בשולי שוליו של הריאיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחדשות 13, בדקה האחרונה ממש, שאל אודי סגל: "אני חייב לשאול אותך עוד שאלה אחת ערכית לסיום. מה אתה אומר על תנועת MeToo שפרצה בשנים האחרונות?". בעודו זע באי נוחות ופורש ידיים לצדדים, פלט נתניהו: "תנועת MeToo? מה אני יכול להגיד? דבר טבעי. קורה".
הרבה דברים אפשר לכתוב על הדיאלוג המופרך שהתפתח והעלה חשד סביר שנתניהו כלל לא הבין את השאלה או את המושא שלה. ראשית, אם כבר לפנות לראש הממשלה בנושא החשוב הזה, למה בסוף הריאיון ורק כהקדמה לשאלות לגבי ההטרדה של נתן אשל? מתי לאחרונה נשאל נתניהו לגבי עמדתו בנוגע למעגלי ההשתקה ההרסניים סביב מטרידנים בכל הענפים, או על מינוי עמית איסמן לפרקליט המדינה?
ולראש הממשלה: איך פספסת, מר נתניהו, את ההזדמנות לרכוב על השאלה ולהביע גינוי מלא של הטרדות מיניות ואלימות נגד נשים? איך לא השכלת לעשות מטעמים מהמתנה הזו שהוגשה לך? הפוך, אגב, מהרמטכ"ל אביב כוכבי, שידע לנצל היטב את ההזדמנות כשבשבוע שעבר, בנאום שנשא בסיום קורס קצינים, גינה בתוקף את ניצול יחסי המרות בצבא.
אז הנה תשובה מוצעת לשאלת ראש הממשלה "מה אני יכול להגיד?". במקום להתנער מנתן אשל כ"מוציא ומביא", ולספר שאינך מודע לציוצים שלו (על אילו ציוצים מדובר? נתן אשל לא משתמש בטוויטר, לפחות באופן גלוי, וממילא הבעיה איתו לא הייתה בציוצים אלא בצילומים), עדיף היה לו נתן נתניהו רוח גבית לתנועת MeToo, ולהדגיש שטוב שקמה וזעזעה את העולם.
אי אפשר שלא לתהות אם התגובה המופתעת מצטרפת לאמירה מעוררת ההשתאות שלו מאירוע לציון היום הבינלאומי למיגור אלימות כלפי נשים: "נשים הן לא חיות שאפשר להכות... אבל נשים הן בעלי חיים"
עדיף היה לו הדגיש שלישראל יש עוד דרך ארוכה לעשות בנושא, ושהוא אישית ידאג לסייע ככל הדרוש למניעה וטיפול בהטרדות מיניות, ולצמצום פערי כוחות בין נשים וגברים. שבערכיה של מדינת ישראל, כפי שהוא רואה אותם, קבועים סטנדרטים גבוהים של מוסר, ערכיות וטוהר מידות שינחו אותו ואת ממשלת ישראל גם בנושא הזה.
אבל הוא לא עשה דבר מכל אלה. אולי נקרתה בפנינו הצצה נדירה לעולם שבו אין לראש הממשלה עמדה, במקרה הטוב, או שהוא פשוט לא מייחס לכך חשיבות במקרה הרע. איך יכול להיות שסוללת הדוברים, היחצ"נים ויועצי התקשורת שסביבו פספסו את הנושא? אולי כי גם עבורם הוא לא על סדר היום?
מתי שמענו גינוי מצד נתניהו על תופעת ההטרדות המיניות באופן כללי? על העובדה שהתופעה המורכבת והנפיצה הזו גואה בכל מרחב אפשרי, לרבות בכוחות הביטחון, במשטרה, בשב"ס, בצה"ל וכפי שלימד מקרה נתן אשל, גם תחת אפו ובלשכתו?
נתניהו: "נשים הן לא בעל חיים שאתה יכול להכות בו"
(צילום: ערוץ כנסת)
אי אפשר שלא לתהות אם התגובה המופתעת מצטרפת גם לאמירה האלמותית ומעוררת ההשתאות שלו מנובמבר האחרון, באירוע לציון היום הבינלאומי למיגור אלימות כלפי נשים, כשאמר: "נשים הן לא חיות שאפשר להכות... והיום אנחנו מגלים רחמים גם על חיות. אבל נשים הן בעלי חיים, ילדים הם בעלי חיים, כולנו בעלי חיים".
עו"ד הילה אראל שמשואולי היא מצטרפת גם לתשובתו ביולי האחרון לשרה מירב כהן, ששאלה אותו אם זה הגיוני בעיניו שלא יהיו נשים בקבינט, ונתניהו קרא כלפיה: "גם כשאני נוסע בלילה ורואה רמזור אדום, אני לא תמיד חושב שזה הגיוני, אבל זה המצב".
אולי כל אלה מבהירים שהנושא הזה לא ממש מעניין את נתניהו, לשון המעטה. בעולם מתוקן היה ראש הממשלה שולף תשובת מחץ, רוכב על ההזדמנות ונושא נאום קצר מול הציבור הרב שצפה בו. אבל הפנים המופתעות, ועוד ממקצוען כמוהו, הן אור אדום בוהק. כי כמו כל דבר בחיים - הכל מתחיל מלמעלה.
- הילה אראל-שמש היא בעלת משרד עורכי דין ומרצה בנושא הטרדות מיניות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
