תלמידים מאוכזבים, שחלקם יצאו בדמעות מהמבחן, מורים מתוסכלים ומנהלי בתי ספר שתוהים מדוע דווקא השנה החליטו להקשות. זו תמונת המצב לאחר בחינת הבגרות בלשון שנערכה אתמול (יום ה') והייתה לפי הטענות קשה במיוחד. בעקבות התלונות הרבות פנה יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים מנשה לוי במכתב ליו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ד"ר מירי שליסל.
ערבה רון, תלמידת י"א מתיכון עמי אסף בכפר סבא, מספרת שתלמידים יצאו בוכים ומתוסכלים. "כשהגעתי אל הבגרות בלשון הרגשתי בטוחה. למדתי במשך כל השנה והתכוננתי המון לבגרות הזו, צוות המורים של בית הספר הכין אותנו בצורה מדהימה ועשה מעל ומעבר על מנת שנרגיש מוכנים", היא אומרת. "יצאתי מתוסכלת מהבגרות המבישה הזו שהייתה מנותקת מהמציאות לגמרי. לא האמנתי שאני, תלמידה שהוגשה על מאה, יוצאת בהרגשה כזו. הרגשתי שכל ההשקעה מהשנה הקשה הזו (שלוותה בקורונה ובמבצע בעזה) ירדה לטמיון. באמת התביישתי. לא רציתי ללכת למורה המדהימה שלי ולספר לה איך הרגשתי במבחן - על התסכול שהגיע עם הניסיון לפענח שאלות לא-ברורות, על הניתוק מהשאלות שאותן תרגלנו, על התחושה המאכזבת הזו שלאחר כל הלמידה וההשקעה שלי אני בכל זאת מוצאת את עצמי ניגשת למועד ב'".
ישי כהן, תלמיד י"א מישיבת אמי"ת עמיחי ברחובות חש שהבחינה הייתה קשה ביחס לדוגמאות שתרגלו, "החלק של הסקירה והבנת הנקרא היה לא מובן להרבה. החלק של הצורות גם היה קשה יחסית. ציפינו שיתחשבו בנו אחרי תקופת הקורונה אבל מתברר שזה לא מעניין אף אחד. חבל".
חברו ניר מימראן, אף הוא תלמיד י"א, מספר שהגיע לשיעורים באופן קבוע: "חזרתי על החומר וידעתי אותו בצורה מצוינת. למרות זאת, אפשר היה להרגיש את הקושי שהיה בבגרות". לדעתו, השאלון שחובר היה קשה בניסיון לאזן את ההקלה של צמצום היקף החומר לבגרות בגלל שנת הקורונה, והתוצאה הייתה פגיעה בתלמידים.
מורה ללשון: "תפסיקו להיות מנותקים"
מורה ללשון ממרכז הארץ סיפרה גם היא על האכזבה: "הכול נשבר, עבודה של שנתיים ירדה לטמיון. הם יצאו מהמבחן אחרי שלוש שעות, והתקשרו אליי בוכים לשאול למה. למה עשו לנו את זה? למה לא קיבלנו תמורה לעבודתנו? למה לא הצלחנו להבין מה שכתוב במאמרים? למה התחביר היה כל כך קשה? למה בשנה כל כך קשה לא הקלו עלינו? למה אנחנו לא מספיק טובים אחרי עבודה כל כך קשה? ואני בכיתי איתם. ואני רוצה שתענו להם - למה אתם לא נותנים להם סיכוי הוגן לקבל תעודת בגרות? תהיו הוגנים מספיק להסתכל להם בעיניים ולענות על שאלות פשוטות, ובעיקר תפסיקו להיות מנותקים. אתם כל כך רחוקים מהמציאות. רמסתם עבודה של שנתיים בשלוש שעות. אין קץ לתסכול".
איריס דורון, מנהלת קריית החינוך בן גוריון בנס ציונה וחברת הנהלת התאגדות המנהלים אמרה, מסכימה שהבגרות בלשון הייתה ללא ספק קשה ומורכבת. "דווקא בשנה זו חשבנו שיקלו על התלמידים. לאכזבתנו הרבה, לא עשו זאת. הלמידה בזום הייתה לא-רגילה ומן הראוי היה להתחשב בתלמידים". היא סיפרה שמשימות במבחן נכתבו בצורה לא ברורה, "תלמידים רבים וטובים לא הבינו מה רוצים מהם. למה להקשות? מקצוע שהיה יכול להיות הרבה יותר אהוב על התלמידים הפך לקשה, מאכזב ומתסכל. חבל מאוד שהוא נבחר להיות מקצוע חסם".
מנשה לוי יו"ר התאגדות המנהליםהתלונות הרבות הולידו מכתב של יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים מנשה לוי למשרד החינוך. לדבריו, תלמידים רבים יצאו באמצע הבחינה במפח נפש ובתסכול רב. הוא ציין את הנסיבות המיוחדות שכללו למידה מרחוק בשל הקורונה. "עמדנו היום נבוכים מול התלמידים, המומים וחסרי אונים ולא מצאנו את המילים לנחם אותם או להרגיעם נוכח התסכול הרב שלהם, חוסר האיזון והפער בין הלמידה לאורך השנה לבין ההפתעה שהמתינה להם בבחינה הנוכחית", אמר לוי .
הוא ציין כי התלמידים עמדו בפני שתי משימות: האחת - לפענח "מטלות מסורבלות, מתוחכמות ומתחכמות", והאחרת - הניסיון להפגין שליטה בעקרונות שנלמדו. "המשימה השנייה נזנחה פעמים רבות עקב כישלון בראשונה", כתב. לדבריו, בבחינה זו נדרשו התלמידים לשאלות שהעלו את התהייה "למה התכוון המשורר". לוי צירף ציטוט מדברי תלמידה: "כל הבחינה ניסיתי לנתח שאלות ועסקתי בלוודא אם הבנתי אותן".
גם הנהגת ההורים הארצית שיגרה מכתב מחאה למשרד החינוך על מה שהגדירה כהתעלמות ברורה והיעדר התחשבות מצד כותבי הבגרויות למצוקת התלמידים. "רמת הקושי התעלתה על רמת הקושי של בחינת הבגרות במתמטיקה ואף נדמה כי נכתבה במכוון בכדי להקשות על התלמידים, ללא הסבר מניח את הדעת. לא ברור לנו כיצד משרד החינוך בוחר בשנה כזו לאפשר כתיבת מבחני בגרות ברמת קושי גבוהה כל כך, שאינה מותאמת לרמת הלימודים ואיכות ההוראה בשנה של למידה שהתקיימה באופן חלקי ובעיקר, מרחוק. תלמידי ישראל לא צריכים להיענש על כך שלימודיהם נפגעו משמעותית בשל מגפת הקורונה. מן הצדק, דווקא השנה, לבוא לקראתם ולסייע בידם בבחינות הבגרות".
משרד החינוך מסר בתגובה כי הוא "רואה לנגד עיניו את טובת התלמידים, ולאור זאת דאג לקראת הבחינה לשורה של התאמות, בהן: מיקוד של החומר, צמצום שלו ומתן תוספת זמן. על אף זאת, אם במסגרת הבדיקות יימצא כי היה קושי חריג, הרי שהמשרד יידע לתת מענה ובלבד שהתלמידים לא ייפגעו".
