איתמר שמעוני נכנס לכלא חרמון, הבוקר
(צילום: אביהו שפירא )
ראש העיר אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, נכנס הבוקר (רביעי) לארבע שנות מאסר בכלא חרמון לאחר שהורשע בקבלת שוחד של 150 אלף שקל. שמעוני זוכה בחלק מסעיפי השוחד שלו, ויחל היום בריצוי עונשו לאחר שבית משפט העליון לא קיבל בחודש שעבר את בקשתו לדחות את הכניסה לכלא עד לסיום הדיונים בערעוריו על העונש. לפני כניסתו אמר: "אני מרכין ראש בפני בית המשפט, שהחליט מה שהחליט. משום כך אני פה ובכך נגמר העניין".
שמעוני הורשע בנובמבר 2019 לאחר משפט שהתנהל קרוב לשנתיים, כשגם אחיו עופר שמעוני ואנשי העסקים יואל דוידי ומשה פונטה נקשרו בפרשה יחד עם עורך דין נוסף שזוכה. עופר שמעוני נידון ל-14 חודשי מאסר על חלקו בפרשה, על דוידי נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 200 אלף שקל ופונטה ירצה תשעה חודשי עבודות שירות וישלם קנס בסך 120 אלף שקל.
איתמר שמעוני בבית המשפט בינואר
(צילום: ניצן דרור,בני ברקים)
בכתב האישום המקורי שמעוני הואשם בקבלת שוחד בסך 466 אלף שקל, וכן בהפרת אמונים בכך שקיבל סכום נוסף של 575 אלף שקל בהיותו ראש העיר, רובו ממקורות שאינם ידועים מבלי שבירר אותם, בדרך נסתרת מעיני הציבור, וכן בעבירות מס.
בפרקליטות טענו כי הרקע לקבלת הכספים הוא מכתבי דרישה שקיבל משתי נשים שטענו שפגע בהן מינית, וכי שמעוני חתם איתן על הסכמים ונדרש לשלם יותר ממיליון שקל. על מנת לגייס את הכסף, הפרקליטות טענה לעסקת שוחד: שמעוני, כך נטען, פנה לאחיו עופר ולנאשם משה פונטה, שהיה יד ימינו, וביקש שיסייעו לו. השניים פעלו בידיעתו לגיוס הכספים ממקורות שונים, כולל מיזמים וקבלנים שונים הפועלים באשקלון, ובתמורה פעל ראש העיר לשעבר לטובתם.
האישום הראשון בפרשה עורר עניין ציבורי נרחב מפני שעסק בטענות ליחסי שוחד בין ראש העיר לאיש עסקים, מה שהזכיר את טענות הפרקליטות בתיק 4000 של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. שמעוני זוכה בסופו של דבר מסעיף הסיקור העיתונאי, והשופטת ציינה כי באופן כללי סיקור עיתונאי תמורת הטבות יכול להוות שוחד במקרים מסוימים.
השופטת לימור מרגולין-יחידי שהכריעה את דינו ופרשה בינתיים, פסקה כי היא מרשיעה את שמעוני בקבלת שוחד של 150 אלף שקל וזיכתה אותו מעבירות הקשורות להשבתת אתר אינטרנט. "הגעתי למסקנה שבין עופר לדוידי התקיימו יחסים עסקיים וקשרי תיווך, שמרבית העסקאות ביניהם היו עסקאות תיווך. הפרקליטות לא הצליחה להוכיח במידה הנדרשת ממנה את המאפיינים הלא חוקיים להם טענה במרבית העסקאות, וקיים ספק סביר בהקשר זה", כתבה השופטת.
