בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) פה אחד את הערעור שהגישו עורכי דינה של מלכה לייפר, הנאשמת באוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה בתלמידותיה, וקבע כי היא כשירה לעמוד לדין - ולפיכך ניתן גם להסגירה. ההכרעה על הסגרתה תינתן ב-21 בספטמבר.
הסנגורים ערערו לפני כחודשיים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ב כי לייפר כשירה לעמוד לדין, בטענה כי לייפר "סובלת ממחלת נפש סכיזואפקטיבית". ההחלטה התקבלה כשש שנים לאחר שהחלו תהליכי ההסגרה נגד לייפר.
בהחלטת בית המשפט אז נאמר כי "אין מדובר בבעיות נפשיות פסיכוטיות של מחלת נפש במובנה המשפטי. הרושם הוא שהיא מתחזה למי שחולה במחלת נפש".
מלכה לייפר בבית המשפט, יולי השנה
(צילום: גיל יוחנן )
בדיון שנערך היום בעליון השופט יצחק עמית מתח ביקורת על הימשכות ההליכים המשפטיים בנוגע למצבה הנפשי של לייפר, שנבחן לעומק כמו בהליך פלילי רגיל ולא בהליך הסגרה שמטבעו אמור להיות מצומצם.
"הליכי הסגרה אינם צריכים להיות 'חזרה גנרלית' של ההליך העיקרי שאמור להתנהל במדינה המבקשת", ציין השופט, "גם מטעם זה, אין מקום לבחון את סוגיית הכשירות לעמוד לדין כאילו שמדובר בהליך פלילי מקומי. ספק אם אי פעם נערכו כל כך הרבה בדיקות, נכתבו כל כך הרבה חווֹת דעת ונחקרו כל כך הרבה מומחים בחקירות נגדיות במסגרת הליך לפי סעיף 170 לחסד"פ (סך הכול נחקרו בהליך עשרה פסיכיאטרים, בהם ארבעה מטעם המערערת).
"המקרה שלפנינו הוא דוגמה לתיק שהביא ל'קרבות של מומחים' כאשר שורה של פסיכיאטרים ובעלי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש עולים לדוכן העדים ונחקרים על חווֹת-הדעת והנושאים שבמחלוקת", אמר השופט.
דסי ארליך, אחת המתלוננות נגד לייפר על גזר הדין שניתן במאי השנה
עוד הוא ציין כי "במסגרת הליכי הסגרה, שאמורים להיעשות באופן יעיל ותכליתי, נקלענו בתיק זה להליך חריג של בדיקת כשירות, שנדיר שהיו כמותו בישראל - אף לא במסגרת תיקי רצח 'רגילים'".
בנוגע למצבה הנפשי של לייפר קבע השופט עמית, בפסק הדין שאליו הצטרפו השופטים עופר גרוסקופף וענת ברון, כי אין לקבל את הטענה הבלתי-שגרתית של לייפר, שלפיה היא נכנסת למצב פסיכוטי לפני כל דיון משפטי בעניינה ובזמן בדיקותיה על ידי פסיכיאטרים, כך שמצבה משתפר ומידרדר לסירוגין בהתאם להליכים המשפטיים.
עוד נקבע כי לייפר לא סובלת ממחלת נפש במובן המשפטי של המילה, והיא כשירה לעמוד לדין לצורך הליך ההסגרה. השופט עמית עמד על חווֹת הדעת השונות שניתנו בעניינה וציין, בין היתר, כי שבעה פסיכיאטרים בלתי תלויים חיוו דעתם בנקודת זמן כזו או אחרת כי המערערת כשירה לעמוד לדין, ושישה מתוכם אף קבעו כי היא מתחזה: "ריבוי האבחנות של הפסיכיאטרים השונים בנוגע למחלת הנפש ממנה סובלת המערערת מעורר תמיהה כשלעצמו", וכי "בין אשפוז לשחרור מאשפוז המערערת נצפתה כשהיא מתפקדת כאדם מן היישוב".
עו"ד טל גבאי ויהודה פריד ממשרד פריד-גבאי המייצגים את לייפר בתיק ההסגרה מסרו בתגובה: "הסיבה שבית המשפט העליון קבע היום, בתום הערעור שהגשנו, כי הגברת לייפר כשירה לעמוד לדין נעוצה בפסיקה תקדימית שעל פיה רף הכשירות לעמוד לדין בהליך ההסגרה הוא נמוך משמעותית מהרף הפלילי הנהוג.
"בית המשפט העליון לא שלל את העובדה שמלכה לייפר טופלה בתרופות פסיכיאטריות, ואף הדגיש כי העובדה הזו מעוררת תמיהה ובסופו של יום לא קבע כי הייתה 'התחזות' מצידה והותיר את ההכרעה הסופית בשאלת הכשירות לרשויות המשפט האוסטרליות. נזכיר שסוגיית ההסגרה טרם הוכרעה והדרך עד להחלטה סופית בעניין ארוכה. נמשיך לפעול נגד הסגרתה של לייפר".
מארגון מגן, אשר מלווה את הנפגעות נמסר בתגובה: "החלטת בית המשפט העליון מהווה עוד חותמת למה שטענו מהרגע הראשון, מלכה לייפר היא עבריינית מין שמולה יש אינסוף סעיפי אישום חמורים. זהו צעד נוסף חשוב שמקדם את לייפר למקום שבו הייתה אמורה להיות מזמן - אוסטרליה, שם תיתן את הדין על מעשיה החמורים. ברגעים אלו אנו מחזקים את הנפגעות אשר עוברות מסע ארוך בדרך אל הצדק, אנחנו נמשיך לתמוך ולעשות כל שנדרש על מנת לסיים את הסאגה הזו בדרך הראויה".
השתלשלות הפרשה
באוגוסט 2014, לאחר קבלת השלמות שנדרשו לבקשת ההסגרה, הוגשה העתירה שדרשה להכריז על לייפר בת הסגרה לאוסטרליה - שם היא הואשמה בתקיפות מיניות של כמה תלמידות בין 2000 ל-2008.
בית המשפט קבע דיונים בעתירה מעת לעת, אולם לייפר לא התייצבה לדיונים בבית המשפט בטענה כי אושפזה בשל מצבה הנפשי טרם כל דיון ודיון.
ביוני 2016 הפסיק בית המשפט את הדיון בעתירה, נוכח חוות דעתו של פסיכיאטר מחוז ירושלים כי לייפר שרויה בגל פסיכוטי ואינה כשירה לעמוד לדין. בהתאם לעמדת פסיכיאטר מחוז ירושלים קבע אז בית המשפט כי היא תטופל במסגרת צו טיפול מרפאתי כפוי.
בפברואר 2018 חידש בית המשפט את הליך ההסגרה לבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ולאחר שנאספו בחקירה משטרתית נגד לייפר ראיות המוכיחות כי היא מתחזה לסובלת ממחלת נפש. בפני בית המשפט נשמעו שבעה מומחים פסיכיאטרים (שלושה שמונו על ידי פסיכיאטר מחוז ירושלים, ארבעה מטעם לייפר) וכן פסיכיאטר מחוז ירושלים עצמו.
בסיכומם של דברים החליט בית המשפט למנות פאנל מומחים שיחווה דעה בעניין כשירותה של לייפר. בינואר השנה קבע צוות המומחים שמינה בית המשפט לבדיקת מצבה הנפשי של מלכה לייפר כי היא כשירה לעמוד לדין.
במאי השנה נקבע בבית המשפט המחוזי בירושלים כי לייפר כשירה לעמוד לדין. כחודשיים לאחר מכן עורכי דינה ערערו על כך, בטענה שהיא סובלת ממחלת נפש. היום, כאמור, הערעור נדחה.
ברקע הסחבת המשפטית בפרשה נחקר בפברואר בשנה שעברה במשטרה שר הבינוי והשיכון (ואז שר הבריאות) יעקב ליצמן, בחשד שניסה להשפיע על חוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינה של לייפר באופן שחרג מסמכותו ובניגוד לנהלים.
