כלי תקשורת בארה"ב מדווחים בימים האחרונים כי הסנאטורית מאילינוי תמי דאקוורת' נחשבת כעת למועמדת רצינית ברשימת המועמדות הסופיות לתפקיד הסגנית של ג'ו ביידן, מועמד הדמוקרטים במרוץ לנשיאות. דאקוורת', ששירתה כטייסת במלחמה בעיראק, איבדה את שתי רגליה כשמסוקה הופל שם באמצעות רקטה ב-2004.
לפי אתר "פוליטיקו", בצוות של ביידן אוספים כעת בקדחתנות מידע על פועלה הפוליטי של דאקוורת' ומתחקרים את מכריה כדי לבחון לעומק את האפשרות שהיא תשמש כסגניתו.
אחת הסיבות לעלייה הפתאומית במעמדה של דאקוורת' במרוץ לסגנות היא עימות שניהלה בשבוע שעבר עם מנחה הטלוויזיה טאקר קרלסון מהערוץ השמרני "פוקס ניוז", עימות שזכה לסיקור נרחב בארה"ב. קרלסון תקף את דאקוורת' אחרי שבריאיון ל-CNN נשאלה אם היא תומכת בהסרת פסליהם של אישים חשובים בתולדות ארה"ב – בהם ג'ורג' וושינגטון והאבות המייסדים – שהחזיקו בבעלותם עבדים. היא השיבה שהיא תומכת בקיום "דיאלוג לאומי" בעניין.
במונולוג שנשא בתוכניתו ב"פוקס ניוז" אמר קרלסון: "זה זמן רב שפקפוק בפטריוטיות של אדם כלשהו נחשב לדבר שנמצא מחוץ לתחום. זו האשמה קשה מאוד ואנחנו מנסים שלא לעשות זאת לעולם. אבל מול כל זה אי אפשר להימנע מהמסקנה: האנשים האלה באמת שונאים את אמריקה, אין כבר שום שאלה לגבי זה". בהמשך כינה קרלסון את דאקוורת' "אידיוטית", וטען כי היא ודמוקרטים רבים שונאים את ארה"ב בעוד הוא ודומיו "אוהבים את המדינה": "רק מי ששונא את המדינה יציע לעקור אתרי הנצחה למי שייסדו אותה", טען.
קרלסון מחה על כך שאסור לכאורה למתוח ביקורת על דאקוורת' "משום שהיא שירתה פעם בצבא", והאשים כי דאקוורת' "פחדנית" – ולא "גיבורה" כפי שמרבים להציג אותה – משום שסירבה לדון איתו בדברים בשידור חי אם לא יתנצל קודם לכן על דבריו נגדה.
דאקוורת', שהבהירה בהמשך כי היא עצמה מתנגדת להסרת הפסלים, השיבה לקרלסון בטוויטר שהיא רוצה לראות אותו "הולך מייל אחד ברגליים שלי". אחר כך כתבה במאמר ב"ניו יורק טיימס": "התקפות מגברים שאינם בטוחים בעצמם ושאינם מסוגלים לעמוד על ההבדל בין פטריוטיות לבין לאומנות שטופת שנאת לעולם לא יפחיתו את אהבתי למדינה הזו או את רצוני להקריב מעצמי עבורה כדי שהם לא יצטרכו להקריב מעצמם. רגלי הטיטניום האלה לא מתעקמות". בעקבות העימות התייצבו בכירים דמוקרטים – בהם ביידן עצמו – לימינה של דאקוורת'.
דאקוורת', בת לאב אמריקני ואם מתאילנד, נולדה בבנגקוק כשאביה עבד שם בשליחות משרד ההגנה האמריקני. היא נבחרה לבית הנבחרים בשנת 2012 ולסנאט בשנת 2016, והייתה לסנאטורית הראשונה שילדה בעודה בתפקיד. אחר כך אף הביאה איתה את בתה התינוקת לאולם הסנאט. חלק ניכר מהקריירה הפוליטית שלה היא מקדישה לפעילות למען זכויות נשים, ועל שירותה בעיראק הוענק לה עיטור לב הארגמן של צבא ארה"ב.
בשנים האחרונות התעמתה דאקוורת' כמה פעמים עם פוליטיקאים רפובליקנים שהטילו ספק בפטריוטיות של עמיתיהם הדמוקרטים. כך היה למשל כשדמוקרטים מתחו ביקורת על החלטת הנשיא דונלד טראמפ לחסל את מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני, בטענה שהדבר עלול היה להביא להסלמה דרמטית במזרח התיכון. אחרי שחבר בית הנבחרים הרפובליקני דאג קולינס מג'ורג'יה טען שהדמוקרטים "מאוהבים בטרוריסטים", אמרה דאקוורת' בתגובה: "השארתי חלקים מהגוף שלי בעיראק כשנלחמתי בטרוריסטים. אני לא צריכה להצטדק בפני אף אחד".
ביידן, נזכיר, הבהיר כבר בתחילת השנה כי החליט לבחור לו סגנית – ולא סגן – כשותפתו במרוץ. פירוש הדבר הוא שאם ינצח – לארה"ב תהיה לראשונה בהיסטוריה סגנית נשיא. בשבועות האחרונים, בצל מהומות ג'ורג' פלויד, התחזקו ההשערות שביידן יבחר לו מועמדת שחורה, ומי שהוזכרה כפייבוריטית היא הסנאטורית קמאלה האריס. גם ראש העיר אטלנטה קיישה לאנס בוטומס, חברת בית הנבחרים ואל דמינגס והיועצת לביטחון לאומי לשעבר סוזן רייס – כולן נשים שחורות – נכללות לפי הדיווחים ברשימת המועמדות הסופיות. עם המועמדות שאינן שחורות נמנית אליזבת וורן, אשת האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית, שהגיעה למקום השלישי בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות.
לפי סקרים מהשבועות האחרונים, ביידן צועד ביתרון משמעותי על הנשיא טראמפ בבחירות לנשיאות. במישור הארצי הוא מוביל עליו ב-10%-9%, ונוסף על כך הוא מוביל עליו ברבות ממדינות המפתח, אלה שמחלקות את האלקטורים שיכריעו את המרוץ.
פורסם לראשונה: 17:52, 13.07.20
