שירות הביטחון הכללי שלל היום (א') את תעודת ה-VIP של שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי, בתגובה לפגישתו בהולנד עם התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג פאטו בנסודה. מקבלי התעודה צריכים לתאם מול שב"כ את חזרתם לשטחי הרשות הפלסטינית, אולם חזרת אל-מאלכי היום מירדן דרך מעבר גשר אלנבי לא תואמה.
פקידים בירושלים אמרו כי סוגיית שלילת תעודות VIP לבכירים פלסטינים עלתה בדיונים שבהם עסקו בתגובה הישראלית להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לחקור בין היתר את ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה. עוד ציינו הפקידים כי ייתכן שיישללו תעודות נוספות לגורמים פלסטינים שעוסקים בנושא החקירה בהאג. התעודה המדוברת מאפשרת לנושא אותה מעבר חופשי ללא תור ופטור מבידוק.
במהלך פגישתו עם התובעת הכללית בנסודה ביום חמישי שעבר, הצהיר אל-מאלכי כי יש לזרז את חקירת הפשעים שביצעה ישראל באופן שיבטיח צדק לקורבנות ולבני משפחותיהם. שר החוץ אף הבהיר כי הרשות הפלסטינית תשתף פעולה עם בית הדין הבינלאומי בכל מה שקשור לחקירת ישראל ופעולותיה.
זכויות יתר
בירושלים סבורים כי אל-מאלכי מוביל את המהלכים הפלסטיניים מול בית הדין בהאג, שתכליתם, בין היתר היא לפגוע בחופש התנועה של בכירים ישראלים ואף לסכן את ביטחונם. מהלכים לעומתיים אלה עולים בקנה אחד עם מערכת היחסים הקיימת בין ישראל לרשות הפלסטינית.
על רקע פעילותו של שר החוץ הפלסטיני, שיועדה לפגוע בישראל, הוחלט כי אין מקום שהוא ייהנה עוד מזכויות יתר בעת מעברו במעברי גבול. יודגש כי כל זכויותיו האחרות כתושב הרשות הפלסטינית נותרו כפי שהן ולא חלה בהן כל פגיעה.
משרד החוץ הפלסטיני הודיע כי אנשיו עורכים שיחות עם גורמים בינלאומיים כדי לעדכנם על הצעד הישראלי נגד השר אל-מאלכי. "זה מבהיר שוב שישראל היא מדינה נקמנית שאינה יכולה לפתור סוגיות במסגרת החוק ונמלטת למדיניות של הפחדה, סנקציות ואיומים".
בסוף השבוע דווח כי בית הדין הבינלאומי בהאג הקציב לישראל תקופה של חודש שבה תוכל לבקש לדחות את החקירה שנפתחה נגדה בחשד לפשעי מלחמה שביצעה בעזה וביהודה ושומרון מאז יוני 2014. התנאי שעומד בפני ישראל הוא הוכחה כי תוכל לחקור את הנושא באופן עצמאי והוגן. הודעה זהה נשלחה גם אל הפלסטינים, שבניגוד לישראל בירכו על פתיחת החקירה בתחילת החודש והודיעו כי ישתפו איתה פעולה.
מדובר בצעד טכני של ההליך שנפתח לפני כשלושה שבועות, ובמסגרתו מקבלות המדינות המעורבות חודש על מנת לנסות להוכיח לשופטי בית הדין שהן מבצעות חקירה משלהן. הן אף רשאיות לבקש ארכה מהתובע הראשי. עם זאת, ישראל טענה עם פתיחת החקירה שלבית הדין הבינלאומי אין זכות חוקית לחקור דבר הנוגע לשטחים.
לפי נוהלי בית הדין, במקרה שישראל תחליט להודיע לבנסודה שלמרות שאינה חברה בבית הדין ואינה מכירה בסמכותו היא מוכנה לבחון מחדש את הטענות על שימוש לא מידתי בכוח במבצע צוק איתן, סביר שהתובעת תעביר את החקירה לישראל. אם ישראל תודיע על סגירת התיק, ייתכן שהיא אף לא תתערב - אלא אם תגיע למסקנה שהחקירה הייתה מפוברקת. במקרים דומים בעבר, מדינות כמו עיראק ובריטניה משכו לידיהן חקירות כאלה והתובעת קיבלה את המסקנות שלהם ולא התערבה.
החקירה מתנהלת בחשד לפשעי מלחמה שבוצעו הן על ידי ישראל והן על ידי חמאס וכוללת אירועים בשנים 2014 - ביהודה ושומרון ובמבצע צוק איתן ברצועת עזה, וב-2018 - בין היתר בהפגנות על גדר הגבול עם רצועת עזה.
התובעת הראשית בנסודה מגמביה החליטה על פתיחת החקירה אף על פי שהיא מסיימת את תפקידה בחודשים הקרובים ותוחלף על ידי קארים חאן הבריטי שלא מחויב להחלטה. עם זאת, ההערכה בירושלים היא שבנסודה לא היתה מודיעה על כך ללא תיאום עם מחליפה. אף שהסכנה המשפטית לבכירים ישראלים אינה מיידית, השלכות ההחלטה עלולות להיות מסוכנות ומרחיקות לכת.