשרה - אולם כעת מתעקשים לקדם אותו באופן מהיר כבר השבוע במתכונת של 2020 ו-2021. "אין שום מדינה בעולם שמאשרת תקציב לשמונה ימים", אומרים גורמים בכחול לבן.
אם לא יושגו הסכמות ולא יאושר תקציב, ב-23 בדצמבר בחצות תתפזר הכנסת אוטומטית וישראל תלך לבחירות בתוך 90 יום, כלומר במרץ. זו מוגדרת כרגע "תחנת היציאה" הראשונה האפשרית מההסכם הקואליציוני. במקרה כזה, נתניהו יישאר ראש הממשלה לפחות עד לאחר הבחירות.
אם בכחול לבן יתפשרו ויאשרו תקציב לימים ספורים, התקציב לשנת 2021 יצטרך לקבל את אישור הכנסת לפי חוק עד 31 במרץ 2021. ואז זו תהיה עוד "תחנת יציאה" בדרך לבחירות (אולי ביוני).
לנוכח ההסכם הקואליציוני המאפשר את ביטולו בהיעדר תקציב מאושר, המחלוקת בנושא היא הביטוי החריף ביותר למתיחות השיא בין הליכוד לכחול לבן. סוגיות נוספות שעל הפרק הן הגבלות הקורונה שהוטלו על המשק וכוללות את ההפגנות, והמינויים הבכירים התקועים - בעיקר פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה.