הפיצוץ בלבנון
"הפיצוץ בביירות הוא קריאת השכמה לנעשה במפרץ חיפה". כך אמרו הבוקר (יום ד') ראשי רשויות ופעילי סביבה, המתריעים זה שנים על הכמות של החומרים המסוכנים המאוחסנים בשטח קטן יחסית - בין חיפה לקריית אתא. בערים שבמטרופולין חיפה לוחצים בימים אלה על המדינה לקדם במהירות האפשרית את פרויקט הפינוי של מתחם בתי הזיקוק, שעליו המליצה רשות מקרקעי ישראל.
האסון בלבנון: תיעוד מהאוויר
ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, פרסמה פוסט בנושא ובתחילתו שלחה תנחומים למשפחות ההרוגים בביירות. "החשש של כולנו, המבוסס על דבריהם של מומחים בתחום, הוא בדיוק מתרחיש אימים כמו זה שהתמשש אתמול צפונית לישראל", כתבה. "ברור לכולנו שלא מספיק לעצור את הגידול של המפעלים. הם צריכים לצאת.
"לשמחתי, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הכריזה שבז"ן יפונה בתוך כמה שנים. רשות מקרקעי ישראל מקדמת תוכנית ליום שאחרי. אלה מהלכים משמעותיים לקראת הפיכת מפרץ חיפה למקום ירוק, ידידותי לסביבה, שמוקמות בו שכונות חדשות לצד מקורות תעסוקה מתקדמים ולא מזהמים".
"אתמול קיבלנו כרטיס צהוב מביירות שהזכיר לנו את השורה התחתונה: אין מקום לחומרים מסוכנים ולמפעלים מזהמים בתוך המרחב העירוני ובקרב האוכלוסיה. אחרי שהזדעזענו מהמראות הקשים מלבנון, זה הזמן לפעול - ויפה שעה אחת קודם".
ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, הוסיף: "הפיצוץ הקטלני בביירות הוא קול נפץ מהדהד המחייב את סילוק התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. זאת שעת כושר מצערת הקוראת לממשלת ישראל לעשות מעשה ולאשר את תוכנית מפרץ החדשנות לתעסוקה נקייה ומתחדשת והקמת שטחי פנאי ונופש".
ראש עיריית נשר, רועי לוי, שרק בחודש שעבר ראה מחלון ביתו את קריסת ה"לבנייה" בבתי הזיקוק, הוסיף: "הפיצוץ המחריד בלבנון, שהביא את מושל ביירות לפרוץ בבכי בשידור חי, הוא תזכורת מעוררת לנזק שחלילה יכול להיגרם מפגיעת טיל באחד ממתקני קבוצת בתי הזיקוק. אזור התעשייה המזהם בו מאוחסנים חומרים מסוכנים שוכן בליבו של אזור מאוכלס קילומטרים ספורים מתושבי נשר. זו העת למעשים".
בשנת 2016, לאחר השריפה במיכל בנזין ענק בבתי הזיקוק, פורסמה ב-ynet כתבה הסוקרת את המפעלים המסוכנים במפרץ, את החומרים המאוחסנים בהם ואת התקלות שאירעו בהם במהלך השנים. מאז התחוללה באזור עוד שריפת ענק, במפעל שמן בספטמבר האחרון. מבחינת צמצום החומרים המסוכנים, לעומת זאת, אפשר לציין רק הישג אחד - ריקון מכל האמוניה. עם זאת, מכליות אמוניה נעות הלוך ושוב בכבישי הצפון וישראל.
"הדאגה ממה שעלול לקרות בישראל מדירה שינה מעינינו"
אף שאמצעי הבטיחות במפעלי המפרץ נחשבים מתקדמים - בארגונים הירוקים לא רגועים. במרכז המחקר הסביבתי בחיפה מזכירים כי סקר סיכונים של המשרד להגנת הסביבה קבע כי באזור 1,500 מוקדי סיכון מצרפי ו-800 סוגי חומרים מסוכנים, "במפעלים הסמוכים לחדר השינה שלנו".
לדברי מנהלת המרכז, ד"ר רויטל גולדשמיד, "האירוע בלבנון ממחיש את הסכנה בריכוז חומרים מסוכנים סמוך לאוכלוסייה צפופה ומציף את הצורך הדחוף לסגור את התעשיות הדליקות והנפיצות. הטנקרים של האמוניה עומדים בנמל, לא רחוק מהאוכלוסייה, ומפעל דשנים עומד במרכז העיר ומחזיק מכל של 15 טון אמוניה ללא מיגון".
ירון חנן, איש סיעת הירוקים ולשעבר חבר מועצת עיריית חיפה, אמר כי הדמיון של מטרופולין חיפה לתמונות שרואים מביירות בולט לעין: אזורי אחסנה ענקיים ליד נמל מרכזי בסמוך לריכוז אוכלוסייה צפוף.
"בשני המקומות מאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים מכל הסוגים", אמר חנן. "בדיון בוועדה המחוזית בנושא היתרים לתפעול נמל המפרץ החדש התרעתי כי בנוסף לכמויות העצומות של דלקים וחומרים מסוכנים אצלנו - הנמל יביא אלפי טונות של חומרים מסוכנים, רעילים ונפיצים ללא שום שקיפות".
לדבריו, הוא דרש לחייב פיקוח ושקיפות מלאה של הרכב המטענים ומיקומם בכל עת, אך הוועדה דחתה את הדרישה. חנן הוסיף כי פנה ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ' לקיים דיון בוועדה על החומרים המסוכנים במפרץ.
חיימוביץ' עצמה אמרה הבוקר בפתח הדיון שבו הועלתה השוואה בין שני האתרים: "אני חושבת שכל מי שמביט בתמונות הקשות האלה מלבנון לא יכול שלא לחשוב על מקום אחר, לא רחוק משם - מפרץ חיפה. המחשבה שמקבץ המפעלים שנמצאים שם, החומרים המסוכנים והדאגה ממה שעלול לקרות מדירה שינה מעינינו.
"קיימנו לא מזמן דיון בנושא הוצאת התעשייה הפטרוכימית מחיפה. מה שקרה בביירות זה פעמון אזעקה עצום שמצלצל באוזנינו היום וקורא לנו להגביר את הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ואת הפיקוח והטיפול בחומרים מסוכנים באותם מפעלים. נקיים דיון על כך בוועדה כדי לבדוק את מוכנות ישראל לאסון בסדר גודל כזה וכיצד היא יודעת לטפל בחומרים מסוכנים".
חילוץ מההריסות בביירות
באיגוד ערים לאיכות הסביבה במפרץ חיפה, הגוף האמון לכאורה על הפיקוח על המפעלים והחומרים, לצד המשרד להגנת הסביבה, ניסו גם כן להרגיע וטענו כי אירוע כמו בביירות לא יתרחש במפרץ. "במדינת ישראל, וכמובן במפרץ חיפה, מונהגת מדיניות מרחקי הפרדה קפדנית ביותר. כמות החומרים המאוחסנת מוגבלת, כך שגם אם תהיה תאונה או פיגוע - גם הרצפטור הציבורי הקרוב ביותר לא ייפגע. האכיפה של מדיניות זאת נעשית ברמה יומיומית. עם זאת, צריך להבין שיישום מדיניות זאת לא ימנע, במקרה של אירוע חלילה, פגיעות באנשים בתוך שטחי המפעל".
גם באיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, הממונה בין השאר על המפעלים הפטרוכימיים, דחו את ההשוואה בין לבנון לבין ישראל – ואת ההתקפות על התעשייה. "התעשייה בחיפה עומדת בכל הסטנדרטים המחמירים בעולם בהיבטי בטיחות", אמרו. "התעשייה הזו תורמת לכלכלת העיר הרבה יותר מהפופוליסטים שטובים רק במילים ולא פרנסו אדם אחד בחייהם.
"מקומם לראות שיש הממהרים להפחיד את הציבור בחיפה, על רקע אירוע שלא רק שלא ידוע עדיין מה התרחש בו, אלא אף שמדובר על אירוע במדינה שאינה מוגדרת כמדינה מפותחת. לפיכך, אין מקום להשוות בין הסטנדרטים הבטיחותיים בה לסטנדרטים בישראל, שהינם מהמחמירים בעולם".
השרה גמליאל: תוכנית להוצאת המפעלים תוך 5 שנים
(צילום: אבי חי)
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הזהירה באולפן ynet כי אסון בסדר גודל כפי שהיה בלבנון עלול לקרות גם במפרץ חיפה. לדבריה, היא מקדמת תוכנית להוצאת המפעלים המסוכנים מהאזור תוך חמש שנים. היא ציינה כי משעות הבוקר בודקים גורמי המקצוע במשרדה אם הפיצוץ בביירות ישליך גם על זיהום האוויר בישראל, והוסיפה שהיא "זועקת את סוגיית מפרץ חיפה" מאז שנכנסה לתפקיד.
"הפצצות המתקתקות" שמאיימות על המפרץ
זה שנים חוששים בכבאות מפני אירוע שבו ייווצר אפקט דומינו, שיגרום להתלקחות של חומרים ומכלים נוספים, מלבד זה שבו התלקחה האש מלכתחילה. קצין כבאות בכיר הבהיר כי שריפה כוללת במפרץ חיפה עלולה להימשך קרוב לחמישה ימים, עד להתכלות כל חומרי הבערה.
כמו בתי הזיקוק, יש במפרץ עוד עשרות מפעלים, ברדיוס של קילומטרים בודדים, שבהם מאוחסנים חומרים מסוכנים, בהם דלקים וגזים שונים. המפעלים והמתקנים מרוכזים בשני אזורים - האחד במתחם המפעלים הפטרוכימיים, בין הים, רחוב חלוצי התעשייה, שדרות ההסתדרות וכביש דשנים. השני נמצא בחוף שמן, במבואות המזרחיים של חיפה. למרבה האירוניה, רשימת המפעלים המסוכנים, כמעט חופפת את רשימת המפעלים המזהמים (מדד השפעה סביבתי), של המשרד להגנת הסביבה.
מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי זיהום האוויר הגדולים בישראל, בין היתר עקב ריכוז מפעלי תעשייה גדולים הפולטים מזהמים לאוויר. באזור יש 27 מפעלים גדולים הנדרשים להצטייד בהיתר פליטה לאוויר מהמשרד להגנת הסביבה, ועוד כ-100 מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר נמוך יותר (אלה מוסדרים בתנאים ברישיון העסק).
כמו כן, במפרץ יש תשתיות ארציות לייבוא, ייצוא ואחסון חומרים מסוכנים בכלל ודלק בפרט. כל אלה קרובים במיוחד לריכוזי אוכלוסייה. בנוסף, הטופוגרפיה והאקלים באזור מקשים על פיזור המזהמים. המפעלים בעלי פוטנציאל זיהום האוויר הגבוה ביותר הם המתחם הפטרוכימי הכולל את בז"ן, גדיב, כאו"ל (כרמל אוליפינים), חוות אחסון דלק וכימיקלים הכולל את גדות, תש"ן, פז, דלק, סונול, ומפעלי כימיה הכוללים את פז שמנים, דור כימיקלים, חיפה כימיקלים. ובנוסף את מפעל מחזור הפסולת המסוכנת אלקון (שעבר לנגב).
