אבי הילדה שנאנסה בשיחה עם ynet, הבוקר
(צילום: שמוליק דודפור)
אברהם לשם (26), שתקף בת ארבע ליד בית כנסת בירושלים, נידון לשלוש שנות מאסר וחצי - כחצי שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אותו מאונס והרשיע במעשה מגונה בלבד. המשמעות היא שהוא צפוי להשתחרר בעוד כמה חודשים, לאחר ניכוי שליש מעונשו ותקופת המעצר שבה היה.
משפחתה של הילדה הפגינה אתמול מול פרקליטות המדינה בעיר הבירה בדרישה לערער על גזר הדין הקל, והפרקליטות אמורה להודיע עד סוף השבוע אם אכן יוגש ערעור. מול המפגינים היא סגרה את שעריה וזימנה למקום את המשטרה.
א', אביה של הילדה, סיפר היום (ג') באולפן ynet על המקרה, התחושות הקשות, והביקורת נגד בית המשפט. "זה קרה בערב שבת לפני כשנתיים, מישהו שלא קשור אלינו הגיע באקראי לבית הכנסת שבו אנחנו מתפללים", הוא שיתף, "במקום הכי ציבורי - לא בחדר חשוך. הוא עשה את מה שעשה, ולפי התיאור שלה הוא הכאיב לה כמו שהיא מעולם לא חוותה.
"התקשרנו למשטרה והילדה מסרה עדות", הוא המשיך, "עדות מדהימה לפי חוקרת הילדים. היא עשתה את כל מה שצריך לעשות, אפילו שהיא קטנה. ועדיין במקרה הזה - אין ענישה. יש ראיות במקום, על השמלה, הוא היה כבר במאגר. זאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה".
האב זעם על עונשו הקל של התוקף: "זה זלזול של בית המשפט, זו ענישה כל כך קטנה. וזה עוד מקרה שדיווחו וסיפרו עליו, ברוב המקרים זה לא קורה. מייצרים חוסר הרתעה, אף אחד לא בא לספר את הסיפור וגם כשמספרים עם עדויות, עם DNA על הבגדים, זה עדיין לא מספיק למערכת המשפט".
- יש תקווה שזה ישתנה? אתם פועלים לשם כך?
"אנחנו מנהלים מאבק מאוד עיקש, כבר חודש שאנחנו מפגינים מול הפרקליטות שתגיש את הערעור הזה. אנחנו כבר נפגענו, אבל לא מוכנים שעוד ילד ייפגע. זה עניין סדרתי, אנחנו רק מספר שש ברשימה ורוצים לעצור את מספר שבע. זה תלוי בפרקליטות, שתגיש ערעור, אבל גם היא קצת מורחת אותנו. היו לה 45 יום להגיש ערעור, אפילו לא טרחו שם לשבת איתנו עדיין, בכל פעם יש תירוץ אחר - הם עמוסים או לא יודע.
"בסופו של דבר הם גורמים לשתיקה, הם גורמים לקורבנות לא להגיע ולא להגיש תלונות", הוסיף האב, "כשמישהו לא מגיש תלונה זה לא עוצר את הפגיעה הבאה. מערכת המשפט בעצם עוזרת לפגיעות נוספות. אני מקווה שלפי המאבק שאנחנו מנהלים אף ילד נוסף לא ייפגע".
הפגנות בפרשת גזר הדין של תקיפת הילדה
(צילום: משה מזרחי, גיל יוחנן)
-מה היה הטיעון לענישה הקלה? מה הסבירו השופטים והפרקליטות?
"ראשית, מדובר בילדה קטנה שעדיין לא יודעת להגיד מילים כמו 'איבר מין'. שופט בישראל לא מבין שילדה בת ארבע לא יודעת עדיין מה זה, אז זה לא מספיק טוב, אמרו 'המצלמה לא בכיוון', כל מיני שטויות שבאמת אתה אומר - עומד שם אדם מבוגר, אמור להיות בר-דעת, משטרה ופרקליטות, חוקרת הילדים שאומרת שיש פה עדות מצוינת - ולשופטת לא בא לעבוד קשה".
"שופטים אפילו לא מממשים את רף הענישה"
בפאנל המומחים שנערך במשדר בנושא הענישה הקלה נגד עבירות מסוג זה השתתפו הבוקר ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, וכן עו"ד איילת רזין בית-אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
"זה קורה כי זה החוק", אמר גוטמן, "המחוקק במדינת ישראל קבע עונש של כ-16 שנות מאסר על עבירות אונס, ועוד 20 שנות מאסר על אונס קטין שנכלל בנסיבות מחמירות. 20 שנים הן המקסימום. זה עונש קל מדי, במדינות אחרות, במצב קיצון, ניתן אפילו עונש מוות. אנחנו לא רוצים להידמות אליהן, אבל יש גם הרבה מדינות שמטילות עונשי מאסר עולם - באוסטריה, באנגליה, בארה"ב ובעוד רבות ניתן להטיל מאסר עולם על אונס, בטח על אונס ילדים".
אף שגוטמן מסכים שהעונשים נמוכים, הוא ציין ש"לא תמיד ענישה מפחיתה פשיעה. אנחנו מתמקדים בענישה, היא לא תמיד הדבר הכי משמעותי".
לדבריו, על הענישה לכלול מרכיב של גמול - אבל גם מרכיב של שיקום. "הענישה בישראל נגד עבירות מין היא קלה מדי וצריך להחמיר אותה, יש לפנות לבתי המשפט אבל בעיקר למחוקק. הוא זה שקבע את רף הענישה", הוסיף גוטמן, "עם זאת, אנחנו רוצים למנוע מאותם אנשים לחזור על הפשעים ולכן סוגיית הטיפול והשיקום היא חשובה מאוד".
עוד הוא הזכיר רפורמה שהייתה ב-2012, של הבניית שיקול הדעת בענישה. "היא כנראה לא השיגה את כל מטרותיה וצריך להמשיך אותה, להוציא בכנסת קווים מנחים לענישה כך ששיקול הדעת השיפוטי בסוגיה יצמצמם. יש הרבה מה לעשות ואני מקווה שהאנשים שנלחמים על כך יצליחו. זה חשוב מאוד לכולנו", אמר ד"ר גוטמן.
עו"ד רזין בית-אור ציינה כי "הענישה הקלה שכיחה יותר מדי". היא הסבירה: "יותר מדי פעמים השופטים לא פורעים את השטר הזה. יש רף ענישה מסוים, ואפילו אותו הם לא מממשים. למשל במקרה שאנחנו דנים בו כעת - מדובר בסיוט של כל הורה. הילדה האמיצה הזו עשתה הכול לפי הספר, 'המתלוננת המושלמת'.
"ביהמ"ש הרשיע בעבירה קלה יותר מעבירה של אינוס, אבל גם בעבירה הקלה יותר הזו הוא נתן ענישה שהיא לחלוטין לא הולמת", היא הוסיפה, "וזה הקושי - שבהרבה מצבים שיש או נסיבות מאוד חמורות, או ריבוי מקרים, עדיין הפוגע מקבל הנחת כמות. הוא לא עשה הנחת כמות לנפגעת, לילדה, לילדות שהוא פגע בהן או למספר הפעמים שפגע בהן, הוא לא עשה להן הנחה בכלל. אבל, בית המשפט עושה זאת והרטוריקה תמיד יפה - 'מקרים חמורים', 'רצח את הנפש' -אבל השורה התחתונה רפה".
- את אומרת שגם המחוקק וגם בתי המשפט הפקירו את הילדים?
"לצערי בהחלט כן. יש בתי משפט שלא פועלים כך, וגם הפרקליטות נאבקת להחמרת הענישה. אנחנו מלווים את אב הילדה ומשפחתו במאבק לדרוש ערעור ולהביא את האירוע הקשה הזה אל פתחו של בית המשפט העליון. אבל כן, חזית המאבק היא בהתמקצעות של כל המערכות - משטרה, פרקליטות ובתי משפט - להכיר את הדינמיקה ואת ההשלכות שך פגיעות מיניות ולפרוע את השטר שהמחוקק קבע".
עורכת הדין הזכירה את העבודה בנושא שנעשית במסדרונות הכנסת. "הצעת החוק הראשונה שח"כ עודד פורר הניח היא מאסר עולם לפוגעים בקטינים, כדי ליישר קו למדינות אחרות בנסיבות מסוימת", אמרה, "אבל אדם כמו אברהם לשם, שפגע בבתו הרכה של א', צריך להישלח לכלא ואנחנו צריכים לזרוק את המפתח. אדם כזה שפגע שוב ושוב ושוב בצורה הכי קשה ואכזרית, לא יכול להסתובב בציבור. הוא סכנה לכולנו".
מתן- הייתה לנו רפורמה ב2012 של הבניית שיקול הדעת בענישה, כנראה לא השיגה את כל מטרותיה וצריך להמשיך אותה ולהוציא קווים מנחים שהכנסת תוציא, לענישה, וכך יצטמצם שיקול הדעת השיפוטי בסוגייה. יש הרבה מה לעשות, ואני מקווה שהאנשים שנלחמים על כך יצליחו, זה חשוב מאוד לכולנו.
