החלטתו של שופט בית המשפט העליון מני מזוז לפרוש טרם זמנו עשויה להיות לא פחות מתחילת מפץ בהרכבו של בית המשפט העליון. באפריל הקרוב, מועד הפרישה שלו, יפרוש גם המשנה לנשיאה חנן מלצר. לכן, פרישה כזו, מרצון, של אחד השופטים המוכשרים, היעילים ובעיקר הליברלים של בית המשפט העליון, היא מכה קשה לחוגים ליברליים – ובשורה טובה לחוגי הימין.
פרישתו של מזוז היא למעשה הזדמנות פז להניע מהלכים עבור הימין, שמבקש לשנות מן היסוד את דרך בחירת השופטים באמצעות פוליטיזציה של הליך הבחירה, ומנסה לשנות גם את הרכב בית המשפט העליון – כך שיעסוק רק בפתרון סכסוכים ולא יתערב בנושאים שלטוניים וחוקתיים. אם יצליח להכניס לעליון שני שופטים שמרנים במקום, ייתכן שיוכל הימין להוביל לשם.
אתמול, בישיבת סיעת הליכוד שהועברה בשידור חי, כיוון ראש הממשלה בנימין נתניהו את חיציו לעבר מערכת המשפט. הוא הפנה את כל זעמו לעבר ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, שהתכנסה שלשום למרות החרמת נבחרי הציבור של הימין את כינוסה. זהו נתניהו. גורלו הפלילי נתון עתה לחסדי בית המשפט המחוזי בירושלים ואולי גם לבית המשפט העליון כערכאת ערעורים.
נתניהו נגד הוועדה לבחירת שופטים
(צילום: ערוץ כנסת )
אבל גורלו הפוליטי והחוקתי, עשוי להיות מוכרע בין השאר על ידי בית המשפט העליון, שעסוק באחרונה תדירות בעתירות הקשורות בסמכויות ראש הממשלה העומד לדין על מעשי שחיתות לכאורה. רק בימים אלה דן העליון בעתירה על ניגודי העניינים של נתניהו, וגם בשאלה חשובה עוד יותר – סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגביל את פעולותיו השלטוניות של נתניהו עקב כך.
מזוז נמנה על 11 שופטי בג"ץ שאישרו לנתניהו להרכיב ממשלה למורת היותו נאשם בפלילים. ולמרות זאת, בנימוקיו הוא לא חסך שבטו מהעובדה שאדם שעומד לדין פלילי עומד להרכיב ממשלה. "מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה והמערכת הפוליטית בישראל", הוא כתב אז. ובכל זאת, הוסיף לנמק: "ואולם, בית המשפט לא יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".
שחיקה וקדנציה מקוצרת
עמיתים של מזוז טוענים כי פרישתו נובעת בעיקר משחיקה קשה ומכך שבכל אופן סימן לעצמו כהונה בת שש שנים בלבד בבית המשפט העליון, בדומה למשך כהונת היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד המוכר לו מהעבר. לדברי עמיתיו של מזוז, הוא תכנן לפרוש כבר לפני חצי שנה, אך נשאר מתוך רצון שלא לזעזע את בית המשפט העליון בין תקופות הבחירות.
מזוז שימש היועץ המשפטי לממשלה בין השנים 2004 ל-2010 תחת ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. עם סיום הקנדציה שלו, המתין ארבע שנים למינוי בבית המשפט העליון. מי שבחרה בו הייתה הוועדה לבחירת שופטים בראשות השרה דאז ציפי לבני.
השופט מזוז התבלט בעיקר בעתירות ביטחוניות שבהן נקט בדרך כלל בגישה של ריסון הכוח למורת רוחם של צהל והשב"כ. בעתירות ובתיקי שחיתות ציבורית, גילה סובלנות קטנה מאוד. עם זאת , בתיקים מנהליים – עתירות נגד סמכויות הממשלה והכנסת, גילה מזוז ריסון, ובעיקר "ריאל פוליטיק". כך למשל, היה בדעת מיעוט שביקשה לאשר לשר האוצר מיסוי דירה שלישית.
הנימוק של שופטי הרוב שהחליטו לפסול את המהלך הסתמך בין השאר על כך שהח"כים לא היו בקיאים במה שהחליטו ולא קראו את החומר. את מזוז זה פשוט הצחיק. "ממתי ח"כים מתעמקים בחומר לפני שהם מצביעים?", הוא תהה בפני עמיתיו.
