נתניהו מגיע לבית המשפט בירושלים
(צילום: קונטקט )
ארבעת הנאשמים בתיקי האלפים – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס – התייצבו הבוקר (ב') בבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להגיב לעובדות המיוחסות להם בכתב האישום. הארבעה כבר הגישו תשובה מנומקת בכתב באמצעות עורכי דינם, שבה כפרו באישומים נגדם, אבל בדיון היום השופטים וידאו באופן אישי עם הנאשמים כי הם מבינים את המסמכים שהוגשו בשמם ומסכימים עם מה שכתוב בהם.
מדוע נתניהו יצא מהדיון לפני שהסתיים?
לאחר שאישר בקולו את המענה בכתב לאישום נגדו, נתניהו כבר לא היה נדרש מבחינה חוקית להישאר באולם בית המשפט – ומיהר לצאת לאחר שקיבל לידיו פתק. הוא שהה באולם כ-40 דקות בלבד. "תודה רבה כבודכם", אמר לשופטים לפני שיצא.
מה טענו הצדדים?
חלק ניכר מהדיון היום עסק בטענותיהם של פרקליטי נתניהו לכך שלא היה אישור ראוי מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירות נגד ראש הממשלה, אישור הנדרש לפי חוק יסוד: הממשלה. "אם בית המשפט מוצא שהחקירה הפלילית נפתחה ללא אישור זה צעד של בטלות", טען סנגורו של נתניהו, בעז בן-צור.
אחד השופטים, משה בר-עם, העיר לו בשלב מסוים כי "אין מחלוקת" שלא ניתן אישור מפורש במכתב מטעם מנדלבליט. "אדוני מתעלם מזה שיש מזכר חתום על ידי היועץ שאומר 'אני אישרתי'".
התובעת בתיקי ראש הממשלה, פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי, דחתה את הטענות של הסנגורים וטענה כי היועמ"ש ליווה את החקירות וכי הסכמתו מצויה בפרוטוקולים של "עשרות ישיבות", אך כשהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן הקשתה עליה, היא הודתה: "על זה שזה לא כתוב בצורה מיטבית אני מסכימה איתכם".
מתי יתחיל שלב ההוכחות?
כתב האישום הוגש כבר לפני שנה, אך כל ההליכים בנוגע לחומרי החקירה והמענה לכתב האישום הם חלק מ"קדם-משפט", השלב שבו מנסים לצמצם את יריעת המחלוקת כדי ששלב ההוכחות יהיה ממוקד ככל האפשר. שלב ההוכחות היה אמור להתחיל כבר בחודש ינואר, אך נדחה בגלל מגפת הקורונה.
בדיון היום טענו סנגוריהם של נתניהו ושל הזוג אלוביץ' כי התיק אינו "בשל" לשלב הוכחות – בגלל שיש עוד מספר סוגיות בקשר לחומרי החקירה שטרם נפתרו, ובגלל שהם זקוקים לזמן נוסף ללמוד את חומרי החקירה. עורכי דינו של נתניהו ביקשו לדחות את שלב ההוכחות לתקופה שבין 90 יום ל-120 יום.
הפרקליטות טענה בתגובה כי יש לקבוע את שלב ההוכחות בהקדם, ואילו השופט בר-עם העיר ש"צריך לאפשר להגנה להיערך" וכי על דיוני ההוכחות להיפתח כחודש לאחר תום הבירור בטענות המקדמיות.
שעות אחרי הדיון הורו השופטים לפרקליטות להגיש בתוך שבוע את תיק המוצגים לעדותו של אילן ישועה, ועד 1 במרץ את כל שאר התיקים של קבוצת העדים הראשונה. הדיונים בשלב ההוכחות יתחילו לכל המוקדם שבוע לאחר מכן - כלומר שבועיים לפני הבחירות. הסיכוי שהשופטים יחליטו לקיים אותם במועד זה קטן ואף קלוש. כמו כן השופטים ציינו כי יתחילו בשלב ההוכחות רק לאחר שיכריעו אם אישורי היועמ"ש לפתוח בחקירה ניתנו כדין, ולא ידוע מתי הדבר יקרה.
מה יהיה סדר העדים?
סדר העדים הוא לפי סדר הפרשות בכתב האישום, תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ולבסוף תיק 1000 (פרשת המתנות).
הפגנות מחוץ לאולם בית המשפט, הבוקר
(צילום: אלכס גמבורג)
עם זאת, במהלך הדיון הודיעה התובעת ליאת בן ארי כי ייתכן שיהיו שינויים ושהתביעה תזמן עדים מתיק 1000 בשלב מוקדם יחסית. הרקע לבקשה לשינוי הוא הקשר בין סנגורו של ראש הממשלה בן-צור לבין ארנון מילצ'ן, עד תביעה מרכזי בפרשת המתנות. בן- צור ייצג את מילצ'ן בשלבים מוקדמים יותר.
מי יהיה העד הראשון?
רשימת העדים בפרשת 4000 תתחיל בבכירי אתר החדשות וואלה בתקופת כתב האישום, כאשר המנכ"ל לשעבר אילן ישועה יהיה העד הראשון, אחריו העורך הראשי לשעבר אבירם אלעד וראש מערכת החדשות לשעבר מיכל קליין.
אחריהם יעיד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר. ברגר פוטר על ידי נתניהו בשיחת טלפון באמצע שנת 2015, סמוך למינויו של נתניהו לשר התקשורת - והחליף אותו שלמה פילבר. אחריו יעידו דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים במשק ופליקס כהן, סמנכ"ל הכספים של יורוקום.
עד המדינה ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, יהיה העד השמיני בתיק ואחריו יעידו חוקרי המשטרה ניר שוורץ ויניב פלג, מנכ"ל בזק בינלאומי מוטי אלמליח, קים לוי, מגיש וואלה לשעבר דב גילהר, דובר ראש הממשלה לשעבר בועז סטמבלר, שי חייק לשעבר הדובר הפוליטי של ראש הממשלה, עורכי הדין רלי לשם וטליה גרסטלר ממשרד מיתר שייצג את אתר וואלה, חוקרי רשות ניירות ערך יריב עמיעד ופולינה גלובזמן, ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר עדן בר טל.
