נשיאה הנבחר של ארה"ב ג'ו ביידן התייחס אתמול (ד') למדיניות הצפויה שלו מול איראן, בהתבטאות הברורה ביותר שלו בנושא מאז שהוכרז כמנצח בבחירות. הוא חזר על עמדתו שלפיה הוא מעוניין לחזור להסכם הגרעין שממנו פרשה ארה"ב תחת נשיאותו של דונלד טראמפ, אולם כדי להשלים את היעד הזה יעמוד ביידן בפני שורה של אתגרים. הנשיא היוצא מנסה להציב לו מכשולים עם סנקציות נוספות על איראן, בזמן שבטהרן מאיימים להביא לקריסה מוחלטת של ההסכם, בעקבות חיסולו של מדען הגרעין הבכיר מוחסן פחריזאדה.
חיסול "אבי הפצצה": הפרשנות של רון בן ישי
(צילום: אבי חי)
בראיון לעיתון "ניו יורק טיימס" אמר ביידן שהוא ממשיך לתמוך בחזרה להסכם בין הרפובליקה האיסלאמית לבין המעצמות, שנחתם ב-2015 בהובלתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, שביידן כיהן כסגנו. ביידן אמר לפרשן העיתון תומאס פרידמן כי "זה הולך להיות קשה", אך לדבריו אם איראן תחזור ליישם את תנאי ההסכם, ארה"ב תצטרף אליו בחזרה ותסיר את הסנקציות החריפות ששיתקו את כלכלתה של איראן. בטהרן דורשים שההפך יקרה, ושוושינגטון תסיר ראשונה את הסנקציות.
ביידן הוסיף כי היעד הראשון במעלה במדיניות שלו כלפי איראן יהיה למנוע ממנה נשק גרעיני. "הדבר האחרון שאנחנו צריכים באזור הזה של העולם הוא התבססות של יכולות גרעיניות", אמר הנשיא הנבחר. הוא הדגיש כי חזרה להסכם תיעשה תוך "התייעצות" עם בעלי בריתה של ארה"ב. לפי הפרשן תומאס פרידמן, ביידן מעוניין לצרף להתייעצויות הללו גם את סעודיה, שלצד ישראל התנגדה נחרצות להסכם.
רגע לפני: טראמפ מנסה לחבל
גם לאחר חזרה להסכם המקורי, ביידן הבהיר שארה"ב בראשותו תשאף להגיע להסכמים נוספים מול טהרן, כאלו ש"יהדקו וירחיבו את המגבלות הגרעיניות" עליה, ויטילו גם מגבלות חדשות על תוכנית הטילים שלה. אחד הטיעונים המרכזיים שהושמעו נגד ההסכם מ-2015, נזכיר, היה שהוא לא מנע מטהרן להמשיך לפתח טילים בליסטיים, כאלו שבבוא היום יוכלו להביא פצצת אטום ליעד שלה. ביידן אמר שיפעל גם נגד התמיכה האיראנית במיליציות בעיראק, בתימן, בלבנון ובסוריה.
5 צפייה בגלריה
ביידן ונתניהו ב-2016. רוצה להתייעץ עם בעלי הברית, גם עם סעודיה
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
על ניסיונותיו של ביידן להגיע להסכם מול איראן מקשה כעת הנשיא היוצא טראמפ, שכאמור מנצל את ימיו האחרונים בבית הלבן כדי להטיל סנקציות נוספות על משטר האייתוללות. הסנקציות הללו מתמקדות בין היתר בפגיעה בזכויות אדם באיראן, מתוך אמונה שיהיה לביידן קשה יותר מבחינה פוליטית להסיר אותן.
גם חיסולו הדרמטי של מדען הגרעין הבכיר מוחסן פחריזאדה, מי שנחשב לאבי תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, מסבך את התמונה. החיסול הדרמטי ביום שישי, במארב מתוכנן היטב סמוך לטהרן, בוצע לפי המשטר האיראני - וגם לפי גורמי מודיעין אמריקנים - על ידי ישראל. פרשנים בעולם תהו אם מדובר בניסיון מכוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסלים את המתיחות מול איראן, ובכך אולי לפגוע ביכולתו של ביידן לחזור להסכם הגרעין באמצעים דיפלומטיים.
הניצחון השמרני בטהרן והאולטימטום החדש
אם אכן זו הייתה הכוונה, ייתכן שהמטרה הושגה בהצלחה: אתמול אושר באיראן באופן סופי החוק שמורה לממשלה להרחיב את העשרת האורניום במתקני הגרעין שלה, ולמנוע אליהם גישה מפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
החוק אושר כבר שלשום בפרלמנט, בדיון סוער שבו השמיעו המחוקקים קריאות "מוות לישראל" ו"מוות לאמריקה", אך אמש הוא קיבל את אישור "מועצת ההגנה", גוף שנועד לפקח על החוקים המועברים בפרלמנט ולוודא שהם תואמים לכללי השריעה (ההלכה המוסלמית) ולחוקה האיראנית.
נשיא איראן חסן רוחאני, הנמנה עם הזרם המתון יחסית באיראן, הביע התנגדות לחוק, אך בפרלמנט שולטים מחוקקים מהזרם השמרני-קיצוני, ועם האישור שניתן לו אתמול מ"מועצת ההגנה" להתנגדות רוחאני אין משמעות אמיתית. הוא יהיה חייב לאכוף אותו, ואם יסרב לחתום עליו יו"ר הפרלמנט יוכל לעשות זאת במקומו. עם זאת, המילה האחרונה בסוגיות מדיניות חשובות, כולל בתחום הגרעין, היא של המנהיג העליון עלי חמינאי - ועמדתו בנושא טרם הובהרה.
החוק החדש, אם אכן ייושם בסופו של דבר, מקציב למדינות אירופה חודשיים בלבד, עד תחילת פברואר, להקל בסנקציות בתחום הנפט והגז ולחדש את גישתה של איראן למערכת הבנקאות העולמית. אם לא תהיה הקלה בסנקציות עד אז, החוק דורש שממשלתו של רוחאני תחדש את העשרת האורניום לרמה של 20%. רמה זו נמצאת מתחת לסף הדרוש לנשק גרעיני, אך גבוהה מזו הנדרשת לשימוש אזרחי. בנוסף, החוק דורש להתקין צנטריפוגות חדשות במתקן הגרעין בנתנז ובאתר התת-קרקעי בפורדו.
רוחאני טען בישיבת קבינט אתמול כי החוק החדש יפגע במאמצים הדיפלומטיים שהוא מקדם כעת, פחות מחודשיים לפני השבעתו של ביידן לנשיא. העובדה שהחוק מציב אולטימטום שנגמר זמן קצר בלבד לאחר ההשבעה ב-20 בינואר עשויה לגרום למשבר חמור כבר בימיו הראשונים של ביידן בתפקיד, אך אולי זו בדיוק הכוונה של השמרנים-הקיצונים באיראן. הללו טוענים כי אין עוד מקום לסמוך על ארה"ב לאחר שפרשה מההסכם. הנשיא רוחאני רמז בדבריו אתמול כי מדובר גם במהלך פוליטי מצדם, שנועד לקרוץ למצביעים לפני הבחירות לנשיאות איראן בעוד כחצי שנה. בבחירות הללו הם צפויים לנצח.
לדבר, אבל בלי להתבזות
כך או כך, הפרשנים בארה"ב סבורים שביידן לא יסיר במהירות את הסנקציות, קלף המיקוח החזק ביותר שיש לו. "אף אחד שאני יכול לחשוב עליו בתוך איראן לא חושב שביידן הולך להיות טרף קל", אומר אלכס וטנקה, מנהל התוכנית ללימודי איראן במכון למזרח התיכון שממוקם בוושינגטון.
"הם מצפים ממנו להגיע ולחלוב מהסיטואציה כמה שאפשר, אבל הוא יותר ריאליסטי מזה, ויותר חשוב מזה - הוא מישהו שלא יכנה אותם בשמות, אז אתה לא מתבזה אם אתה מדבר איתו", הוסיף וטנקה. הוא סבור שבאופן אירוני, דווקא עם טראמפ הייתה טהרן יכולה להשיג עסקה טובה יותר. אולם היכולת לדבר עמו נעלמה לדבריו מרגע שטראמפ החל להיחשב בתוך איראן כמי שמנסה להשפילה.
בינתיים, ובצל החיסול של המדען האיראני, אמש דווח שממשל טראמפ הורה לקצץ את מספר הדיפלומטים בשגרירות האמריקנית בבגדד, בשל חשש שטהרן תבחר לתקוף שם לקראת יום השנה לחיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני. לפי "פוליטיקו", שציטט בדיווח שלו גורמים בממשל, עשרות דיפלומטים יעזבו את השגרירות בבגדד ומתקנים אחרים בעיראק. אחד הגורמים אמר כי מדובר אמנם במהלך זמני, אך לאור המתיחות הרבה לא ברור מתי הדיפלומטים יחזרו.
פורסם לראשונה: 23:59, 02.12.20
