קריסת הרצפה ביום שלישי בבניין ברחוב חנה סנש 13 בראשון לציון, שבו החל תהליך תמ"א 38 לפני כחודש, לא הפתיעה את תושבי שכונת רמת אליהו. "הבתים מאוד ישנים, אי אפשר להמשיך לחיות ככה", הם אמרו.
קריסת רצפת קומת הקרקע התרחשה בזמן שעיריית ראשון לציון משווקת את הפרויקט להתחדשות עירונית בשכונה, במסגרתו כ-2,900 דירות ישנות ייהרסו ובמקומן יוקמו 5,397 דירות חדשות בבניינים בני 30-9 קומות.
בחברת ליאם הנדסה, האחראית על הפרויקט, טענו כי "מדובר בבניין בן עשרות שנים שנבנה ע"י קבלן אחר, ולאחרונה עובר חיזוק מחדש. במסגרת עבודת החיזוק פונתה הדיירת מביתה בהסכמתה ועברה לגור אצל בני משפחה. בניגוד לסיכום המפורש הדיירת חזרה לדירה טרם סיום העבודות, ועם כניסתה שקעה הרצפה ולא קרסה כפי שדווח".
מנגד, רונית נחום פשה, הדיירת שנקלעה בין ההריסות טוענת כי מעולם לא נאמר לה לעזוב את הדירה. "דברי הקבלן אינם נכונים, לא אמרו לנו שמסוכן להיות בדירה, רק הסבירו באיזה אזורים עלול להיות מסוכן לדרוך, אז הייתי מתקלחת אצל השכנים ולא מסתובבת בחלק הבעייתי, אבל הרצפה קרסה במקום שלא נאמר לנו שהוא מסוכן". עוד סיפרה כי לאחר ישיבה של הקבלן ודיירי הבניין הוחלט להמשיך בעבודה ותוך חודש היא תוכל לשוב לדירתה אחרי שהרצפה תתוקן.
עוד מסרו בחברת "ליאם הנדסה" כי "המהנדס שבדק את המבנה, אישר המשך שהייה בדירות במקביל לעבודות. למרות זאת, ועל אף שבשום שלב לא עלה הצורך לפנות את דיירי הדירות בקומות העליונות, החברה הציעה לכל הדיירים לפנים משורת הדין לממן להם שכירות בדיור חלופי לחצי שנה". יחד עם זאת, הסכום שהוצע לכל דייר הוא 3,000 ש"ח למשך חצי שנה שברוב חלקי הארץ לא מאפשר מגורים ראויים למשפחה, במיוחד כמדובר במשפחות משכונת מצוקה שלא יכולים לממן זאת בעצמם. נכון לשעה זו, הדיירים הוותיקים בבניין לא מתכוונים לעזוב.
אתי קהריזי, המתגוררת בשכונה כ-25 שנים, סיפרה כי העירייה מתעכבת זמן רב עם תוכניות השדרוג השונות. "את הסיפור של השינוי אני שומעת מאז שהגעתי, כמעט 30 שנה שזה לא מסתדר", היא אמרה. "צריך לעשות סוף לבניינים האלה כדי שלא יקרה שוב מה שקרה אתמול. הבתים מאוד ישנים, אין מקלטים, הצנרת סתומה, הכול ישן. זה לא נעים".
הבניין שנמצא ברחוב חנה סנש בראשון לציון החל לעבור תהליך תמ"א לפני כחודש, כאשר הדיירים עדיין גרים בו. לטענת הדיירים, הקבלן מחברת ליאם הנדסה אמר להם כי בזמן חפירת היסודות קיימת סכנה בהליכה באזורים מסוימים בקומת הקרקע, אך דווקא איפה שאמרו שכן אפשר להיות - שם הרצפה קרסה. שלוש דיירות נפצעו ולדבריהן המקרה הסתיים בנס ללא הרוגים.
בשכונה שבמערב ראשון לציון חיים כיום כ-12 אלף תושבים, רובם עולים מאתיופיה או ברית המועצות. תושבי שכונת רמת אליהו, שנמצאת קילומטרים בודדים מהשכונות האמידות בעיר, מספרים שהבניינים הוותיקים, בני 60-50 שנה, לא עברו שינוי ותחזוק ולא ראויים למחייה. לא קשה להבחין בכך: הבניינים צפופים, ברחובות נראית אשפה, וסמוך לבניינים אפשר לראות במגורים מאולתרים מפח.
סמואל טסאו, תושב השכונה, סיפר על ההזנחה הקשה: "הכל זוועה, לא אכפת לאף אחד. יש פה בניינים שמתמוטטים עוד רגע. שני רחובות מכאן יש בניין שהקבלן גבה מכל דייר 40 אלף שקל וברח להם, ושלשום התרסק בניין מול הבית שלי וזה עוד ימשיך הלאה".
טסאו אף ציין כי המגורים בבניינים הללו מהווים סכנת חיים: "הרבה אנשים יכלו למות, מלא קשישים גרים שם, איך ראש העיר לא טיפל בזה? הוא צריך להסתובב פה ולראות את זה בעיניים שלו ולעשות שינוי".
תושבת השכונה ליז ורטוק סיפרה על תחושותיה הקשות בנוגע למצב השכונה. "שום דבר לא נעשה בשכונה, זה המצב של הבניינים, זה המצב שאתה חי בו, פח אשפה יומיומי", היא אמרה. "אין ועד, הדיירים מבוגרים, עם מי הם ילחמו? אנשים זורקים זבל מהחלונות כי לא משליכים זבל בימי פינוי, בלגן מה שקורה בשכונה". בהקשר לבניין שקרס אמרה ורטוק: "אני לא מבינה איך התעסקו עם הבניין הזה בכלל, הרי אמרו שיהרסו את הבניינים ולא הורסים אותם. זה המצב".
דוד סונינו, חבר בפורום להתחשבות עירונית, ציין כי התגלו לא מעט מחדלים בפרויקטים של תמ"א 38 ברחבי הארץ. "בבת ים קומה קרסה, בקריית מלאכי מרפסת מקומה ראשונה קרסה. צריך להבין שאם יש אפילו אחוז אחד של סיכון - צריך לפנות את הדיירים".
על קריסת הרצפה הוא אמר: "הדבר הזה היה צפוי. בשנות ה-50 נהגו לבנות רצפה צפה, כלומר מסגרת וקרקע דחוסה, לא ייתכן שהמהנדס לא ראה שיש רצפה כזאת - ברגע שחופרים תחתיה הכל קורס". לדבריו, יש חוסר אמון בקרב הדיירים: "לא אומרים להם את כל האמת. אנחנו מבינים שצו השעה הוא התחדשות עירונית, זה חייב להיות ומוכרח להיות, אבל השאלה היא איך עושים את זה ונראה שהוראות ותקנות במקרים האלה מתוקנים בדם".
לדבריה של ד"ר מיכל דחוח הלוי, חברת ועד תושבי רמת אליהו, העירייה החלה את פרויקט ההתחדשות וסימנה את הבניינים שיעברו פינוי בינוי ואת אלה שיעברו תמ"א 38, אך לא סיפקה לתושבים הסבר אודות השיקולים שעומדים מאחורי החלטות אלה.
"רצינו לדעת שאופן הביצוע והקדימות יהיו תואמים למצב הבניינים, כלומר בניין שהמצב שלו יותר קשה יטופל, ולפי הנתונים ההנדסיים יחליטו אם לבצע תמ"א או פינוי. הבניין שבו קרסה הרצפה בחנה סנש 13 הוא הבניין הראשון שבחרו להתחיל איתו בפרויקט.
"ניסינו להבין למה דווקא שם, ציפינו שתהיה שקיפות מול התושבים, אבל העירייה התנגדה להעביר את הרשימה של הבניינים", המשיכה הלוי. "לא הבנו למה היזם מתעקש על הבניין הזה. אני סבורה שהשיקולים פה הם כלכליים בלבד ולא של טובת התושבים". אחרי ששמעה על המקרה שאירע, טענה הלוי כי ההתנהלות הייתה לא מקצועית וסיכנה את דיירי הבניין. "חודש אחרי שהתחילו קרסה הרצפה, הם לא בדקו ולא עשו תוכניות רציניות, הכל קרה מהר", היא הוסיפה.
עו"ד רוית קינן, היועצת המשפטית של הפורום להתחדשות עירונית, טענה כי כשדיירים מסכימים לתמ"א 38 עליהם לקרוא היטב את תנאי החוזה.
"כשדיירים מסכימים לתמ"א 38 ומבטיחים להם הרים וגבעות, והם רואים את הדירה החדשה שתהיה להם, הם צריכים להבין שזה אומר שעד אז הם גרים באתר בנייה", היא אמרה. לדבריה, בבניינים ישנים כמו זה שבו אירעה קריסת הרצפה, יש להשקיע בחיזוק הבניין עוד טרם החפירה במקום.
"כנראה שזה היה הכשל. מי שניגש לא עשה את כל החישובים הסטטיים", אמרה עו"ד קינן. "צריך לשקול את האפשרות שבתקופה של חיזוק הבניין, הקבלן יממן חלופת מגורים כדי למנוע נזק גדול יותר. אולי זה משהו שצריך לעגן בחקיקה כדי למנוע אסון".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "בשלב זה העבודות הופסקו בהנחיית מהנדס העיר, למעט שיקום הדירה על ידי היזם. לאחר שיוצג דו"ח הנדסי מפורט מטעם היזם באשר לנסיבות האירוע, תיבחן המשך הבנייה. מנהל הרווחה מלווה את הדיירים ומסייע להם, ונמשיך לעמוד לרשותם בכל צורך".
באשר לטענות על תוכנית ההתחדשות בשכונה, נמסר כי אין קשר לבניין שקרס וכי תמ"א 38 אינה חלק מהפרויקט.